שאלון הנסיכה הקסומה – התוצאות!

לפני שלושה ימים פרסמתי כאן את שאלון הטריוויה על הסרט "הנסיכה הקסומה". לשמחתי, היתה היענות די גדולה לשאלון ועכשיו הגיעה העת לחשוף את התוצאות.
אבל לפני כן – אני רוצה להגיד תודה גדולה לכל מי שנטל חלק בשאלון ובמיוחד למי שהפיץ את השאלון, אם זה בטוויטר, אם זה בפייסבוק, אם זה בשיחות טלפון נלהבות לדודה חדווה שגרה באוסטרליה. אלמלא אתם, לא היינו מגיעים ל-145 אנשים שענו על השאלון (נכון לכתיבת שורות אלו).

בגדול, הייתם ממש טובים. כמעט על כל השאלות רוב התשובות שניתנו היו נכונות. אז אתם יכולים לטפוח לעצמכם על השכם בשמחה. ואם אתם לא מגיעים, טפחו על השכם של האדם הקרוב אליכם. ועכשיו, נעבור שאלה-שאלה, עם התשובות שלכם ועם התשובה הנכונה.

תחזיקו חזק, זה יהיה קצת ארוך.

כמה פעמים במהלך הסרט אומר ווסטלי ל-buttercup את המשפט As you wish?
39% מכם ענו את התשובה הנכונה: ארבע פעמים. התשובה הפופולרית אחריה היתה חמש פעמים עם 25 אחוז מהקולות ושש פעמים עם 20 אחוז מהקולות. המשפט As you wish נאמר, למעשה, שבע פעמים במהלך הסרט, אך ווסטלי אומר אותו ארבע פעמים: שלוש פעמים במהלך פתיחת הסרט, כשמראים לנו את ההתאהבות שלו ושל buttercup ועוד פעם אחת כשהיא דוחפת אותו במורד ההר. שלוש הפעמים האחרות שבהן המשפט מופיע בסרט הן מפי הסבא שמקריא את הסיפור. וכמובן, בסיום הסרט, כשהנכד מבקש ממנו שיחזור מחר ויקריא לו שוב את הסיפור.

מאיפה הגיע ויזיני במקור?
פה באמת שיחקתם אותה. 94 אחוזים מכם ידעו שויזיני הגיע מסיציליה. מן הסתם, בזכות המשפט שהוא אומר שניה לפני שהוא מת בקרב-המוחות מול ווסטלי: Never go in against a Sicilian when death is on the line. אגב, ארבעה מכם חשבו שהוא רומאי ושלושה חשבו שהוא מגילדר, המדינה הדמיונית בסרט שאיתה מנסה הנסיך המפרדינק לחרחר מלחמה.

מה שמה של אישתו של Miracle Max?
מקס בעל-הנס הוא אחת הדמויות שאני הכי אוהב בסרט. בגילומו המבריק של בילי קריסטל, הוא גונב את ההצגה. אבל לא פחות חשובה ממנו היא אשתו, שאלמלא היא, מקס מעולם לא היה מסכים להציל את ווסטלי. גם פה הייתם אחלה, ו-63 אחוזים ידעו שקוראים לה ואלרי (אם כי, הראשונים מכם אולי ידעו זאת בזכות ניסוח של שאלה אחרת שבאה אחר כך ובה בטעות חשפתי את התשובה. אבל בואו נהנה מהספק). כמעט עשרים אחוזים חשבו שקוראים לה רות' ועשרה אחוזים בחרו באמיליה. רק חמישה מכם בחרו בשם מקסימיליה.

מיהן המדינות היריבות בסרט?
אחד הצירים המניעים את העלילה הוא כמובן המלחמה שמנסה ויזיני, בהוראת הנסיך, להתחיל בין שתי מדינות. 96 אחוזים מכם ידעו היטב שהמדינות הן גילדר ופלורין. שלושה מכם הצליחו להתבלבל ובחרו בתשובה שכללה את גרינלנד במקום גילדר.

מהיכן מגיעה האבקה שווסטלי שם בכוסות היין כשהוא פוגש את ויזיני?
בקרב המוחות בין ווסטלי לויזיני, ווסטלי שולף אבקה רעילה מאוד שמגיעה מאוסטרליה. שמונים אחוזים מכך ידעו שזו אכן אוסטרליה. 12 אחוזים האשימו דווקא את סין ושישה אחוזים בחרו באוסטריה, התשובה המסיחה שחשבתי שדווקא תצליח יותר לבלבל אתכם, אבל אתם לא מתבלבלים בקלות.

