15
אוג'
2005
פעם ראשונה כאן? ברוכים הבאים! אני ממליץ להרשם לעדכוני רסס או לרשימת התפוצה כדי להתעדכן באופן שוטף. קריאה מהנה!
The difference between 'involvement' and 'commitment' is like an eggs-and-ham breakfast: the chicken was 'involved' - the pig was 'committed'. - Anonymous
שבוע טוב לכולם. כמו שודאי שמתם לב, הלטאה מתקבעת לה על יום שישי, וטוב שכך. למה? כי יום שישי זה כיף. זה לא כיף כמו יום חמישי, אבל זה גם משהו. אני רוצה לברך את רביב טל על שסוף-סוף הוא כותב באופן קבוע (אני יודע שאתם קוראים את כל זה רק בשבילו). אינני מכביר במילים בהקדמה, כי המילים מכבירות בהמשך. רק אזכיר ואומר שאתם יותר ממוזמנים לשלוח תגובות, הצעות או להדפיס את הלטאה ולהפוך אותה למטוסי נייר משובבי נפש. סוף שבוע נעים לכולם.
להמשך…
01
אוג'
2005
בוודאי שאלתם את עצמכם איך קרה שמהגליון השני של הלטאה ועד עכשיו נעלמתי לי, וזה אחרי מדור אחד בלבד, ולא נוראי עד כדי שיסביר היעדרות שכזו. הסיבה נעוצה במכביה שנסתיימה זה מכבר, אותו מיזם יהודי חלוצי שידוע בקרב יהודי התפוצות אך בקושי מרים גבה בקרב יהודי ארצנו. כאחד מאותם מעטים שכבר מגיל שמונה מדקלמים את המנון המכבי וצופים בכל הטקסים והאירועים הקשורים, החלטתי השנה להפוך מסביל לפעיל ויצאתי לשלושה שבועות של עבודה אינטנסיבית עם הספורטאים, שכוללת בין השאר לגור איתם בבית המלון, ולצאת לבלות עמם. רצה הגורל והמזל לא האיר לי פנים, ומצאתי את עצמי במלון בנתניה, מנסה לשכנע חבורת אנשים עם מוח יהודי שדוקא כן יש מה לעשות בעיר. להלן מצורפות תוצאות החיפושים, לטובת כל אלה מכם שיקלעו אי פעם לעיר. להמשך…
01
אוג'
2005
I have found the best way to give advice to your children is to find out what they want and then advise them to do it - Harry S. Truman
בערוץ 2 שודרה כעת כתבתו של איתי אנגל על הפינוי במורג. כתבה זו שמה דגש על הילדים, ועל השימוש שנעשה בהם ע"י הוריהם. מרכז הכתבה הייתה משפחה אחת מני רבות, משפחת אוטרמן, שלה מספר ילדים קטנים. הורי המשפחה, שמאמינים ומרגישים בכל ליבם שהחיילים הבאים לפנותם הם בוגדים בכל רמ"ח איבריהם, לא היססו ולו לרגע אחד להציב את ילדיהם בחזית המאבק. אז נכון, המאבק שם לא היה אלים, וסכנה פיזית לא נחשפה לילדים האלו. אך מצד שני הילדים האלה נחשפים לתמונות של אביהם הנגרר על ידי חיילים מחוץ לביתו, וגרוע מזה, הם נחשפים הלוך וחשוף לתחושות העולות מהוריהם, במדובר ולא במדובר. אין זה מן הנמנע שילדים אלו יגדלו לדעת שהוריהם, ודרכם הם עצמם, הם קורבנות למעשה נפשע שנעשה ע"י אותו גורם עצמו שאמור להיות משענת-הרקע שלהם, המדינה (ודרכה גם הצבא). מכאן, הם יכולים בקלות לפתח אנטגוניזם כלפי המדינה ומוסדותיה, במיוחד מוסדות אכיפת החוק והבטחון. ואז, למה לא לפשוע? למה לא לחמוס? למה ללכת לצבא?
להמשך…