נ.ב.
אם הסיפור הזה היה מגיע לעיתונות - יש מצב שהחברה הייתה מגיבה.
כל עוד מדובר בבלוגוספירה - לא נעים להודות, אבל כוחה בעיני הציבור עדיין קטן ולכן לבעלי בניין האופרה לא כזה דחוף להגיב ל"בלוגר אלמוני" בשביל הפוסט שלו.

במחשבה שלישית גם לי יש נטייה מסוימת להסכים עם שניכם לגבי נקודת המבט הפחות לוקחת ברצינות והפחות מתרתחת.
א-בל: תזת ה"מישהו שלא מבין הלך ועשה/אמר משהו" היא נחמדה, אך קצת מופרכת. הכל מקרי מדי - "במקרה" ליפול על מאבטח שלא מבין כלום (האם הוא החליט על דעת עצמו שאסור לצלם? הרי הוא קיבל הנחייה שהגיעה כמה דרגות מעליו); "במקרה" ליפול על מישהי שלא מבינה כלום (היא הרי הלכה וביררה משום שהיא לא ידעה והודתה בזה. כך שקשה לי להאמין שהיא באמת לא הבינה מה היא עושה); "במקרה" הבחורה הזו ביררה אצל מישהו שלא מבין כלום (שזו כבר השערה של ניימן שלא מגובה בכלום חוץ מתזה).

כשמשהו קורה פעם אחת - זה מקרי.
פעם שנייה - מקריות.
פעם שלישית - זו כבר תבנית.
רוצה לומר: אם הכל מקרי מדי, וחוזר על עצמו, כנראה זה לא ממש מקרי.

המסקנה האפשרית שלי - אולי אנחנו אלה שלא מבינים כלום? חברות כמו אלרוב מגובות בסוללות עורכי דין, החוקים ידועים להם היטב ויש להם מספיק כוח בשביל למצוא פרצות ולעשות כמעט כל מה שהן רוצות.
הן בונות על זה שה"עמך" לא מבין מהחיים שלו, ומכופפות את החוקים ואונסות מצבים בלי שנרגיש, עד שהן נתפסות.
כנראה שהפעם - זה מה שקרה.

כן, זה נכון..

ניימן - האמת? במחשבה שניה אני נוטה להסכים איתך שבאמת מדובר בסיפור חלמאי יותר משהו מרתיח ולו בגלל "אי-הרשמיות" של הטענות. אבל זה גם מעצבן לדעת שאנשים שלא מבינים מרשים לעצמם להיות נחרצים כל כך

כבר אמרתי, במקום אחר, שזה סיפור חלמאי, משעשע, על טיפשות (שיכולה להיות בכל מקום כמובן, ולא רק אצלנו), אבל לא כזה-לא-יאמן או מרתיח.

כלומר, מה קרה? מישהו שלא מבין אמר לו להפסיק לצלם (ואז עוד נתן לו להמשיך לצלם? ולא ביקש למחוק את התמונות?). מישהי שלא מבינה ענתה לטלפון בחברה (ניחוש, היא לא מבעלי המניות), והלכה לשאול מישהו אחר שלא מבין (וגם בטח לא עורך דין) ונתנה תשובה משעשעת.

זה היה מקבל נופח אחר אם הייתה איזשהי תגובה רשמית, תביעה או משהו נחמד כזה. בינתיים? קוריוז משעשע (שבתקווה, לא יתפתח למשהו אחר).

אירוע הצילום הוא רעיון מצוין (ממש מצוין), אבל אני לא רואה בו מאבק חברתי כלשהו.

נו, עוד ביטוי להפקעת המרחב הציבורי, שמתחוללת כבר כמה שנים בעיר הזו תל-אביב ובארץ בכלל. שטחים נקנים ע"י מי שהממון מצוי בכיסו, והוא עושה בהם ככל העולה על רוחו מבלי להתחשב במרחב הציבורי ובחברה האנושית שבתוכם השטחים נמצאים.

בכדי לעזור לחברת "אלרוב" - ניסחתי טופס מסודר:
"אני, תייר מ____ (קמצ'טקה, לצורך הדוגמא), מצהיר בזאת כי אני מצלם את הבניין לצורך הנאתי הפרטית בלבד (למשל הקרנת שקופיות של הבניין הורדרד בפני חבריי ומשפחתי כנקודת שיא בביקור שלי בקליפת הבננה הידועה כישראל).
אני מתחייב בזאת שלא לייחס לעצמי את בניית בניין הורדרד (מתחייב?! אשרף בגיהינום לפני שאקח קרדיט על התפלצת הזו!) ומשאיר את ככככככל הקרדיט למי שאשם ביצירת ה… יצירה הזו.
על החתום - תייר מזדמן שלא מבין עברית וכולה בא לבקר בטיילת המפורסמת של תל אביב."

לא יאומן כי יצולם.