אני אדם צנוע. מה כבר אני מבקש מהחיים?

כמאמר השיר (מישהו זוכר איזה שיר? לא גיליתי) - אני רוצה רק אישה יפה, בית חם וילדים בריאים.

אז את הדבר הראשון כבר מצאתי, אבל זה לא נגמר בכך. בקיצור, אני צריך עוד ממון, ומכיוון שמבלוג לא עושים כסף - עלי לחפש עבודה. להמשך…

כשפתחתי את הבית החדש של הלטאה, כאן באתר, פתחתי עם הפוסט הזה שעסק בספר "ז'וסטין או ייסוריה של המידה הטובה" מאת המרקיז דה סאד. היום אני חוזר לאותו נושא - ספרים - עם שני ספרים שקראתי לאחרונה לאחר תקופת יובש ארוכה מדי שבה לא קראתי ולו ספר אחד. עצוב, אבל הלימודים מכריחים אותי להקדיש את זמן הקריאה שלי לטקסטים מקצועיים שהם אמנם מעניינים, אך לא מספקים את הצורך הבסיסי שלי בקריאה של ספר טוב. ואני מאמין שזה גם משפיע על הכתיבה כי כשאני קורא פחות, אני גם כותב הרבה פחות.
לשמחתי, בחודש האחרון סיימתי לקרוא שני ספרים והרי לפניכם ההתרשמויות שלי. זוהי לא רשימה אנליטית כמו זו של "ז'וסטין", אלא התרשמות שלי לטוב ולרע משני ספרים שנחו לצד מיטתי לאחרונה. ועכשיו, אתן לכם לקרוא ואלך למדף למצוא לי ספר חדש.
שבת שלום.
להמשך…

סאדיזם – "ז'וסטין או ייסוריה של המידה הטובה" מאת המרקיז דה סאד
הספר יצא בהוצאת בבל בשנת 1999 בתרגומו של מיכה פרנקל

כשנתקלתי בספר הזה ממש במקרה בחנות הספרים עיני נחו קודם כל על הציור שהתנוסס על העטיפה הלבנה. זהו תחריט עץ המתאר חדר בעל תקרה גבוהה שממנה משתלשלת שרשרת אליה קשורה בידיה אשה עירומה העומדת על שרפרף בגבה אל המתבונן. גופה של האשה צבוע באדום חזק, כצבעו של דם. לשמאלה של האשה עומד אדם צעיר הלבוש ככל הנראה בחולצה משובחת לתקופתו והוא אוחז בידו הימנית צרור זרדים שבאמצעותו הוא מלקה את האשה. לרגליי האציל כורע ברך משרת צעיר שממכנסיו המופשלים מזדקר בבירור איבר מינו הזקור, והוא עצמו מבצע מין אוראלי באציל.
הדבר הבא שצד את עיניי הוא שמו של הספר - "ז'וסטין או ייסוריה של המידה הטובה". רק לאחר מכן שמתי לב לשם הסופר שהתנוסס מעל לציור: "ד.א.פ. דה סאד". להמשך…

The real problem isn’t whether machines think, it’s whether man do - B. F. Skinner

חוק הארבעה
ספר שנכתב לפני 507 שנה וזהות מחברו עדיין שנויה במחלוקת; ספר שנחשב כאחד מהיהלומים שעל כתר הרנסאנס; ספר זה עומד במרכז הספר The Rule of Four שיצא לפני שנתיים והפך לרב-מכר על פי הניו יורק טיימס.
עלילת הספר מתרחשת בשנת 1999 בפרינסטון, ובמרכזה עומדים ארבעה חברים: תום – המספר, פול, צ'ארלי וגיל. שתי הדמויות העיקריות הן למעשה תום ופול. תום הוא בנו של חוקר רנסאנס שנהרג בתאונת דרכים שהשאירה את תום מצולק ברגלו. פול עושה את עבודת המחקר שלו על אותו ספר שאביו של תום הקדיש לו את חייו. הספר הוא אותו ספר עתיק שהזכרתי בפסקה הקודמת ונקרא Hypnerotomachia Poliphili – או בתרגום חופשי: "המאבק של פוליפילו לאהבה בתוך חלום". להמשך…

"When I read something saying I've not done anything as good as Catch-22 I'm tempted to reply, 'Who has? - Joseph Heller

כרוניקה של אימפוטנט ספרותי

בצעירותו כתב יוג'ין פוטה (Pota) רומן ביכורים שהביא לו תהילת עולם. מאז הוא ניסה ולא ממש הצליח להתעלות על ההישג. בגיל 74 הוא מוצא עצמו משועמם ומחליט לנסות ולכתוב רומן חדש, והפעם הוא רוצה להצליח בגדול.

"דיוקנו של האמן כאיש קשיש" הוא הספר האחרון שכתב ג'וזף הלר, שידוע יותר כמחבר של "מלכוד 22". אני מאמין שרוב קוראי הלטאה לא מכירים את ספריו האחרון של הלר (אני יודע שאני לא) ואולי באמת יש הקבלה בין סיפור יצירתו של הלר ובין סיפור יצירתו של הסופר שברא, פוטה. הספר מגולל את נסיונותיו של פוטה לכתוב רומן שכנראה יהיה שירת הברבור שלו. להמשך…