כיצד נקראת האבקה שווסטלי שם בכוסות היין?
אותה אבקה מפורסמת נקראת איוקיין, כמו ש-85 אחוזים מכם ידעו. ולא, היא לא אמיתית. אגב, לשלושת האנשים שבחרו בתשובה "הרמנקיין" – לא ידעתם שהרמן קיין פרש מהמירוץ לראשות המפלגה הרפובליקנית בארה"ב?

כמה משלמים איניגו ופזיק עבור הגלולה שמחייה את ווסטלי?
אחרי שאיניגו ופזיק מאתרים את ווסטלי הגוסס, הם לוקחים אותו למקס בעל-הנס על מנת להציל אותו. הוא שואל אותם כמה כסף יש להם, ולמרות שהסכום נמוך, הוא מחליט לעזור. כמה כסף היה להם? 65 מטבעות, כפי שכמעט שישים אחוזים מכם ידעו לומר. פה היתה התפלגות יותר גדולה של תשובות כשכמעט שלושים אחוזים חשבו שמדובר ב-35 מטבעות ו-21 אחוזים בחרו ב-25 מטבעות. אגב, מישהו יודע באיזה מטבע הם משתמשים?

באיזה ארץ נולד איניגו מונטויה?
טוב, זו שאלה קלה. יש כמה פעמים בסרט שמתייחסים לכך שאיניגו ספרדי, וגם השם שלו מסגיר את זה. אז לא פלא ש-85 אחוזים מכם ידעתם שהתשובה הנכונה היא ספרד. השאר התפלגו בין פורטוגל לבין קולוניה ספרדית בדרום אמריקה.

מה עשה מקס כדי שהגלולה תחליק בגרון של ווסטלי בקלות?
74 אחוזים מכם ידע שהדרך לעזור לגלולת הפלא להחליק בגרון היא לצפות אותה בשוקולד. אני די מרוצה מעצמי שהצלחתי להטעות 14 אחוזים מכם שבחרו בתשובה "לדחוף עם מפוח". זה רק מראה שהופעת המפוח בתחילת הסצינה (כדי לגרום לווסטלי לדבר) עשתה עבודת הטעייה טובה.

כמה שומרים הוצבו בשער הטירה בשעת החתונה?
פה היתה קצת התחכמות. בהתחלה הוצבו שלושים שומרים בשער הטירה, אולם הנסיך המפרדינק, שחשש שמשהו יקרה, דרש ממנהל כוחות הבטחון שלו, ילין, להכפיל את מספרם. לכן, התשובה הנכונה היא שישים שומרים. 84 אחוזים מכם ידעתם את זה, אז סחטיין. אגב, רוב הטועים בחרו ב-120 שומרים.

בן כמה היה איניגו כשאביו נרצח?
בשביל לענות נכון על השאלה הזו צריך או להקשיב טוב לפרטים או לראות את הסרט כל כך הרבה פעמים עד שהפרטים האלו נקלטים. כמו שקרה לי. כשאיניגו פוגש את ווסטלי לראשונה, לפני שהם מתחילים בקרב הסיף המפורסם, הם משוחחים מעט. זה הרגע שבו אנחנו שומעים את סיפורו הטראגי של איניגו ואיך הוא איבד את אביו. וכפי שהוא אומר, זה קרה כשהוא היה בן 11. 59 אחוזים מכך ידעתם את זה.

איפה מצא ויזיני את פזיק?
54 אחוזים מכם ידעו שויזיני מצא את פזיק בגרינלנד, מובטל. 37% בחרו בתשובה הלא נכונה, אבל שנשמעת סבירה מאוד – בקרקס ברומא.

איפה נולד פזיק?
ויזיני מצא את פזיק בגרינלד. אבל איפה פזיק נולד? התשובה לשאלה הזו לא מופיעה בסרט אבל היא כן מופיעה בספר. מה? הספר? חשבנו שזה שאלון על הסרט! נו, כן, אבל יש גם את הספר שעליו מתבסס הסרט והוא ספר טוב, אז לכו לקרוא אותו.
אני לא יודע כמה מכם קראו את הספר, אבל 43 אחוזים ענו נכון – פזיק נולד בטורקיה. 32 אחוזים חשבו שהוא נולד בבולגריה ושאר התשובות התפלגו בין גרינלנד ופלורין.

