פעם ראשונה כאן? ברוכים הבאים! אני ממליץ להרשם לעדכוני רסס או לרשימת התפוצה כדי להתעדכן באופן שוטף. קריאה מהנה!
לא לא, זה לא פוסט על יום השואה. לא בדיוק. פשוט עכשיו קיבלתי מייל מאגודת הסטודנטים שמדווח על קיומו של טקס יום השואה מחר בקמפוס. הקליקו על התמונה על מנת לראות אותה כמו שצריך. כמו שניתן לראות, כבכל שנה, יגיע ניצול שואה שיספר חוויות מהתקופה. כמו שניתן לראות, השיר המצוטט בכותרת הפוסט הזה לא ממש מעניין אף אחד.
(האמת? מזל שרק השמיטו את שמו של הניצול האלמוני ולא, נגיד, כתבו את המספר שלו במקום)
שלום לכולם. שורדים את החום, אני מקווה.
הפעם סינסתזיה היא קצת אחרת, לרגל החמסין. אתם יודעים איך זה לטאות וחום - הן צריכות להתחרדן להן בשמש ולא לעשות כלום (חוץ מלקטר על כך שהחרדונים קיבלו את הכבוד ומהשם שלהם יצרו את הפועל "להתחרדן". למה לא "להטלאה?"). אז הפעם אני לא הולך לדבר יותר מדי בין השירים. למעשה אני לא הולך לדבר בכלל בין השירים. תקשיבו היטב ותשמעו אותי מדבר או מקריא, תוך כדי. וזהו. כל השאר היא מוזיקה חמסינית, איטית, מהורהרת, חמה. תהנו.
לפני מספר ימים, לורה בארטון מהגארדיאן פרסמה פוסט קצר על כך שניסתה לכתוב שיר יחד עם קולין מלוי, הסולן והיוצר העיקרי של יקירי הלטאה, The Decemberists. הם החלו לכתוב שיר שנקרא The Ghost in the Walls ומשום מה לא הספיקו להשלים יותר מבית אחד (כולל לחן ראשוני). בצר לה, פנתה בארטון לקוראיה וביקשה עזרה בכתיבת ההמשך. כדי לגרות את בלוטות היצירה של המרימים את הכפפה, הפוסט הקצר שפרסמה מכיל כמה טיפים בנוגע לדרך הכתיבה של מלוי.
באורח פלא, לפני יום-יומיים ישבתי בביתה הקסום של חברתי והאזנו יחד לאלבומם של הדצמבריסטס, Picaresque ועוד בטרם ידענו על קיומו של הפוסט הנ"ל, התגלגלנו לשיחה בנוגע לאיך כותבים שיר של הדצמבריסטס.
הכללים שניסחנו מובאים כאן לנוחיות הקוראים:
השיר צריך להיות בעל עלילה שיכולה להוות בסיס לרומן היסטורי אפי, ואם לא אז לפחות לנובלה קצרה. משהו כמו "משבי הרוח המשחקים בעלים באביב" לא יכול להוות בסיס לשיר אבל בהחלט יכול להוות שורה המסמלת את נצחיות האהבה.
הדמות הראשית צריכה להיות בעלת אחד המאפיינים הבאים: בעל מלאכה (רצוי מסוג ישן), חייל בצבא אזוטרי כלשהו, בחורה אומללה שהחיים התאכזרו לה.
הדמות הראשית צריכה לסבול מאחד הגורמים הבאים: אהבה נכזבת, בדידות נוראה, מגורים באשפתות, מוות טראגי. אפשר וכדאי לשלב בין הגורמים.
במהלך כתיבת המילים יש לבחור באופן רנדומלי כמה מילים שכבר כתבתם ולגשת לתזאורוס (לנוחיותכם, ישנו אחד בתוכנה הפופולרית Word). עליכם למצוא מילים נרדפות במשלב גבוה במיוחד, רצוי שאינן בשימוש רווח, ולהכניסן במקום המילים שבחרתם.
לא משנה כמה עגומה עלילה השיר שכתבתם, השתדלו שהלחן יהיה קצבי ומהנה. שירי בלוז אפלוליים ושקטים שייכים לספרה אחרת.
זהו, בהצלחה לכל הכותבים!
עם קצת השקעה ומזל - תוכלו למלא את המשבצת החסרה בדצמברסיטס!
חזרתי עכשיו הביתה ממשמרת לילה שבה רוב הזמן הטלוויזיה הייתה מכוונת לערוץ 24 בזמן שקראתי דברים כאלו ואחרים. רוב הלילה הערוץ שידר את הרצועה הקרויה "טיסת לילה" אשר מתוארת על ידי המידע הדיגיטלי באלו המילים:
תנו לנו לטפל בהפרעת השינה שלכם. הדקו חגורות, כבו טלפונים והמריאו איתנו אל הלא נודע. כאן יודעים איך הלילה מתחיל, אבל לא ברור איך הוא יגמר. קליפים נדירים ומוזיקה פרועה.
זה מדגם די מייצג של מה שהיה כל הלילה. בינינו, רק אחד הקליפים באמת מעניין ויכול איכשהו להקרא "מוזיקה פרועה", אתם בטוח מנחשים איזה (רמז, התסרוקת של יוסי אלפנט די פרועה בקליפ הזה).
כמו שזה נראה, העורכים מחליטים "לטפל בהפרעת השינה שלכם" על ידי הרדמת הצופים…
כנראה שככה זה נראה מאז שיואב קוטנר עזב את הערוץ. מהמעט שאני זוכר, פעם היו באמת קליפים שאפשר לקרוא להם מעניינים…
אני בטח לא הראשון ששם לב לזה. אבל רק רציתי לקטר קצת.
סיימתי את "תולדות האהבה" של ניקול קראוס לצלילי Ambulance Blues של ניל יאנג. מה אומר ומה אגיד? החיים, אם לא הספרות שנכתבת בתוכם, או שבעצם הספרות שנכתבת עליהם, זה יפה ומפחיד ומרתק. ועצוב. ונורא שמח.
מה הספר הבא?
מריץ FireStats