פעם ראשונה כאן? ברוכים הבאים! אני ממליץ להרשם לעדכוני רסס או לרשימת התפוצה כדי להתעדכן באופן שוטף. קריאה מהנה!
בכלל רציתי לפרסם היום פוסט עם כמה מחשבות שעלו לי בעקבות מחאת הדיור המתפשטת (ובעיקר בעקבות התגובות למחאה). כמה מחשבות על מגורים בעיר וב"צנטרום של הפיילה" לעומת בפריפריה, על של מי המחאה הזו בכלל ועוד כמה דברים שעברו לי בראש. הבעיה היא שלפעמים מתנסחים לי פוסטים בראש כשאני מטייל עם הכלבה טיול לילי אבל אני לא טורח להעביר אותם אל הכתב ולמחרת בבוקר הם נעלמים כמו מיכלי קוטג' אצל רמי לוי.
אז לא הצלחתי לכתוב את הפוסט ההוא.
לא נורא, כי אפשר להתנחם עם מיני-אלבום חדש שנחת אצלי במפתיע.
מי שעוקב אחרי הבלוג ואחרי המיקסטייפים שלי יודע כמה שאני אוהב את הלהקה Tunng. ובכן, אחד ממובילי ההרכב ההוא, סם ג'נדרס, הוציא עכשיו מיני-אלבום עם הרכב חדש תחת השם Diagrams. חמישה שירים יש באלבום הקטן הזה ושמעתי אותם פעם וחצי. בינתיים, לא מפתיע אותי, אני אוהב. מאוד מזכיר את Tunng, אבל קצת אחרת.
אחד הדברים האופייניים ביותר לפודקאסטים, כמו זה, הוא שהקהל יכול לצרוך אותם איך ומתי שבא לו. זה חלק מהיופי, כמובן. אתם יכולים לקחת את המיקסטייפ הזה ולשמוע אותו בחוף הים, תחת שמש קופחת. אתם יכולים. אתם יכולים גם לקחת אותו אתכם לריצה. אבל אם יורשה לי להציע, רק הפעם, הצעת הגשה לסינסתזיה – זה פרק שבאמת נועד להתקיים בסיטואציה מאוד מסוימת. בלילה. בחושך. כשאתם פורשים לבדכם (או לא) לחדר, מרגישים את השרירים הכבדים שמתחננים כבר להיזרק על המטה. הגוף הולך ונכנע לקצב של השינה המתקרבת, המחשבות מתחילות להתערפל ואתם זקוקים למנגינת ערש שתפתח לכם את שער החלומות.
ורגע קטן לפני המוזיקה. את התמונה המלווה את הפרק הזה לקחתי מאתר של צלמת צעירה מאוד בשם Olivia Bee. נתקלתי בו מזמן והוא נשכח בין הסימניות בדפדפן שלי עד שנזכרתי בו במהלך ההכנה של המיקסטייפ הזה. שווה לכם להעיף מבט, אני חושב. יש משהו ממגנט בצילומים שלה.
כרגיל, אפשר להאזין למיקסטייפ כאן למטה. או, אם תחפצו בכך, אפשר ללחוץ כאן כדי להוריד אותו, לשמור בנגן המוזיקה שבתוך הכרית שלכם ולהאזין טרם השינה.