מה שם הספינה של שודד הים רוברטס?
ווסטלי, כך אנחנו למדים בביצת האש, נתפס על ידי שודד הים רוברטס שלקח אותו תחת חסותו. לאחר מכן ווסטלי הפך לשודד הים רוברטס בעצמו וירש את הספינה הקרויה Revenge, כפי שענו נכון 57 אחוזים מכם. התשובה Vengence הצליחה לבלבל 34 אחוזים מכם.

על שם מי קרויים מקס ואשתו?
אנחנו חוזרים למקס בעל-הנס ולאשתו ואלרי. 58 אחוזים מכם ענו נכון – הם קרויים על שם ההורים של ויליאם גולדמן, הסופר והתסריטאי של הסרט. 2 אנשים חשבו שאלו השמות של המלך והמלכה של גילדר. ואם זה היה נכון, אז ויליאם גולדמן היה הנסיך המפרדינק והיקום היה קורס.

מי הלחין את המוזיקה לסרט?
המוזיקה לסרט הולחנה על ידי מארק נופלר מהלהקה דייר סטרייטס. 51 אחוזים מכם ידעתם את זה. אגב, למי שתיקן אותי שמדובר במארק קנופלר, לא מדויק. ה-K בשם Knopfler היא שקטה. בדיוק כמו אצל לזלי נופ מ-Parks and Recreation. שאר התשובות האפשריות היו בריאן פרי, ג'ון ויליאמס והאנס זימר וכל אחד מהם קיבל נתח דומה מהתשובות.

מה מכיל הכריך הטוב בעולם?
פה אני ממש מרוצה מעצמי, וסליחה על הרשעות. בסצינה שבה פזיק ואיניגו מנסים לשכנע את מקס בעל-הנס לעזור להם למרות שאין להם הרבה כסף, איניגו אומר שהם זקוקים להחיות את ווסטלי למטרה טובה – אהבת אמת. ואז מקס אומר שאהבת אמת היא הדבר הכי טוב בעולם, מלבד כריך מסוים. רובכם, 68 אחוזים, בחר בתשובה בייקון, חסה ועגבניה. זהו כריך ה-BLT המפורסם, והטעים. אך זו לא התשובה הנכונה! התשובה הנכונה, שאותה בחרו 22 אחוזים שיכולים לטפוח לעצמם על הבטן, היא כבש, חסה ועגבניה או אם לצטט מהסרט:
a nice MLT, a mutton, lettuce and tomato sandwich, where the mutton is nice and lean and the tomato is ripe. They're so perky, I love that.
אגב, לשני האנשים שבחרו בתשובה "שוקולד השחר ובננות", אייל שני מוסר ד"ש.

כשנלחמים "עד לכאב", איזה איבר הכי חשוב שיישאר על המפסיד?
בסוף הסרט, ווסטלי מתעמת עם הנסיך המפרדינק. הנסיך שולף את חרבו וקורא, כמו חמום מוח אמיתי, "To the Death!" ואז ווסטלי אומר לו לא. לא נלחמים עד המוות. נלחמים עד לכאב. ומה זה אומר עד לכאב? רציתי להביא לפה את ווסטלי, שיסביר עם מילים קטנות, אבל אי אפשר לאמבד את הוידאו הזה. מי שרוצה, הנה הקישור.
בכל מקרה, עד לכאב זה אומר שנשארים עם האוזניים, כדי שיהיה אפשר לשמוע את כל זעקות האימה מהילדים שיראו את הדמות המעוותת הנותרת, את כל זעקות הלעג והקלס. זו המשמעות של "עד לכאב". ו-85 אחוזים מכם ידעתם את זה.

מהו שמו הפרטי של האיש בעל שש האצבעות?
האיש בעל שש האצבעות הוא דמות חשובה מאוד בסרט. אבל איך קוראים לו? התשובה הנכונה היא טיירון ואנחנו יודעים זאת משיחה בינו לבין הנסיך שבה המפרדינק משתמש בשם. או בשמו המלא: הרוזן טיירון רוגן. 61 אחוזים מכם ידעתם את זה.

