ביבר על כוהול: הטור הראשון

אני חייב להודות שההצעה להיות כתב הברים והמסעדות של הלטאה הפתיעה אותי. מצד אחד, להרוויח שפני נסיון חינם שיקראו את ההערות הציניות-מחוכמות שלי על אוירה, אוכל ושתיה, שלושה גורמים ששילוב נכון שלהם יכול ליצור חוויות מדהימות. מצד שני, כדי לכתוב ביקורת חייבים להציג גם את הצד השלילי של מקומות, שזה בהכרח לרכוש (עוד) אויבים בגיל כל כך צעיר. החלטתי לנסות, כולי תקווה ש"לטאת האמבטיה" תהפוך בין לילה לרב המכר של תושבי המרכז, מלבד אלו מכם הקשורים למקומות גרועים. אם אתם שותפים לבר או מסעדה שלא ימצאו חן בעיני – סליחה מראש.

למדור הראשון שלי החלטתי לבחור במקום חדש יחסית, שנמצא בטיילת בראשון לציון. אמנם כתל אביבי ותיק אני חובב מושבע של כל אותם המקומות שנמצאים במרכז העיר, אבל בחודשים האחרונים, כשבעיות החניה, העומס והזלזול התל אביביים כבר נמאסו עלי, החלטתי לנדוד לפריפריה, ומסתבר שגם כאן יש לא מעט מה להציע.

למי מכם שעדין לא מצא זמן לבקר בטיילת המדהימה של החוף בראשון לציון מערב – חוויה מומלצת. חוף רחצה רחב, שגם עם שישה בתי קפה וארבע מסעדות על רצועה באורך של פחות מקילומטר, עדין נשאר המון חול (וגם כמה כרי דשא מלאכותי) שאפשר להתפנק עליו, ולשמוע את רחשי הגלים במקום בחורות שמתלוננות על הקפה, או בחורים שכבר שעה מתלבטים מה להזמין. עם זאת, בשלוש הפעמים האחרונות שלי בטיילת, לא הגעתי לאף אחד מאלה, אלא ל-"Simply", הטאפאס-בר החדש.
כשנכנסים למקום, אחרי שבוחרים אחת מתוך מגוון חניות החינם, מגיעים ישירות למרפסת עם רצפת פרקט, שולחנות לבנים וכורסאות קש, שממוקמת בקומה השלישית של קומפלקס המסעדות "פיש" ו"פרנצ'סקה". לאידיליה הרגועה הזאת ניתן להוסיף את מפרשי הגומי הלבנים המתוחים במקום ×’×’ (מעניין מה יקרה כשירד גשם…), השמשיות הלבנות, תאורה צהובה, ומוסיקה שקטה שנעה בין רוק ישראלי רגוע ומוסיקה נעימה אך לא מוכרת. ×–×” מקום שמנסה להתאים את עצמו לכל אוירה – כסאות בר שצופים לים או לתוך בר פנימי (וקצת מיותר), שולחנות וכסאות ×¢×¥ שמעניקים הזדמנות לארוחה רצינית מול השקיעה, וכורסאות קש נמוכות שפשוט קוראות לך לשקוע בהן. האוירה הפסטרולית נהרסת בידי דבר אחד – השירותים. זו כבר חוויה נפרדת. כדי להגיע לשירותים צריך לחפש מעלית נסתרת (רמז לקורא הנאמן: חפש את הספות שבכניסה למסעדה), לרדת קומה, להדחק בין יושבי המסעדה שלמטה, ולהכנס לשרותים אפלוליים ודי מסריחים. בשביל מקום כל כך יאפי, השירותים הם אכזבה. כשרוצים לאכול, מקבלים תפריט ×¢× ×§. למה אי אפשר לכתוב על כמה עמודים קטנים, וצריך לתת לנו להתמודד עם הבריסטולים חוסמי הנוף הללו? מגוון האוכל מציע כעשרים טאפאסים, עשרה סלטים, קישים בודדים וקינוחים. מחירי רוב המנות הם מעט מעל לממוצע (35-40 ש"×— לסלט, 20-30 למנת טאפאס). המנות הן די קטנות (בעיקר אם בוחרים בטאפאסים), אבל טעימות להפליא. תפריט הטאפאסים × ×¢ בין מנות פשוטות שעוצבו בקפידה (גבינת פטה בערימת זיתים, חומוס עם גרגרים טריים, צזיקי מעולה), למנות מתוחכמות שמיועדות רק לנועזים שביניכם (סלט פירות קיציים עם שרימפס, ×’×™× ×’'ר, × ×¢× ×¢, שומשום ורוטב תפוזים או גבינת רוקפור עם אגזים, אגוזי מלך ואורגולה). מומלץ לנסות דברים חדשים. אנחנו נחלנו שם רק הצלחות.

השתיה די מגוונת, למרות שאצלי לפחות, מקום פתוח ורומנטי מול השקיעה משרה יותר אוירה של משקאות קלים וקוקטיילים טרופיים ופחות של "לדפוק את הראש". המחירים בהתאם – מבחר הקוקטיילים המצומצם אך המעניין נמכר עבור 28-38 ש"ח (עוד מישהו שם לב שבעוד שכל דבר אחר מתייקר בארץ הזו, דוקא מחירי הקוקטיילים ירדו?), בירות עבור 19-24, ואלכוהול אמיתי תמורת הממוצע של 45 שקלים לכוס.

לסיכום, אם אתם צפונים טיפוסיים שמחפשים להוציא את המכנס הלבן מהארון, ולשבת עם אוכל צבעוני וקוקטייל פירות קר מול השקיעה – זה המקום בשבילכם, כל עוד תדאגו לעשות את הצרכים שלכם בבית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.