פעם ראשונה כאן? ברוכים הבאים! אני ממליץ להרשם לעדכוני רסס או לרשימת התפוצה כדי להתעדכן באופן שוטף. קריאה מהנה!

פינת המבקר או הקונספירציה הישראלית והפתרון האמריקאי

השבוע חגגנו יומולדת.
כל שנה העולם מתחרה במי יודע לחגוג יותר טוב. בניו-יורק הובילו עם שבע מאות אלף איש ומופעים של כל תעשיית הרוק האמריקאית, בסידני הפגיזו את מטח הזיקוקים העשיר ביותר שהעולם ידע ובכל עיר גדולה אחרת בעולם, נצפו כחצי מליון איש חוגגים ברחובות.

לא פה. להמשך…

אפשר שלא היו בילדותנו ימים שחיינו אותם כה במלואם, אף כי דימינו כי עברו עלינו בלי לחיותם, כימים
שבילינו עם ספר אהוב
- מרסל פרוסט

ספר לי כבשה
מדשאה ירוקה, מחולקת לגבעות קטנטנות ורוח קרה מנשבת ביניהן. בשעה 12 שלי יש זוג אנשים – גבר ואישה. הם יושבים כשרגליהם מקופלות מלפנים. הגבר לבוש ג'ינס ומעיל רוח כחול, מפוספס כחול ואדום. עורו כהה ושיערו שחור, קצר ומאפיר. האשה מחבקת את ברכיה. לרגליה ג'ינס בצבע כחול בהיר וחולצתה הארוכה אדומה. צעיף שחור מונח על כתפיה ושיערה הארוך מתבדר ברוח. מכיוון שהם רחוקים ממני ומכיוון שאני מקשיב למוזיקה, אינני שומע את שיחתם. מדי פעם שברירי קול מגיעים אליי מכיוונם, במיוחד קולה של האשה שהוא גבוה יותר וזה נשמע לי כאילו היא מדברת חזק יותר. הפרשנות הראשונה שאני נותן לזה היא של ריב או ויכוח. הם עוברים לישיבה מזרחית. כשאני מסתכל עליהם זה גם נראה כאילו הם מתווכחים. הגבר עושה שימוש בתנועות ידיים והאשה הרבה פעמים מניחה ראשה על אחת מידיה ובמראה מיואש מסתכלת על הארץ, ושניהם שותקים.
אבל הם מחייכים. להמשך…