רשימת השירים
Bob Rosengarden & Phil Kraus – Mr. Ghost Goes To Town
The Kinks – Tell Me Now, So I'll Know
שלום חנוך – עיר זרה
אלי מגן – אדם
Tom Waits – I Hope That I Don't Fall In Love
יהוא ירון – בונוס
Edgar Allen Poe – The Raven (Read By Christopher Walken) / Gonzales – Overninght
Grim Fandango soundtrack – Mr. Frustration Man
מורפלקסיס – The Cities are Moving
Emiliana Torrini – Old Man and Miss Beautiful
ענבל פרלמוטר – חתול בשק
אילן וירצברג ושמעון גלבץ – לא יכולתי לעשות עם זה כלום
שלום גד – המצב
Nancy Sinatra – Bang Bang (My Baby Shot Me Down)
Nico – These Days
Samuel L. Jackson reading from Adam Mansbach's Go the Fuck to Sleep
יהונתן גפן ויוני רכטר – לילה טוב
איך הזמן טס כשנהנים. בפעם האחרונה שהיה פרק של סינסתזיה היה פה קיץ, והנה – שוב קיץ מגיע. כן, הרבה זמן לא ערכתי מיקסטייפ חדש ואני מרגיש את החלודה המציפה את איברי העריכה שלי. אבל אסור להכנע לחלודה, יש לנסות לנער אותה ככל האפשר ולחזור לתלם.
כרגיל, אפשר להאזין להאזין לסינסתזיה כאן בעמוד, או להוריד אותה ולקחת אותה אתכם למסע בערבות ספרד.
רשימת השירים
Carolina Chocolate Drops – Snowdens Jig
Crosby, Stills, Nash and Young – Helplessly Hoping
מכירים את זה שאתם נחשפים לעבודה של אמן מסוים, לגמרי במקרה, ומגלים בה משהו כל כך טוב, כל כך יפה, כל כך נכון, עד שאתם נאלצים לשאול את עצמכם איפה זה היה עד עכשיו ומה לקח לכם כל כך הרבה זמן עד שמצאתם אותו? אז זה קרה לי לפני כמעט שנה עם איתמר ציגלר. קיבלתי את אלבומו השני, Memories of Now, להשמעה מוקדמת כשהיה עוד בשלבי עבודה ונשבתי מאוד מהר בקסמיו. שמעתי עליו עוד לפני כן, אבל מעולם לא ממש שמעתי אותו.
מאז הספיק לצאת האלבום וציגלר אפילו התארח בבלוג הבישול שלנו והכין מנת דגים נפלאה ואני המשכתי להתוודע לציגלר מזוויות נוספות. למשל, דרך הסרט "בשבילי הם יותר טובים מהביטלס" שהפיק אחיו יוני על להקת סיידאפקט (ניתן לצפות בסרט כאן) וגם התברר לי (באיחור מה) שהוא מנגן בס בבלקן ביט בוקס.
ועכשיו במקום חדש.
אתמול יצא אלבום הבכורה של להקת Shotnez שבה ארבעה חברים: אורי קפלן ותמיר מוסקט מהבלקן ביט בוקס, איתמר ציגלר שפתח את הפוסט הזה וסטיבן אולריץ' (פאן פאקט: הוא הלחין את הפסקול לסדרה Bored to Death). יחד הם יוצרים מוזיקה שהם מכנים כ-Mediterranean surf noir או אם תרצו "פאנק-רוק מינימליסטי פוגש את המורכבויות של המזרח התיכון", אם לצטט איזה פוסט שכנראה ציטט איזה קומוניקט.
באוזניי זו מוזיקה קולנועית, מבחינה זו שכל קטע ממלא את החלל שבין האוזניים במוזיקה שללא מילים מעודדת איזו הסתפרות של סיפור. לפעמים אני יכול כמעט לשמוע את תקתוקי המקרנה ברקע. (בטח אפשר לומר את זה על כל אלבום אינסטרומנטלי, אבל זו האסוציאציה שעלתה לי כאן)
זה אלבום אינסטרומנטלי שנפתח בקצב מהיר ומדבק עם השיר Stolen Goods שתוכלו לשמוע ממש עכשיו (ומי שרוצה להוריד, הנה)
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
אתם ודאי שומעים את הניחוח של המקומות מהם מגיעה המוזיקה של הבלקן ביט בוקס אבל האלבום ממשיך מכאןלמקומות אחרים. שקטים ומהורהרים יותר, כמו הקטע המהפנט Golden Apple. או קחו למשל את New Country שנשמע כאילו היה אפשר להכניס אותו לאלבום של איתמר ציגלר עצמו והוא ישתלב שם בטבעיות.