מי כתב את הספר שמקריא הסבא לנכד?
פה צריך רגע להסביר, למי שלא בטוח. בסרט, מגיע סבא חביב לבקר את נכדו החולה. כדי לשמח את הנכד, הוא מקריא לו ספר שאבא שלו היה מקריא לו כשהוא היה חולה. הספר נקרא "הנסיכה הקסומה" וכתב אותו ס. מורנשטרן, כפי שידעו לומר 63 אחוזים מכם. 26 אחוזים בחרו בשם ויליאם גולדמן. גולדמן הוא מי שכתב באמת את הספר (ואת התסריט לסרט) אבל אני התכוונתי לשאול מי כתב את הספר שבתוך הספר. שזה קצת כמו חלום בתוך חלום אבל הרבה לפני אינספשן.

מה שמו המקורי של שודד הים רוברטס שהוריש לווסטלי את התואר והספינה?
כאמור, בביצת האש למדנו שווסטלי נתפס על ידי שודד הים רוברטס. רוברטס החליט לחוס על חייו והפך אותו לבן טיפוחיו. לימים, רוברטס החליט לפרוש מהמקצוע והוריש את הספינה ואת התואר לווסטלי. אך מה היה שמו האמיתי של רוברטס? התשובה היא ריאן, שזה שם לא פיראטי בעליל. 63 אחוזים מכם ידע לענות נכון. 22 אחוזים חשבו שהם הוא ג'ורג' ועשרה אחוזים בחרו בשם רוברטס. אגב, חמישה מכם בחרו בשם אורבר, שהכנסתי כמחווה לצייצן מהטוויטר הנושא שם זה.

מה שמו המקורי של שודד הים רוברטס *השני* (שקיבל את התואר והספינה מרוברטס האמיתי)?
אוקי. אז מסתבר שריאן, שהוריש את תפקיד שודד הים רוברטס לווסטלי, הוא לא רוברטס המקורי. ממי הוא ירש את התפקיד? מאדם בשם קאמרבנד, כפי שידעו 52 אחוזים מכם.

איפה מתגורר שודד הים רוברטס המקורי אחרי שפרש מהמקצוע?
ונסכם את השאלות על רוברטס עם השאלה האחרונה. שודד הים רוברטס המקורי פרש מהמקצוע ועכשיו הוא חי כמו מלך בפטגוניה. ידעו לענות על כך 79 אחוזים. רוב האחרים חשבו שהוא משייט מסביב לעולם או מנהל חוות סוסים בסיציליה.

כמה זמן נעדר ווסטלי מאז שעזב כדי למצוא את מזלו?
ווסטלי, שהיה מאוהב כל כך ב-buttercup, ידע שאין לו כסף לנישואין. אז הוא עזב את פלורין וניסה למצוא את מזלו על גבי הים. בינתיים חשבו שהוא מת (כי ספינתו נתפסה על ידי שודד הים הנורא רוברטס) והנסיך החליט לשאת את buttercup לאישה. כל התרחש במהלך חמש שנים ושני שליש מכם ידע את זה.

בן כמה איניגו בזמן התרחשות הסרט?
זוכרים שאיניגו מספר לווסטלי על הרצח של אביו? כאמור, הוא מספר שזה היה בגיל 11. אחר כך הוא אומר שעברו בינתיים עשרים שנה. מסקנה: היום הוא בן 31 (כשאני אומר היום אני מתכוון להווה של הסרט, כמובן. היום איניגו פרש ממקצועו והפך להיות סוכן CIA).
65 אחוזים מכם ענה נכון. רוב האחרים פספסו בשנה ובחרו בתשובה 30.

על פי ויזיני, מהי הטעות הקלאסית ביותר שאדם יכול לעשות?
גם פה אני חייב לכם הבהרה. אנחנו חוזרים לסצינה שבה מתנהל קרב מוחות בין ווסטלי לויזיני. שניהם שותים מכוסות היין. ויזיני בטוח שהוא הצליח לרמות את ווסטלי ולנצח בקרב. הוא לא יודע, כמובן, ששתי הכוסות מורעלות. הוא מאוד מרוצה מעצמו ואז הוא אומר לווסטלי שהוא נפל בפח של אחת הטעויות הכי קלאסיות בעולם. המפורסמת ביותר (כך לפי ויזיני) היא לעולם אל תתערב במלחמה יבשתית באסיה וזו התשובה שאליה התכוונתי. 33 אחוזים מכם בחר בתשובה הזו. 56 אחוזים בחר בתשובה "לעולם אל תתחרה בסיציליאני כשהתוצאה של הפסד היא מוות" או במילים המקוריות: "Never go in against a Sicilian when death is on the line". זה המשפט המפורסם יותר שאחריו ויזיני מתחיל לצחוק. ומת.

