ביבר על כוהול: נחלת בנימין הקטנה

שגרה זה רע.
באמת שחיכיתי לתחילת הלימודים ולבוא החורף. אמנם לא תכננתי שהם ינחתו עלי באותו היום (חוויה מפוקפקת להגיע באיחור, ועוד רטוב, למפגש הראשון עם החבר'ה והמרצה), אבל העיקר שהגיעו. בשבוע הראשון עוד עברתי נלהב משיעור לשיעור, מנופף לפרצופים המוכרים, נהנה מבחירת המרצים, וחדור מוטיבציה להשתתף ולסכם. בערבים הייתי חוזר למגוון תכניות הטלוויזיה החדשות שנחתו עלינו, ולהתכרבלויות תחת השמיכה כשהגשם מכה בחלון. בשבוע השני זה כבר עלה לי על העצבים. פתאום נזכרתי (בדרך הקשה) בהרי שיעורי הבית שהמרצים אוהבים לתת לסופ"ש, שמתי לב שאם אני צופה בטלוויזיה בערב זו בעצם התפשרות על כך שאין לי זמן לצאת ולבלות, והצטננתי מספיק בשביל כל החורף. המצב הפך לאיום של ממש, כשנוכחתי לגלות בשבוע שעבר שגם אם היה לי זמן לכתוב, לא היה לי על מה, כי כל השבוע הייתי קבור במיטה. מזל שמדי פעם אתם עוד מגיבים בחום, ובינתיים עוד לא פוטרתי מכס הכתיבה, תחת ההבטחה שאני אמצא זמן לבלות ולכתוב על זה.
שגרה זה רע, אבל בין כל הדברים השגרתיים, חייבים לגוון קצת ולצאת.

אין כמו לנתץ את השגרה בפסטיבל של אוכל מעולה ואלכוהול במחירים סבירים. למזלנו, ואולי כדי לרכך את מכת החזרה ללימודים ותחילת החורף, התחיל שלשום פסטיבל נחלת בנימין הקטנה בפעם השלישית. בדיוק כמו בסתיו שעבר ובאביב האחרון, חוזר גם הפעם הרעיון לפיו כל מסעדה מגישה שלוש מנות וקינוח במחיר 20 שקלים, ומגוון משקאות במחיר דומה, עם אפשרות למילוי חוזר גם במקום אחר בהנחה של חמישה שקלים.
כדי להבדיל את עבדכם הנאמן מעשרות מבקרי הפסטיבל האחרים, שכבר סיקרו ויסקרו את כל המנות המוגשות בפסטיבל מכל כיוון אפשרי, הרשו לי לדלג על הרשימה הארוכה והמיותרת (המתעניינים יוכלו למצוא אותה באתר הבית של 2eat, שמעניקה חסות לאירוע), ולעבור ישירות להמלצות.
קודם כל, אם אתם נמנים על אוכלי הכשר בלבד, אני ממליץ לכם להשאר בבית. השנה רוב המנות שמוצעות בתפריט מכילות פירות ים או שילובים של בשר וחלב, ומישהו כן צריך לעשות את שיעורי הבית עבור כולם. אם כבר החלטתם ללכת, הרשו לי להציע לכם להגיע מוקדם בערב (בין 18:00 ל20:00), או מאוחר בלילה (אחרי חצות), אחרת תצטרכו להמתין כרבע עד חצי שעה בתור לכל מסעדה, מה שממש יכול להוציא את התיאבון והכיף. כמו כן כדאי מאוד לתכנן לשבת בכמה מקומות – כך תצליחו לטעום ממעשה ידיהם של כמה שפים, ולספוג את האווירה השונה שבכל אחד מהמקומות. אל תשכחו לקחת איתכם את הכוס למילוי החוזר ממסעדה למסעדה. כששותים הרבה הופך המילוי החוזר למשתלם מאוד, בטח ובטח כשכל שנה מוצעים קוקטיילים חדשים לכבוד החגיגות.
במהלך הפסטיבל, אסור לכם לפספס ביקור בתהל, ללא ספק המסעדה הטובה ביותר מבין אלה המשתתפות השנה בפסטיבל. מדובר במסעדה באווירה אירופאית, עם אורות מעומעמים, שולחנות עץ וספות עור שפשוט נועדו למנה קטנה וכוס משקה. מבין המנות שתהל מציעה השנה כדאי לכם לנסות את כדורי הריזוטו עם בשר הטלה והצנוברים, שילוב מנצח של טעמים לליווי אלכוהול, בייחוד כשהמנה מגיעה ברוטב יוגורט מעולה, ואת הביסק שרימפס, מרק חם וסמיך שטעם השרימפס הופך אותו לפתרון המומלץ ביותר לימי החורף הקרים.
משאר המסעדות שמשתתפות מלבד תהל, אני ממליץ על פביאנה, מסעדת פסטה קטנה וביתית, שמציעה רטבים מקוריים וטעימים לאצבעות הבצק שלהם, ובמסגרת הזו גם את הקינוח המקורי ביותר באיזור – רביולי ריקוטה בקרמל פירות וצינזנו, פשוט מנה מתוקה. אם בכל זאת אתם נמנים על חובבי הבשר והאלכוהול, תוכלו לשבת בצידו השני של הרחוב בבראון או בבטי פורד, שניים מהברים הותיקים של האיזור, ולשניהם המבורגר מצויין שמשתתף גם הוא בחגיגות. לחובבי האוכל האסייתי, נפתחה ברחוב לפני חודשיים גם צ'וקה, שתציע סושי ובננה לוטי. לצערי עוד לא הספקתי לבקר באחרונה אלא רק בגלגול הקודם שלה בתור ה"אוריינט אקספרס", אבל אם לא שיפצו את החלל המרהיב עם התקרה הגבוהה והוילונות האדומים, אז לפחות על האווירה אני יכול להמליץ.
לסיכום, הפסטיבל יהיה פה עד יום חמישי הבא, כשביום האחרון צפויות חגיגות סיום. צאו, תאכלו, תשתכרו, תהנו, והכי חשוב – תשברו את השגרה. לתגובות ובקורות, בעיקר מהמצטרפים החדשים, האימייל שלי זמין בשבילכם.
שיהיה לכם שבוע נפלא.