אבל אני לא רוצה לכתוב יותר מדי על האלבום, כי הוא רק יצא ועוד לא הספקתי להקשיב לו יותר מפעם וחצי. אתם לא צריכים אותי בשביל לדעת איך זה נשמע, אתם יכולים פשוט לשמוע פה את כל האלבום ולהחליט בעצמכם.
מי שעוקב אחרי הבלוג, יודע שאני מאוד אוהב את להקת הדצמבריסטס. אני אוהב את המילים העשירות ומלאות הסיפורת של קולין מלוי, אוהב את הלחנים המיוחדים ואת ההגשה שהיא כל כך הדצמבריסטס. הם גם עשירים ומרתקים וגם כיפיים להפליא, ותמיד היה לי ברור שכשאגדל ויהיו לי ילדים, אשמח לשמוע איתם שירים כמו The Mariner's Revenge Song או, למשל, Yankee Bayonet.
מה רבה היתה האימה, אם כן, כאשר גיליתי את הערך על הלהקה באתר המצוין Conservapedia.com. מדובר באתר ויקי שמתיימר להציע את האלטרנטיבה השמרנית והשפויה לויקיפדיה, שידוע לכולנו שהיא מוטה חזק לכיוון הדעות הליברליות/אתאיסטיות/שמאליות/שאר-רעות-חולות. על פי הערך, הדצמבריסטס הם "להקת אינדי-רוק ליברלית וחסרת מוסר". הלהקה ידועה בהאדרה של "אונס, התאבדות… ומעשי חטאים נוספים". במיוחד מדגיש הערך את האלבום ה(לפני) אחרון של הלהקה, The Hazards of Love, כעוסק (ומאדיר) מעשי אונס, יחסי מין, רצח (כולל רצח ילדים) ועוד.
בנוסף, קובע הערך שמדובר בלהקה שסובלת לא רק מחוסר מוסריות, אלא גם מחוסר מקוריות.
ובכן, אין מנוס. מהיום אפסיק לשמוע את שירי הדצמריסטס ואוקיע אותם בציבור, על מנת שלא יוכלו להמשיך ולהשחית את הנוער ולגרור אותו למעשי חטא בלתי מוסריים.
אני ממליץ לכם לעשות כמוני, ולהבטיח את מקומכם בגן עדן.
להלן כמה מדוגמאות השירים המעודדים חטאים המובאות בערך:
We Both Go Down Together
בשיר זה, שר הפרוטגוניסט לאהובתו על אהבתם הבלתי אפשרית. הוא ממעמד גבוה והיא נערה ממעמד נמוך שנאלצה לעסוק בזנות. למרות אהבתם העזה, הוא ידע שאהבתם לא תתקבל בעין יפה אצל הוריו והחליט שעליהם לקפוץ יחד מצוקי דובר. האשמה לפי Conservapedia: השיר מעודד אונס.
Yankee Bayonet
שיר מקסים זה מושר על ידי חייל במלחמת האזרחים בארה"ב ואהובתו. הוא מתאר את סיפור התאהבותם ואת מותו של החייל בקרב. האשמה לפי Conservapedia: השיר מאדיר את הקונפדרציה בזמן מלחמת האזרחים.
ולסיום: Eli, The Barrow Boy
שיר עצוב זה מספר על עיליי, פועל צעיר שעבד קשה כדי לקנות מתנות יפות לאהובתו אך זו מתה. כשהוא מת נקבר בחצר הכנסיה אך עם עלות הירח הוא מתעורר ודוחף את מריצתו, ממשיך לקוות שיצליח להעניק את המתנות לאהובתו.
האשמה לפי Conservapedia: מסר אנטי-נוצרי ואף יכול להיות שהשיר מציג תפיסה מעולם ה-Wicca על החיים שלאחר המוות.