בקרב הסיף, באיזו טקטיקה בוחר ווסטלי, בהתחשב בקרקע הסלעית?
סצינת הסיף בין איניגו לווסטלי היא מהאהובות עלי בסרט. במהלך הסצינה מחווים השניים דעה על טקטיקות הסיף זה של זה. הם זורקים שמות של טכניקות אמיתיות, למקרה שתהיתם. ואגב, קארי אלווס ומנדי פטינקין – ששיחקו את ווסטלי ואיניגו בהתאמה – התעקשו ללמוד סיף ולעשות את הסצינה בעצמם. הם למדו לעשות סיף הן ביד ימין והן ביד שמאל.
התשובה הנכונה היא בונטי, זו הטקטיקה שבחר ווסטלי בהתחשב בקרקע הסלעית. רובכם בחר דווקא בתשובה "אגריפה", שגם היא אחת הטכניקות המוזכרות בסצינה.
רציתי לשים פה את הסצינה, אבל שוב – אי אפשר לאמבד. תוכלו לצפות בה כאן.

איך קראו לאבא של איניגו מונטויה?
זו היתה שאלה די קלה, וכמעט שמונים אחוזים ידעו לומר שלאבא של איניגו מונטויה, קראו דומינגו. הלאה.

מי מהשניים שמאלי?
אני מתכוון כמובן לווסטלי ואיניגו, אשר נלחמים בקרב הסיף בהתחלה ביד שמאל ואז עוברים ליד ימין. ידעתם היטב לומר שלמעשה אף אחד מהם לא שמאלי.

מהם שלוש הסכנות של ביצת האש?
ביצת האש היא מקום לא ממש פסטורלי. יש בו הרבה סכנות. אבל אם יודעים לזהות אותן מראש, אפשר לחיות שם לא רע, כך לפי ווסטלי. בשאלה הזאת עשיתם עבודה מצוינת. כולכם ידעתם ששלוש הסכנות הן מכרסמים בגודל בלתי רגיל, חול טובעני ופרצי אש פתאומיים. אתם מוכנים למגורים בביצת האש! אני צופה עליה במחירי הנדל"ן.

לאיזו רמה מביא הנסיך המפרדינק את המכונה של הרוזן רוגן כשהוא מבין ש-buttercup תמיד תאהב את ווסטלי?
כשהמפרדינק מבין שהאהבה בין ווסטלי ל-buttercup היא אהבת אמת והיא מעולם לא תאהב אותו, הוא מחליט להתנקם בווסטלי. הוא ממהר לבור הייאוש, איפה שווסטלי כלוא ומחובר למכונת הכאב של הרוזן רוגן ומעלה אותה לרמה 50. 37 אחוזים מכם ידע את זה. הרוב דווקא חשב שהוא העלה את המכונה לרמה 100.

שאלת בונוס מיוחדת: במה שונה הסוף של הסרט מהסוף של הספר?
זו עוד שאלה למי שקרא את הספר ולכן היא שאלת בונוס מיוחדת. בסוף הסרט, עולים ווסטלי, buttercup, פזיק ואיניגו על ארבעת הסוסים המהירים ביותר של הנסיך ובורחים אל החופש, שמחים וטובי לב. סוף טוב, כמו שהוליווד אוהבת.
אבל בספר… המצב מורכב יותר. רובכם לא ניסה לענות על השאלה אבל מי שכן ידע לספר ברמת מורכבות כזו או אחרת שהסוף בספר לא כזה טוב, או לפחות לא כזה סגור.
בסוף הספר הם באמת בורחים על ארבעת הסוסים המהירים של המפרדינק ומדובר על סוף טוב וקסום.
אבל אז קורה משהו רע. יש סוף נוסף: הפצע של איניגו (זוכרים שהרוזן בעל שש האצבעות פוצע אותו בבטן?) נפתח. בנוסף, הגלולה שהחייתה את ווסטלי מאבדת את השפעה והוא מתמוטט, פזיק טועה בניווט עם הסוס והסוס של buttercup מועד. בקיצור – בלגן. כל זה כשאנשיו של הנסיך דולקים אחריהם. ולא ברור מה קורה אז. הספר נגמר עם סוף פתוח. יש הסוברים שזה למעשה פתח לספר המשך שלא באמת נכתב לאחר מכן, אם כי יש גרסאות שיש בהן סיפור המשך ובו מסופר על התינוקת של ווסטלי ו-buttercup.

