לכותב שלום.

3 שנים להתנתקות. חיפשתי קצת דברים על הגירוש ממורג. ניתקלתי בפוסט הזה.
אני לא מתכוון בכלל להתייחס לנושא עצמו. לא כי הוא לא חשוב, אלא כי אי אפשר לנהל ויכוח חשוב כל כך בצורה של התכתבות בין תגובות.
רק על דבר אחד אני רוצה למחות. כתבת עלי כאילו שדיברת איתי אי פעם, כאילו שאתה יודע בדיוק מה עובר לי בראש ומתי. בבקשה, אל תחשוב שאתה מבין אפילו חלק ממה שעבר עלינו, ובטח שאל תכניס מילים שאני מעולם לא אמרתי או חשבתי. אין בך רוח הקודש, ולא כוחות נסתרים של טלפתיה. אינך יודע במה אשתי ואני מאמינים בכל ליבנו ומה אנחנו מרגישים. זוהי השמצה וחוסר אחריות.
כולי תקוה שלא נצטרך, לא אתה ולא אני, להיות שוב באותה סיטואציה, ולנסות להתמודד איתה בצורה נכונה, ולו רק כי אין צורה נכונה להתמודד עם דבר כזה.

יובל אונטרמן.
היום בטנא- עומרים שבהר חברון.