05 מרץ 2008
חלם זה כאן (לא שזה חדש)
פעם ראשונה כאן? ברוכים הבאים! אני ממליץ להרשם לעדכוני רסס או לרשימת התפוצה כדי להתעדכן באופן שוטף. קריאה מהנה!
שלומות לכולכם
כן, אני יודע שעבר זמן מאז שממש כתבתי כאן משהו. הרגלתי אתכם בשבועות האחרונים שאני הרבה פחות כותב והרבה יותר מדבר או משמיע אבל זה לא אומר שאיבדתי את חדוות ורצון הכתיבה. זה רק אומר שבתקופה הזו אני משקיע את כל מרץ הכתיבה שיש בי לטובת כתיבתם של כל מיני דו"חות אבחוניים, סיכומי טיפול ודברים מהסוג הזה. חלק מחייו של פסיכולוג לעתיד…
בינתיים, לפני עוד פרק של סינסתזיה, רציתי להאיר את עיניכם לסיפור קטן ומוזר, משעשע מצד אחד ומעציב מצד שני. זהו סיפורו של זיו מזרחי, שהוא בן השאר צלם חובב, שלפני כשבועיים ומשהו הסתובב בתל אביב וצילם. בין השאר הוא צילם את מגדל האופרה וחיש מהר יצא מאבטח מן הבניין והורה לו להפסיק את הצילום בטענה שאסור לצלם את הבניין. תמוה בהחלט. משיחה של אותו זיו עם הנהלת מגדל האופרה נמסר לו שצילום של הבניין (מן הרחוב!) מפר את חוק זכויות היוצרים. זה מסוג הדברים שניתן לכנות "קשקוש בלבוש" ובפוסט הזה מסביר מזרחי היטב מדוע זה קשקוש בלבוש ואף מאפשר להאזין להקטלת השיחה עם ההנהלה. כדאי לקרוא ולהתפעל מרמת הדביליות והחלמאות במדינה. שוב, כמו שבכותרת, זה לא חדש - אבל זה לא ייאמן.
מה שיפה זה שהקהילה האינטרנטית המקומית התגייסה לעניין וארגנה מין מפגן מחאה קטנטן ביום שישי הקרוב. בשעה 12:00 מוזמן כל מי שרוצה להגיע למגדל האופרה, חמוש במצלמה כלשהיא, ולצלם את הבניין עד לזרא. פרטים פה. אני אישית לא אוכל להיות שם, אבל זו מטרה ראויה. נכון שיש צרות גדולות יותר לכאורה ומטרות חברתיות חשובות יותר - אבל גם הפקעת המרחב הציבורי חשובה.
פוסטים קשורים:






לא יאומן כי יצולם.
נו, עוד ביטוי להפקעת המרחב הציבורי, שמתחוללת כבר כמה שנים בעיר הזו תל-אביב ובארץ בכלל. שטחים נקנים ע"י מי שהממון מצוי בכיסו, והוא עושה בהם ככל העולה על רוחו מבלי להתחשב במרחב הציבורי ובחברה האנושית שבתוכם השטחים נמצאים.
בכדי לעזור לחברת "אלרוב" - ניסחתי טופס מסודר:
"אני, תייר מ____ (קמצ'טקה, לצורך הדוגמא), מצהיר בזאת כי אני מצלם את הבניין לצורך הנאתי הפרטית בלבד (למשל הקרנת שקופיות של הבניין הורדרד בפני חבריי ומשפחתי כנקודת שיא בביקור שלי בקליפת הבננה הידועה כישראל).
אני מתחייב בזאת שלא לייחס לעצמי את בניית בניין הורדרד (מתחייב?! אשרף בגיהינום לפני שאקח קרדיט על התפלצת הזו!) ומשאיר את ככככככל הקרדיט למי שאשם ביצירת ה… יצירה הזו.
על החתום - תייר מזדמן שלא מבין עברית וכולה בא לבקר בטיילת המפורסמת של תל אביב."
כבר אמרתי, במקום אחר, שזה סיפור חלמאי, משעשע, על טיפשות (שיכולה להיות בכל מקום כמובן, ולא רק אצלנו), אבל לא כזה-לא-יאמן או מרתיח.
כלומר, מה קרה? מישהו שלא מבין אמר לו להפסיק לצלם (ואז עוד נתן לו להמשיך לצלם? ולא ביקש למחוק את התמונות?). מישהי שלא מבינה ענתה לטלפון בחברה (ניחוש, היא לא מבעלי המניות), והלכה לשאול מישהו אחר שלא מבין (וגם בטח לא עורך דין) ונתנה תשובה משעשעת.
זה היה מקבל נופח אחר אם הייתה איזשהי תגובה רשמית, תביעה או משהו נחמד כזה. בינתיים? קוריוז משעשע (שבתקווה, לא יתפתח למשהו אחר).
אירוע הצילום הוא רעיון מצוין (ממש מצוין), אבל אני לא רואה בו מאבק חברתי כלשהו.
ניימן - האמת? במחשבה שניה אני נוטה להסכים איתך שבאמת מדובר בסיפור חלמאי יותר משהו מרתיח ולו בגלל "אי-הרשמיות" של הטענות. אבל זה גם מעצבן לדעת שאנשים שלא מבינים מרשים לעצמם להיות נחרצים כל כך
כן, זה נכון..
במחשבה שלישית גם לי יש נטייה מסוימת להסכים עם שניכם לגבי נקודת המבט הפחות לוקחת ברצינות והפחות מתרתחת.
א-בל: תזת ה"מישהו שלא מבין הלך ועשה/אמר משהו" היא נחמדה, אך קצת מופרכת. הכל מקרי מדי - "במקרה" ליפול על מאבטח שלא מבין כלום (האם הוא החליט על דעת עצמו שאסור לצלם? הרי הוא קיבל הנחייה שהגיעה כמה דרגות מעליו); "במקרה" ליפול על מישהי שלא מבינה כלום (היא הרי הלכה וביררה משום שהיא לא ידעה והודתה בזה. כך שקשה לי להאמין שהיא באמת לא הבינה מה היא עושה); "במקרה" הבחורה הזו ביררה אצל מישהו שלא מבין כלום (שזו כבר השערה של ניימן שלא מגובה בכלום חוץ מתזה).
כשמשהו קורה פעם אחת - זה מקרי.
פעם שנייה - מקריות.
פעם שלישית - זו כבר תבנית.
רוצה לומר: אם הכל מקרי מדי, וחוזר על עצמו, כנראה זה לא ממש מקרי.
המסקנה האפשרית שלי - אולי אנחנו אלה שלא מבינים כלום? חברות כמו אלרוב מגובות בסוללות עורכי דין, החוקים ידועים להם היטב ויש להם מספיק כוח בשביל למצוא פרצות ולעשות כמעט כל מה שהן רוצות.
הן בונות על זה שה"עמך" לא מבין מהחיים שלו, ומכופפות את החוקים ואונסות מצבים בלי שנרגיש, עד שהן נתפסות.
כנראה שהפעם - זה מה שקרה.
נ.ב.
אם הסיפור הזה היה מגיע לעיתונות - יש מצב שהחברה הייתה מגיבה.
כל עוד מדובר בבלוגוספירה - לא נעים להודות, אבל כוחה בעיני הציבור עדיין קטן ולכן לבעלי בניין האופרה לא כזה דחוף להגיב ל"בלוגר אלמוני" בשביל הפוסט שלו.