זהו. תם ונשלם שאלון הנסיכה הקסומה. יש עוד המון שאלות שיכולתי לשאול ולא שאלתי, חלקן קשות יותר, חלקן לא. אולי נעשה מתישהו שאלון המשך. מה אתם אומרים, היה קשה? נהניתם? מה אתם חושבים על הסרט בכלל? יש לכם רעיונות לשאלות שלא נשאלו והיו חסרות לכם? ספרו לי עוד בתגובות.

אבל זה עוד יותר מורכב

מה אתם יודעים על הנסיכה הקסומה?

הפוסט הזה יהיה קצר.

כשהייתי ילד קטן, יצא הסרט "הנסיכה הקסומה". לאחי הגדול היתה אותו בקלטת וידאו ואי אפשר לספור את כמות הפעמים שצפינו בה יחד. כך הסרט הזה הפך להיות אולי הסרט האהוב עלי בכל הזמנים וכשאני צופה בו אני צריך ממש להשתדל לא לצטט את רובו.

כשהייתי בצבא חיברתי שאלון טריוויה עם שאלות על הסרט (וקצת על הספר). השאלון היה לא קל ונחל הצלחה מסוימת בקרב חבריי. אך מאז הוא הלך לאיבוד בתהום הנשייה או בבור הייאוש, אבל היום החלטתי לנסות ולשחזר אותו. כך נולד שאלון הטריוויה החדש של הנסיכה הקסומה ואני מזמין אתכם לנסות ולענות עליו. לא הכי קשה בעולם, אבל לא הכי קל.

פתרונות יגיעו מאוחר יותר השבוע.

סינסתזיה 58: מיהו המיילל ברוח

המיקסטייפ הנוכחי של סינסתזיה הורכב לאורך זמן מה. לפחות שלושה שבועות מהרגע שבחרתי את שני השירים הראשונים ועד שהצטרפו האחרים. הוא התחיל ממחשבה על עיר, והמשיך למחשבות אחרות, והסתיים במחשבה על גשם.

להאזנה אונליין פשוט לוחצים פה למטה. להורדה והאזנה עופליין, לוחצים כאן.

רשימת השירים
שלומי שבן – בעיות אישיות
אסף אמדורסקי – הרחובות ממריאים לאט
Crosby, Stills, Nash & Young – Helplessly Hoping
Emiliana Torrini – Today Has Been Ok
Elvis Perkins – It's a Sad World After All
אריק איינשטיין – השיכור
איתמר ציגלר – תוכי יוסי
Fleet Foxes – Montezuma
My Brightest Diamond – In the Beginning
Nick Drake – Horn
ליאור ייני – מיהו המיילל ברוח
דויד פרץ – יפה כמו שקט
יוסי בנאי – ערב עירוני
יאיר יונה – It's Not The Heat
עוזי נבון – להיות לך לכוכב (אקוסטי)
יוני רכטר – זה כל מה שיש
תיקי דיין – ושוב לבד

מקור תמונה

על ייאוש

1. התעוררתי אתמול בבוקר ויצאתי לטיול עם הכלבה. תוך כדי שוטטות באוויר הבוקר המקפיא, התעדכנתי בחדשות וגיליתי שבזמן שישנתי, הכנסת אישרה את חוק המסתננים. (ברוב מגוחך של 37 לעומת 8. איפה היו 85 הח"כים האחרים האחרים?)

זה מאכזב כשלעצמו. מרתיח, אפילו. וזו הרי עוד טיפה בים של הצעות חוק משוגעות, בזויות ומפחידות שהתרגשו אלינו בשבועות/חודשים האחרונים.

