לטאת האמבט: שדכני סיכות

"And I said, I don't care if they lay me off either, because I told, I told Bill that if they move my desk one more time, then, then I'm, I'm quitting, I'm going to quit. And, and I told Don too, because they've moved my desk four times already this year, and I used to be over by the window, and I could see the squirrels, and they were merry, but then, they switched from the Swingline to the Boston stapler, but I kept my Swingline stapler because it didn't bind up as much, and I kept the staples for the Swingline stapler and it's not okay because if they take my stapler then I'll set the building on fire… – Milton Waddams, from the movie Office Space.

שידוך

אור ליום ראשון בשבוע זה חזרנו אני ואחיי הסטודנטים לספסל הלימודים. זהו ספסל קשה ולא תמיד נעים, אבל בהשוואה לספסלים אחרים, יתרונותיו גדולים ומכובדים. גם אני חזרתי לספסל הלימודים, אם כי זה קרה רק ביום שני. בעשותי זאת נחתה עלי ההבנה שהנה כי כן, לפתע אני כבר לא סטודנט בשנה א', או אפילו ב', עליתי לכיתה ג' המכובדת, מה שאומר שבתואר הראשון שלי, אני מהאלו שהם הכי גדולים בבית-ספר. זה כנראה אומר שאם היה לנו מגרש כדורגל/כדורסל/קריקט/כדורעפחופים אז הייתה לי הזכות המלאה ללכת לסטודנטים בשנה א' ולקחת להם את הכדור. אבל אין. נו שוין.
אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי לכתוב על נושא שאהוב עליי במיוחד. כסטודנט אני מרגיש צורך מתמשך בשימוש בציוד משרדי. יהא זה קלסר, עט, דפדפות, דבק מגע ועוד. באופן אישי אני מסוגל להסתובב שעות בחנויות לציוד משרדי (טוב נו, דקות, אבל גם זה הרבה). יש משהו משכר במדפים העמוסים מהדקי-נייר, סלוטייפים, מחוררים (Don't get me started על מחוררים) ועוד. אבל אין ספק שאחד מחלקי הציוד המשרדי האהובים עליי הוא השדכן. שדכן הניירות הוא לדידי המצאה שלא נופלת מהרבה המצאות אחרות שזיכו את ממציאיהן בפרסים יקרי ערך ותהילת עולם. ברם אולם, כמה מכם יודעים מי המציא את השדכן הראשון? כמה מכם רוצים לבקר במפעל שדכנים? עיניכם הרואות, השדכן לא קיבל את התהילה המתבקשת לו. ומדוע בעצם? חשבו נא על כל אותם מכובדים שהמציאו המצאות וגילו תגליות שזיכו אותם בפרסי נובל כדוגמת הרשקו וצ'חנובר, אם להביא דוגמא ישראלית. האם אותם רופאים, כימאים, חוקרים ידועים היו מסתדרים יום אחד במעבדתם עמוסת הניירות ללא השדכן? חוששתני שלא.
ודאי אתם שואלים "מה זה בכלל מעניין?". ובכן אני יכול להבין אתכם אבל תחשבו רגע על הגאוניות של המכשיר הקטן והיומיומי הזה. איזו מלאכת מחשבת ישנה באיך שהסיכות מסודרות כחיילים בשורה, צמודות זו לזה, ואיך עם כל לחיצה ניתקת רק אחת מהן אל הדף, מחוררת אותו ביעילות מבלי לקמט, ומתקפלת סביב עצמה והדף בחוזקה על מנת לבצע את פעולת השידוך. בעיניי יש פה גאונות הנדסית לשמה.

האמת היא שכבר מאות בשנים נעשה שימוש בשיטות להצמדת ניירות. בתחילה זה נעשה על-ידי חירור הניירות והעברת סרט בד בין החורים, וכמו כן נעשה שימוש בחותמות שעווה. השדכן הראשון, תאמינו או לא, פותח במאה השמונה-עשרה עבור המלך לואי החמישה-עשר בצרפת. ההתפתחות הבאה בתחום הגיעה בתחילת המאה-העשרים כאשר לשדכנים יוצרו סיכות בשורה, כמעט כמו שאנו מכירים היום, רק שההבדל היה שהסיכות הכילו רווחים בין האחת לשניה. בתמונה שלפניכם מוצג שדכן של חברת Acme משלהי המאה השמונה-עשרה.

Acme

בשנת 1905 הוצג השדכן שהפך לפופולרי בזמנו. הסיכות הוחזקו על רצועת מתכת שהיה כל כך קשה לשבור אותה כדי לשחרר סיכה עד שהיה צורך לדפוק על השדכן עם פטיש. זאת הסיבה כנראה שעד היום אפשר לראות אנשים דופקים על השדכן שלהם כאילו היה קרפיון מפרפר ולא פשוט לוחצים עליו ענוגות, מה שהיה מספיק ודי.

מאז התקדמה המאה העשרים בצעדי ענק וניתן היה לראות השתכללות של עיצוב ותכנון השדכן, עד לשדכנים שאנו מכירים היום.

השדכן של הוצ'קינס
השדכן של הוצ'קינס. המותג הוצ'קינס הפך לשם דבר בעולם השדכנות הסוער, וכמעט כמו המילה "ג'יפ" הפך למושג כוללני של שדכנים.

first-stapler.bmp
זהו למעשה השדכן הראשון שמציג את טכניקת ה-"טעינה בארבע שניות" כפי שאנו מכירים היום. החלק העליון נפתח ולתוכו מוכנסת רצועת סיכות המודבקות אחת לשניה בעזרת דבק פלאים.

בשנות החמישים נעשה פיתוח נוסף כאשר הומצא השדכן החשמלי. מאז התפתחו מכונות הצילום וכיום ניתן למצוא שדכנים חשמליים בתוך מכונות הצילום, כך שמקבלים את הדפים המצולמים משודכים למשעי.
חכם חנוכה – שדכן ישראלי ידוע.

המאה השערים ואחת כבר התחילה, ואיתה פיתוחים מרהיבים בתחום השידוך. לדוגמא, האם חשבתם פעם שאפשר לשדך מבלי להשתמש בסיכות?

לסיכום, בפעם הבאה שתקחו שדכן ביד, אנא מכם, עצרו רגע, התבוננו בו מזוויות שונות, העריכו את העיצוב, את התחכום והעוצמה, את הנחישות והרגישות שבה הוא מבצע עבורכם פעילות ×›×” טריוויאלית, עד שלא הייתם מסתדרים בלעדיו. (ואם ×–×” לא משכנע אתכם, רק תחשבו מה ×”×™×” קורה אילו למחורר שלכם היו נגמרים החורים… ועל כך עוד יבוא הסיפור בעתיד)

ואחרי שתעשו את זה, הכנסו לאתר הבא, ושדכו, שדכו, שדכו!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.