פעם ראשונה כאן? ברוכים הבאים! אני ממליץ להרשם לעדכוני רסס או לרשימת התפוצה כדי להתעדכן באופן שוטף. קריאה מהנה!

זה סיפור קטן בחרוזים שכתבתי לפני קצת יותר מחודש לאחת והיחידה, אפרת. תכננתי לתת אותו כמתנת חודש-ראשון אבל לא הספקתי להשלים אותו כמו שצריך וגם האיורים לא היו מוכנים והחלטתי שחצי עבודה זה לא זה. מאז שמרתי אותו אצלי ותכננתי לנסות ולהפיק אותו כספר, כזה עם כריכה והכל,בעותק בודד. (אבל מי יודע אולי זה ראוי בכלל להתקבל כספר ילדים אמיתי שמישהו ירצה גם לקנות? מי שמקריא לילדים מוזמן להגיב) ולתת לה במתנה - אבל זה עניין לא פשוט וזה יקח יותר מדי זמן. אז שקלתי לחכות עם זה.
ואני ההססן חורג ממנהגי ויוצא לאור עם זה לכאן קבל עם ועולם.

הוראות הפעלה - לוחצים על הפליי ואז מתחילים לקרוא - אפשר ללחוץ על התמונות כדי לקבל גרסה מוגדלת. התמונות באדיבות מירב בנדק המוכשרת והמקסימה.

סיפור על חתלתולה וכלבלב
מוקדש באהבה מזה שרוצה להיות האדם הנכון
(מבוסס על סיפור אמיתי)

זה סיפור קלישאי שקרה זה מכבר
על כלבלב מהעיר וחתלתולה מהכפר.
כלבלבנו היה די חמוד, אך ביישן
לא הסתדר עם עצמו וכולם.

יום אחד הלך ברחוב ומה זה ראה מרחוק?
ליד שער מעץ הצבוע ירוק
חתלתולה קטנטנה עם פרווה אדמונית
חמודה ויפה וגם ססגונית.

הוא ניגש, מסוקרן מיופיה החדש
נעצר וחייך ושאל "איך המרגש?"
היא עליו הסתכלה ובעצב חייכה
"שלומי לא רע, וספר, מה איתך?"

"אממ… בסדר", אמר, "איפלו לא רע.
אולי אני טועה, אך את זקוקה לעזרה?"
"כן", היא אמרה וחייכה בעצבות
בטרם סיפרה סיפורה בפשטות.

"כדור הצמר שלי לשם הצליח לברוח
ואינני מצליחה את השער לפתוח".

"אם תרצי אני יכול לנסות לעזור"
"באמת?", התרגשה ונסוגה אחור.
הוא לקח תנופה ואל השער רץ
התנגש בו בכוח והשער נפרץ.

חתלתולה אל הצמר קפצה בשמחה
"תודה!" אמרה וברגלו התחככה.
כלבלב במבוכה חייך לעצמו
מלמל "אין על מה" והמשיך בדרכו.

אך אחר כך כלבלב הרגיש מטופש
שכך התנהג בסוף המפגש.
עמוק בלב הוא חש קצת עצוב
ורק קיווה לראות אותה שוב.

מאז עברו רק יומיים-שלושה
והנה פתאום התמלאה הבקשה.
כשכלבלב פגש את חתלתולה ברחוב
וכל כך רצה אותה לאהוב.

ואיזו שמחה בפניה עלתה
כשחתלתולה את כלבלב ראתה.
וכמה שמחה כשהתגלגל הוא מצחוק
כשדגדגה את בטנו באפה המתוק.

ואחרי ששיחקו ופניהם מחייכות
חתלתולה התחככה ברגליו הרכות.
והפעם כלבלב לא נבוך וצוחק
מבלי להסס את פניה ליקק.

זה סופו של סיפור קלישאי וקליל
אך בעצם עכשיו סיפורנו מתחיל
עם זוג חברים: חתלתולה וכלבלב
זוג מלא רגשות, פשוט… מאוהב.

זהו הסוף, או אולי ההתחלה. תסתכלו על זה איך שתרצו. ומי שרוצה להרביץ לי כי אני קיטשי מדי, ת'פדל, איי דונט גיב א דאמן.

אוהב אותה
על כל שעל ואינץ' שבה.
ולו יש בי היכולת לעשותה מאושרת באמת ובתמים די לי.

(כאן אמורה להכנס תמונה משותפת של שנינו, אך התמונה המתוכננת איבדה מאיכותה כשהקטנתי אותה לטובת האתר, חבל)

טרקבאק | רסיסי תגובות