לפני כשנתיים שידר ערוץ 10 תוכנית תחקירים שכונתה "ילדות בסכנה". מטרת התוכנית היתה להרתיע את ציבור הצופים מפני סכנות האינטרנט ולהרתיע פדופילים מלשוחח בצ'טים עם קטינות.

כדי להגיע אל אותם פדופילים, ניהלה תחקירנית התוכנית צ'ט בזהות בדויה של קטינה בת 13 וקבעה להיפגש עם החשודים, ביום "בו הוריה אינם בבית". לחשודים חיכתה הפתעה שלא דמיינו שייקלעו אליה. לא רק שבמקום קטינה בת 13 הם פגשו בדב גילהר עצמו, שהטיח בהם האשמות קשות ולא נתן להם כמעט להגיב לדבריו, אלא גם שהכל שודר בשידור חי, בפריים טיים, במהדורת החדשות של שמונה בערב. השוטרים המתינו בסבלנות וכשסיים גילהר את נאומיו, אזקו את החשוד ולקחו אותו לתחנת המשטרה, גם כן מול כל בית ישראל.

הבוקר החליט השופט דן מור מבית משפט השלום בתל-אביב לזכות את אחד הנאשמים בפרשה מניסיון לבצע מעשה מגונה וניסיון להטרדה מינית, מפני שלטענתו ערוץ 10 טמן לנאשם מלכודת. לכן, לדבריו, קיימת להגנתו עילת הגנה מן הצדק.

"התחקירנית ניצלה את פגיעותו של הגבר לתשוקתו המינית"

בהחלטה תקדימית קבע השופט כי בנסיבות הפרשה קמה לנאשם הגנת "פח יקוש", כלומר הנאשם הודח לביצוע העבירה בנסיבות המקימות לו הגנה מן הצדק. השופט ציין כי הגנה זו לא הוכרה עד כה בבתי המשפט בישראל, אולם מאז חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, עיקרון משפט הוגן הפך לחלק מזכויות הנאשם. לטענתו, בכל תכני השיחות שהופקו ממחשבו של הנאשם אין תוכן מיני, וכלל לא הוכח שמדובר בפדופיל.

השופט לא חסך את ביקורתו ממהות התוכנית עצמה. הפרויקט "עניינו בשידול והדחה העוברים את גבול ההגנה", כתב בפסק דינו. "התחקירנית ניצלה את פגיעותו של הגבר לתשוקתו המינית. הקשר באינטרנט הוא וירטואלי, קל להתמסר לפנטזיה. התחקירנית מנצלת חולשה אנושיות זו, וממשיכה בשיחות ארוכות, אינה מגלה כל התנגדות, 'זורמת' לכיוון רמזים מיניים – וראה זה פלא , הנאשם נלכד בפח", כתב השופט.

השופט טען כי הפרויקט הינו מציצני, ולא אחריות ציבורית עמדו לנגד הוגי התוכנית אלא שיקולי רייטינג, ו"שיקולים עסקיים של משיכת צופים לתוכניות הערוץ, שפרויקט שכזה, כידוע, אינו אלא מציצנות בלבד", והוסיף כי "מאחורי הפרויקט לא עומדים שיקולים ציבוריים של הבאת נאשמים לדין אלא הגדלת אחוזי הצפייה בתוכניות הערוץ". בפסק דינו לא התייחס מור לעובדה שהמשטרה והפרקליטות שיתפו פעולה מראש עם הפקת התוכנית.

מאיפה לקח לעצמו גילהר את הזכות לתקוף את הנאשם

לגבי התנהלותו של גלהר כתב השופט: "תמהני מהיכן לקח גילהר לעצמו את הזכות לתקוף את הנאשם המופתע מול מצלמות הערוץ" וכן: "המפיק, דב גילהר, לא איפשר לנאשם אף לא את הזמן המועט הדרוש על מנת לאפשר לו לשוחח עם השחקנית כדי, אולי, לברר את האמת לגבי גילה, ואז, בהנחה שיש לזקוף לזכותו של הנאשם כחשוד בעבירה ? לקום ולעזוב את המקום".

מלבד קביעתו של השופט כי הנאשם הודח לביצוע העבירה, הוא קבע כי מעשיו של הנאשם אינם עולים לכדי עבירה. על פי קביעתו, המעשים נעשו בתחום הווירטואלי והאנונימי, כאשר הנאשם לא יכול היה לדעת אם הוא משוחח עם קטינה. זאת למרות שהתחקירנית הציגה עצמה ילדה בת 13, ואין חוק האוסר לנהל שיחות וירטואליות בעלות תכנים מיניים עם ילדות בגיל זה. כמו כן, השופט קבע כי לא הוכח היסוד הנפשי הנדרש לעברת ההטרדה המינית.

אני מאוד מעריך את פעולותיך במלחמה ב"ביורוקרטיה".

מה רבה היתה אכזבתי כשביזבזתי זמן יקר בשיחה עם דפנה ומשלוח חומר רלבנטי.

חומר זה הנוגע בניצול כספי וטירטורם ללא רחמים של הגימלאים בבואם לחדש את

רשיון הנהיגה שלהם. כל הפרטים המזועים מופיעים בחומר ששלחתי לדפנה כשאני

גם קורבן של העלילה.

מאז ששלחתי את החומר לא קיבלתי כל תגובה ורק לאחר טלפונים רבים נעניתי

שהנושא אינו מתאים.

שומו שמים מה יותר מתאים לתיקון עוול משווע שנעשה לגימלאים המשלמים ממיטב

כספם ומטורטרים ללאחמלה בחסותו של חוק מעופש חובתכם להביא לתיקון מצב

בלתי נסבל זה.ן

תמהני על גישתה המוזרה של דפנה שמעדיפה סקופים חסרי טעם ואינטליגנציה.

אעריך תשובתך בענין.

מעוות זה. הפרטים אצל דפנה ואשמח אם תעיין בו מחדש