פעם ראשונה כאן? ברוכים הבאים! אני ממליץ להרשם לעדכוני רסס או לרשימת התפוצה כדי להתעדכן באופן שוטף. קריאה מהנה!

וואו! כמה ימי הולדת יש עכשיו!
אני מצטער לכל האנשים שלא ממש מכירים את המשפחה שלי ונאלצים לחוות את כל ברכות יום ההולדת הפומביות פה - אבל קבלו זאת בברכה. ואני מבטיח לא להגזים, פשוט לא יכולתי להתעלם מזה שהיום לפני שנה נולדה האחיינית הכי יפה בעולם.
למי שלא זוכר, הנה תזכורת מאז.

ומכיוון שתמונה שווה אלף מילים…

וזהו, אתם יכולים להרגע. אוטוטו יעלה פוסט-לא-משפחתי-בעליל. ולא סתם, אלא אוסף טרי מבית הלטאה. כן, האוסף של יוני יוצא באיחור אופנתי, אבל הוא יהיה שווה את זה. הוא כבר מוכן, עכשיו רק נותר שאמצא זמן לכתוב את הפוסט עצמו ויהיה בסדר.

היום, היום הזה ממש, יש יום הולדת למגיבה מספר אחת של הלטאה - זאת שתמיד חותמת MOM בתגובותיה, הלא היא אמא שלי.

ולא סתם יום הולדת, אלא החלפת קידומת בהחלט מכובדת. אז החלטתי (בין השאר) לכבד את המאורע בשני שירים שמוקדשים לאמא יקרה, שיהיה המון מזל טוב ותהני באיטליה!

היום כבר בת 60, ולא השתנתה מאומה

קודם השיר הזה:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

ועכשיו זה:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

היום אני ואפרת מציינים שישה חודשים יחד.
יש ודאי הרבה דעות בעד ונגד האקט של לחגוג מספר חודשים או שנים בזוגיות (בטרם שנכנסים לנישואין ואז ישנו תאריך יום הנישואין החקוק בסלע). שתי הפני שלי הן שיש ערך סמלי בציון של נקודות מסוימות בדרך. חצי שנה, שנה והלאה. יש בזה משהו שקצת שובר את השגרה, קצת מכניס חגיגיות ובעיקר נותן מקום (שבעצם ישנו שם תמיד) להרהר אחורה על הזמן שעבר ולהסתכל קדימה על הזמן שיהיה. להמשך…

אמש חגגתי את יום ההולדת העשרים ושש, כפי שסיפרתי בפוסט הקודם. אגב, זה המקום להזכיר את האתגר שהצבתי בפניכם: לשלוח לי במייל (או ביונת דואר) כל דבר העולה על רוחכם כמתנת ו/או ברכת יומולדת. זה יכול להיות שיר שחיברתם, תמונה שצילמתם, רישום שרשמתם, בירבור שבירברתם וכן הלאה. כל זאת יפורסם בפוסט חגיגי לכבוד יום ההולדת ה-26 וחודש.

אבל אני כאן עכשיו כדי לספר לעולם על יום ההולדת שחגגתי אתמול והיה פשוט… מדהים.
להמשך…

זה סיפור קטן בחרוזים שכתבתי לפני קצת יותר מחודש לאחת והיחידה, אפרת. תכננתי לתת אותו כמתנת חודש-ראשון אבל לא הספקתי להשלים אותו כמו שצריך וגם האיורים לא היו מוכנים והחלטתי שחצי עבודה זה לא זה. מאז שמרתי אותו אצלי ותכננתי לנסות ולהפיק אותו כספר, כזה עם כריכה והכל,בעותק בודד. (אבל מי יודע אולי זה ראוי בכלל להתקבל כספר ילדים אמיתי שמישהו ירצה גם לקנות? מי שמקריא לילדים מוזמן להגיב) ולתת לה במתנה - אבל זה עניין לא פשוט וזה יקח יותר מדי זמן. אז שקלתי לחכות עם זה.
ואני ההססן חורג ממנהגי ויוצא לאור עם זה לכאן קבל עם ועולם.
להמשך…