סינסתזיה 59: Something's gotta change

אז יש בחירות באוויר.
ואני לא הולך לכתוב עכשיו למי אני חושב שצריך להצביע אלא רק שצריך להצביע. אם כל כך הרבה אנשים בשנה וחצי האחרונות הרגישו שהמצב כל כך דפוק, אז אני רק יכול לקוות שזה יתגלם לאחוזי הצבעה קצת יותר טובים ממה שיש בדרך כלל (גם אם זה אומר שיהיו יותר קולות למפלגות שאני מעדיף לא לראות בעמדת כוח כלשהי).

כי משהו צריך להשתנות. אפשר לדבר שעות על מה, כי יש המון. אפשר לדבר שבועות על איך. אבל אין ספק שמשהו צריך להשתנות.

המיקסטייפ הזה נוגע במשהו הזה, או ברצון והתקווה לשינוי, ובעוד כמה דברים, כי כמו האחרים גם הוא אסוציאטיבי למדי. כרגיל, אפשר להאזין אונליין ואפשר להוריד ולקחת אתכם בדרך לקלפי, שיעשה לכם נעים.

רשימת השירים
פורטיסחרוף – יומו של העכבר
שלום גד – שיר הילדים הרעבים
בלקן ביט בוקס – Political Fuck
ברי סחרוף – העין
Bob Dylan – Maggie's Farm
Bright Eyes – At The Bottom Of Everything
Carolina Chocolate Drops – Cornbread and Butterbeans
Mike Seeger – Old Blind Drunk John
LCD Soundsystem – Us V Them
איתמר זיגלר – מולדת
יאיר יונה – Poetry Nights In Valhalla
Joan Baez – Joe Hill
Andrew Bird's Bowl of Fire – Swedish Wedding March
הבילויים – נפלא פה
אריק איינשטיין – ילדים של החיים

ליל הבחירות. תוצאות האמת הראשוניות. תחושה ראשונית.

אי שם קצת אחרי חצות פרסמו בערוץ אחד תוצאות אמת ראשוניות שהתעדכנו דרך משרד הפנים. דובר על 42 אחוזי הצבעה לחולדאי, ובשלב זה כיביתי את הטלוויזיה מאוכזב והלכתי לישון. כאמור, תחושה ראשונית. מאז, כל הלילה, התנגן לי בראש השיר "אכזבה" של משינה. נשבע לכם, אפילו בחלומות. החלום שממנו התעוררתי בבוקר התרחש בבית הוריי שם משום מה היה מטה המעקב על התוצאות וחולדאי היה שם סמוק מאושר עד שלתפע הגיע פקס עם תוצאות סופיות (משום מה עוזי ברעם היה אחראי על הפקסים) והתברר שבסופו של דבר חנין קיבל 50 ומשהו אחוז מהקולות והיה ממש נחמד לראות בחלום את פרצופו ההמום של חולדאי.

בכל מקרה, התעוררתי בבוקר עם הצורה לשים כאן את השיר ההוא של משינה אך לא מצאתי קליפ שלו להדביק כאן (מישהו מוצא?)

עכשיו יבואו בטח מלא סיכומים וגם אני אולי אצטרף, למרות שלא הייתי מאוד מעורב באופן אקטיבי (חשבון נפש ראשוני?) – יש לי עוד על מה לחשוב. איך אמר עידו קינן?  "אבל אני מקווה שנצליח למנף את ההצלחה והכוח שלו לפלטפורמה לדור חדש של אקטיביזם מוניציפלי מקוון"

אז כרגע, בבוקר שאחרי, אני עדיין מאוכזב. מהתוצאה בתל אביב וגם מזו שברמת גן.

מצד שני, כשחיפשתי את השיר ההוא של משינה לשים כאן, נתקלתי בשיר אחר והחלטתי לשים אותו במקום – כי עד כמה שכרגע אני מאוכזב, ברור לי שהכל עוד אפשרי.