‫תגובות לפוסט: "מרד הפסיכולוגים"‬

‫מאת: לטאת העם‬

‫לטאת העם‬ — Fri, 28 Dec 2007 17:38:14 +0000

איריס - אני לא מפרסם שום דבר שלא רואים בשניה שמקישים Rorshcach בחיפוש תמונות בגוגל, אפשר להרגע

אם תגובתך הייתה ממקום ציני אז תשכחי מזה

‫מאת: איריס‬

‫איריס‬ — Fri, 28 Dec 2007 08:20:56 +0000

הזהר. אתה מפרסם כרטיס ממבחן. זה פוגע במבחן שעובדים כל כך הרבה בשביל לחקור אותו, וללמוד להעבירו ולפרשו.

‫מאת: לטאת העם‬

‫לטאת העם‬ — Wed, 19 Dec 2007 18:51:41 +0000

אור - ראשית כל בעניין ה"גם זה לא מדויק" - הכוונה הייתה שהטענה שטיפולי ה-CBT מוכחים כיעילים מבחינה אמפירית היא לא מדויקת, אבל אני לא מספיק בקיא בספרות המקצועית בנושא בימינו וזה עניין חשוב שמעבר ל-scope כאן.

אני גם לא בטוח שאני מבין את אמירתך לגבי הסגירות הבלתי-מודעת בתחילת התגובה. "ככה לומדים את המקצוע הזה" - הכוונה היא שמקצוע הפסיכולוגיה נלמד בעיקר דרך הנסיון הקליני, בשטח - בחדר הטיפול כשאתה אחד על אחד עם המטופל. זו דעתי לפחות. אך אין בה כדי לסתור את הצורך ללמוד את הטכניקות והתיאוריות אפריורית, בטרם כניסתך לעבודה הטיפולית - וזאת כדי שבזמן העבודה תהיה לך התיאוריה והטכניקה שיגבו את עבודתך. הכוונה שלי באותה פסקה היתה בעצם לומר שגם אם לא לומדים CBT באופן מסודר באוניברסיטה (וחבל שכך) זה לא אומר שאי אפשר ללמוד לבצע CBT במהלך הקריירה ולהתמחות בזה - ועובדה שיש רבים וטובים שעושים זאת.

הפסקה האחרונה בתגובתך הפריעה לי יותר מהכל. בהחלט יש לבדוק את יכולות העזרה של ה-CBT במקרים שונים. אך למה להתחיל ליישם את זה בשכבות שלא יכולות לממן טיפולים ארוכים? הטיפול צריך להיות מותאם לאדם ולבעיה - לא למצבו הסוציואקונומי. המצב היום הוא שגם מי שאין ידו משגת לממן טיפול פרטי יכול לקבל טיפול פסיכודינמי ארוך (יחסית) במסגרת מרפאה ציבורית (כמו זו שאני מטפל בה) תמורת שההגדרה "סמלי" היא אנדרסטייטמנט עבורו. שכבות אלו זקוקות לטיפולים כמו כולם ומגיע להן לקבל אותם - אין הצדקה לשים אותם במקום של שפני נסיונות, אם להקצין את דברייך.
ויתרה מכך - אמרת נכון שעולה מהכתבה שטיפול ה-CBT יהיה מועדף על קופות החולים וחברות הביטוח מכיוון שהוא קצר יותר (ולכן זול יותר) - אבל לצערי זה שיקול קר ושאיננו מתחשב בחולה. כמטפל לעתיד אני בהחלט חושב ששיקולים אלו עושים עוול - ועל זה אגב מתחולל היום מאבק מול משרדי הבריאות והאוצר אשר מעוניינים להעביר את האחריות לטיפול הנפשי מאחריותם אל קופות החולים.
מצד שני - אני יודע שלמרות כל הרצון הטוב אנחנו חיים במדינה קפיטליסטית ומופרטת שהשיקול הכלכלי שולט בה כך שבהחלט יכול להיות שזה בלתי נמנע שהשינוי הזה יקרה. אי לכך, בהחלט בהחלט יש מקום להכשיר יותר מטפלים ב-CBT כדי לספק את הביקוש שיגיע - אך עם זאת אסור לנו להפוך את הפסיכולוגיה הדינמית למשהו שיהיה נחלתם של עשירים בלבד.

‫מאת: אור‬

‫אור‬ — Wed, 19 Dec 2007 07:37:51 +0000

"במסגרת הלימודים אני יכול ללמוד גם על טיפול קוגנטיבי-התנהגותי ועם קצת מזל וקצת שכל, אני יכול לגעת בנושאים האלו גם במהלך ההתמחות. ואחרי ההתמחות? השתלמויות וצבירת נסיון - ככה לומדים את המקצוע הזה"

ה"ככה" הזה צורם לי קצת. מדוע הסגירות הזאת, הבלתי מודעת אולי. והיא אכן סותרת את הפתיחות המנומקת שאתה מציג בהמשך.

ועוד עניינים לא מודעים, למשל כתבת בסוגריים: "אך גם זה לא מדויק". אולם לא ראיתי על מה כתבת שאינו מדויק לפני כן. לא שאני מנסה לתפוס אותך במילה, מה גם שאני בהחלט מאמינה בטיפול הפסיכודינאמי - אני כיום מטופלת כך - ויחד עם זאת יש הרגשה של 'ככה זה וזה הכל' מצד הממסד וכל מי שבתוכו - כלומר הרוב ואתה גם.

הרבה הטענות שהועלו משני הצדדים היו הגיוניות וראויות בעיניי. ועדיין לדעתי יש לבדוק את יכולות העזרה של הCBT במקרים שצוינו: עבריינות ילדים, הפרעות OCD והיפוכונדריה למשל. אולי לאפשר למטפלי CBT להתחיל, אם צריך, מלמטה, משכבות עניות באוכלוסיה שלא יכולות לממן טיפולים ארוכי טווח להוכיח יכולת. בנוסף, כפי שצוין בכתבה ולפי הניחוש שלי, ממילא טיפול הCBT יהיה מועדף על קופות החולים וחבורת הביטוח בעתיד עקב עלותו הזולה יחסית, לכן עדיף להיטיב לחקור להתנסות ולהכשיר בו עוד לפני כן.