29
יוני
2007
ביום חמישי האחרון, ה-28 ליוני 2007, חוויתי קסם כמו שלא חוויתי מזה זמן רב. בתאטרון תמונע נערכה הופעה חגיגית להשקת אלבומו החדש והמצופה כל כך של דויד פרץ - "הייקו בלוז".
אבל לפני ההופעה, קצת על דויד פרץ והייקו בלוז. זה מתבקש, כנראה, שכן כל החברים שלי שפניתי אליהם לפני ההופעה והצעתי להם להצטרף שאלו אותי "מי?".
להמשך…
25
יוני
2007
ידידיי, אכן העדרות ארוכה, ארוכה מדי.
דברים רבים קורים בזמן האחרון, ובין לבין אני מנסה קצת לישון.
אבל בתוך כל זה אני שומע מוזיקה, כמה שאפשר. ולכם מגיע לטעום, גם אם זה מאוחר.
אז כרגיל, אוסף בשבילכם להאזנה ולהורדה. ואל תשכחו לספר מה חשבתם, אפילו אם זה רק לומר תודה.
להמשך…
24
יוני
2007
טוב - תקופת המבחנים התחילה רשמית. מחר בבוקר יהיה לי מבחן על מבחן רורשאך (מצחיק לומר מבחן על מבחן). נו, רורשאך - זה זה עם כתמי הדיו שמבקשים ממך לומר כמו מה זה נראה.
בכל מקרה, כדי לא להשתגע לגמרי מהלימודים - עשיתי לי הפסקה לרגע כדי לשתף אתכם בחוויה וגם כדי לפנק אתכם עם שני סרטונים שקשורים לרורשאך.
להמשך…
19
יוני
2007
וואו! כמה ימי הולדת יש עכשיו!
אני מצטער לכל האנשים שלא ממש מכירים את המשפחה שלי ונאלצים לחוות את כל ברכות יום ההולדת הפומביות פה - אבל קבלו זאת בברכה. ואני מבטיח לא להגזים, פשוט לא יכולתי להתעלם מזה שהיום לפני שנה נולדה האחיינית הכי יפה בעולם.
למי שלא זוכר, הנה תזכורת מאז.
ומכיוון שתמונה שווה אלף מילים…

וזהו, אתם יכולים להרגע. אוטוטו יעלה פוסט-לא-משפחתי-בעליל. ולא סתם, אלא אוסף טרי מבית הלטאה. כן, האוסף של יוני יוצא באיחור אופנתי, אבל הוא יהיה שווה את זה. הוא כבר מוכן, עכשיו רק נותר שאמצא זמן לכתוב את הפוסט עצמו ויהיה בסדר.
09
יוני
2007
זה מדהים מה שקרה לארץ שלנו בתחום הקולינרי, לטוב ולרע. עד לפני כמה שנים לאכול בחוץ היה לשבת עם החבר'ה בחומוס אשכרה, אוכל אסיאתי היה לצאת לאותה מסעדה סינית (ולהתלבש כמו לחתונה) ו"מסעדת שף" היה איזה מושג עתידי שיכול להצליח רק בניו-יורק. עבר עשור, ופתאום הלקסיקון שלנו התרחב למלים כמו "פסיפלורה", "טאפאס" ו"ביסטרו". פתאום שגב וניר צוק הם סלבריטאים. פתאום ילדים בני שבע אוכלים סושי. אחד ההיבטים של ההתפתחות המהירה הזו, הוא הריבוי בפסטיבלי האוכל בארץ: עיר הבירה, שבוע הגורמה, נחלת בנימין הקטנה, שף תאכל, ועוד רבים אחרים. האומנם האוכל האיכותי, שהיה פעם נחלתו של העשירון העליון בלבד הפך נגיש להמונים, או שמא הגורמה הפך למסחרי ואנחנו פשוט אוכלים את אותו הג'אנק רק בהגשה אחרת?
להמשך…