2. ובאמת שאני מתקשה להבין איך מכל המקומות בעולם, דווקא המדינה שלנו הצליחה לחוקק חוק שכזה. (מפתיע שאני עדיין מופתע, לא?)
למי שלא יודע על מה אני מדבר, אגיד בקצרה שהחוק הזה מנסה להתמודד עם בעית המסתננים ומבקשי המקלט על ידי הקמת מתקן כליאה ענקי שיכול להכיל כעשרת אלפים כלואים, ובו יהיה ניתן לכלוא בני אדם לתקופה של עד שלוש שנים, ככה סתם, ללא משפט (תקופת זמן חריגה, יחסית לעולם).

3. עכשיו, אני לא בא לערוך פה דיון על בעית ההסתננות. נניח שיש בעיה (נניח). האם הפתרון הוא לקחת אנשים ולתקוע אותם בכלא עצום לשלוש שנים רק כי הם הגיעו לבקש פה מקלט? יש לזכור שחלקם, לפחות חלקם, פליטים שברחו מהבית, מקום שבו הרגו את קרוביהם ורדפו אותם עצמם (נשמע לכם מוכר? אה, סליחה, אסור להשוות). אבל, אז מה? בואו נניח שכולם מסתננים-מרושעים-שרוצים-לקחת-לנו-את-מקומות-העבודה-ואת-הנשים-שלנו. למה לבדוק בקשות הכרה לפליטים כשאפשר פשוט לכלוא אותם ולהעלים אותם מהעין? יותר עדיף.

מסתננים
התמונה ברשיון by-nc-nd וצולמה ע"י יוסי גורביץ. המקור כאן.

4. אתמול עבדתי במרפאה. בין הדרכה לטיפול, התעדכנתי מדי פעם בטוויטר והתברר לי שמתארגנת בערב הפגנה בכיכר רבין נגד החוק הזה. החוק כבר עבר, אבל אולי עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. כשהגיע הערב, הרגשתי שאין לי כוח לצאת מהבית, לנסוע לכיכר, לחפש חניה. וזה הרגיז אותי שאין לי כוח. כי רוב היום החוק הזה (ואחרים) קפץ לי לראש וצקצקתי ביני לבין עצמי, אבל כמה אני יכול לצקצק?

5. אז בסוף, בהחלטה רגעית, החלטתי ללכת. הגעתי לכיכר בערך מתי שהתחילו לחסום את אבן גבירול. עמדתי שם, אפי קופא מקור. ראיתי כמה אנשים מוכרים מהטוויטר. את חלקם זיהיתי אך נבוכתי מלגשת לומר שלום. מסביב נשמעו כמה קריאות ("העם דורש צדק לפליטים" היתה הבולטת שבהן). כמה חבר'ה ניסו לשכנע כמה חבר'ה אחרים לרדת לכביש כדי לחסום אותו ביתר יעילות. מכוניות צפרו.

ובעיקר הרגשתי שכל זה חסר טעם.

6. חסר טעם כי הרי החוק כבר עבר. כמה עשרות, אולי מאות, אנשים שיצאו לכיכר (בספונטניות מעוררת הערכה, יש להודות) לא יביאו לשינוי החקיקה הזו. לא ככה ולא כל כך מהר. זה היה, ככל הנראה, מעט מדי ומאוחר מדי. וכי למעט מדי אנשים, כך נראה, אכפת בכלל.

7. אחרי כחצי שעה החלטתי לחזור הביתה. בדרכי חזרה אל הרכב צייצתי:
"הייתי לרגע בהפגנה. זה הרגיש חסר טעם. כמו לכתוב עם טוש לבן על קרח. עכשיו חולף על פני בתי הקפה של אבן גבירול עם אף קפוא."
וזה באמת הרגיש חסר טעם. חסר טעם וריקני בערך כמו כוס הקפוצ'ינו מלאת הקצפת וסירופ השוקולד שהוגשה לאיזה שולחן שבדיוק חלפתי על פניו בדרך לרכב (ברצינות? קפה עם קצפת וסירופ שוקולד? אנחנו בקפולסקי וזו 1987?)

8. וחוק המסתננים הוא רק דוגמה אחת. הרי יש עוד. בכל התחומים. עוד כתבה שעצבנה אותי אמש היתה זו על הצעת החוק המטומטמת שמבטלת את החובה לסמן מחירים על גבי המוצרים. חוק אנטי-צרכני מובהק. אחרי כל הקיץ שעברנו, זה מה שאנחנו מקבלים? אז מה הטעם?

