‫תגובות לפוסט: "לטאת האמבט: סדקים בחלום - על מותו של סוכן וברייט אייז"‬

‫מאת: Yael‬

‫Yael‬ — Tue, 08 May 2007 17:02:04 +0000

דווקא אפילו בתוך חווית הלימודים המדכאת של התיכון, כשמכרתי בסוף י"ב את כל ספרי הלימוד חזרה לחנות לספרי לימוד יד שניה, את 'אלו הם בניי' (all my sons) של ארתור מילר שמרתי ושמתי על המדף של ספרי קריאה. היה ברור לי שזה יותר ממחזה שלמדנו בבי"ס. מה חבל שזה 'למרות' ולא בגלל מה שלמדנו בבי"ס…

‫מאת: אפרת‬

‫אפרת‬ — Thu, 03 May 2007 03:48:23 +0000

גיאחה היקר:
גם אני זכרתי את ארתור מילר וספציפית את מותו של סוכן כהצגה נוקשה ובעיקר משעממת אבל כל מה שערני כתב רק מעיד על הגאוניות המופתית של הבמאי.
לך לראות את ההצגה, ממליצה בחום!

‫מאת: גיאחה‬

‫גיאחה‬ — Wed, 02 May 2007 22:22:13 +0000

כל מה שאני זוכר מארתור מילר בתיכון היא התבניתיות הנוקשה של המחזות שלו, שגרמה לי לשנוא אותו. אולי היום אחשוב אחרת.

לא ראיתי את ההצגה, אבל האלבום הוא מופתי, לא פחות. גם אני נזכרתי בו השבוע תוך כדי נסיעה ושרתי את כולו בקולי קולות!