9. עד כאן. אין באמת פואנטה לפוסט הזה. רק ייאוש. המזל הוא שאני בטוח שהוא זמני.

קריאה נוספת ומומלצת בעניין החוק המעפן הזה: "חוק הפליטים, שפרה ופועה" – בבלוג של מוטי פוגל

עדכון: אוסיף לכם גם את הפוסט הזה של דובי קננגיסר. הוא צודק במה שהוא אומר, שלהפגין מול עצמנו בכיכר רבין זה קצת מיותר ומפספס את המטרה.

זכרונות של ימים פשוטים יותר

במירוץ החיים האינסופי שאנחנו מצויים, נראה שאנחנו תמיד עם הפנים קדימה, אל העתיד. כל הזמן מנסים להשיג משהו חדש, יותר גדול, יותר מרשים. כל זה טוב ויפה, זה מה שמניע את הקידמה. אבל לפעמים חשוב להסתכל גם אחורה, ולהזכר בימים אחרים, ימים של ילדות, ימים של פשטות.

לא תכננתי לעשות את זה היום, לשקוע בנוסטלגיה. אבל נבירה קטנה בבוידעם הובילה אותי למצוא ארגז של סרטים ישנים מהילדות*. מכיוון שלהיזכר לבד זה כיף אך משעמם, החלטתי לחלוק את הזכרונות האלה אתכם.
דיגיטיזציה מהירה שלהם מאפשרת לי להביא אותם לכאן ולהזכר, יחד אתכם, בימים שבהם העולם נראה ענק אבל היתה לנו חלקת אלוהים קטנה שבה חיינו, עבדנו, למדנו – ובעיקר רקדנו ונהננו.

לרקוד עם אבא ביריד חוצות היוצר
זוכרים את יריד חוצות היוצר? אני זוכר מדי שנה שהלכנו לבקר ביריד, לטייל בין האמנים השונים. הכי אהבתי את נגני הרחוב. לעתים זרים מוחלטים שנפגשו לרגע והחלו לנגן יחד כאילו הכירו מימים ימימה. הנה וידאו שצולם במהלך כנס של כנרים ביריד חוצות היוצר (לא זוכר באיזו שנה) שבו אבא שלי ואני החלטנו לפצוח בריקוד.

רוקדים בפיקניק משפחתי
כן, מוזיקה וריקודים מילאו את חיינו. ואפילו לא היינו צריכים ירידים מאורגנים בשביל להנות. כל מה שהיה צריך הוא לצאת לפארק הירקון עם משפחה וחברים, להביא כמה כלי נגינה ולפצוח בריקוד קבוצתי. אפילו התינוקות בעגלה נהנו!

הילדים שהיינו, שמחים כל כך
זוכרים שהיינו ילדים, והיינו יוצאים לחצר ליד הכניסה לבקתה שלנו, ואחד הדודים שלנו היה מנגן בבנג'ו והיינו רוקדים מולו בזמן שאמא הייתה יושבת קפואה מול הדוד? ימים נפלאים!

שירים משפחתיים
דודי שרגא המשופם אהב לנגן ולשיר. בבוקר שבת היה יוצא לפתח הבית עם אשתו מתילדה ומנגן שיר או שניים לשכניו. בוידאו הזה אפשר לראות גם את דודניתי סיגי, ישובה על הכסא.

פעם היו עושים כביסה בכיף
בוידאו הבא רואים את השכנה שלנו, בלה, במכבסה השכונתית, כשמגיע בעלה אליהו ולוקח את קרש הכביסה ופוצח בנגינה עליזה עם בנו הצעיר.

שבת אחים גם יחד
ולסיום, הנה סבא שלי ואחיו (סבא שלי מימין) מנגנים יחד עם אביהם, שבנה את הבנג'ו הגדול בעולם.

*כל הזכרונות המוגשים בפוסט זה הינם פיקטיביים לחלוטין. אמא, אל דאגה, לא קיבלתי מכה בראש. קטעי הוידאו הנפלאים שהוגשו בטמפרטורה הראויה בפוסט זה מגיעים מערוץ היוטוב הזה ותמצאו שם עוד קטעים נפלאים נוספים.