Sure there have been injuries and deaths in boxing – but none of them serious – Alan Minter, Boxer
שבת שלו×.
הרבה זמן ×œ× ×“×™×‘×¨× ×•. למעשה, ×œ× ×›×œ כך הרבה זמן, רק מהתשיעי ליולי. ×בל לפי הש×לה השבועית של ××ž× (מה ×¢× ×”×œ×˜××”) התחלתי להרגיש שעבר הרבה זמן ולתהות מה קרה פה…
××– שוב שלו×, ×•×‘×¨×•×›×™× ×”×‘××™× ×œ×’×œ×™×•×Ÿ ×”×©×œ×•×©×™× (!) של לט×ת ×”×מבטיה. מקווה ×©×ª×”× ×•, ××ª× ×›×¨×’×™×œ ×ž×•×–×ž× ×™× ×œ×”×’×™×‘ (כרגיל ×œ× ×ª×¢×©×• ×–×ת).
שתהיה הפסקת ×ש × ×¢×™×ž×” לכול×!
בצורת
משהו מוזר קורה בתקופה ×”××—×¨×•× ×”. ×× ×™ ×œ× ×›×•×ª×‘ מילה.
×œ× ×©×•×¨×•×ª מחורזות, ×œ× ×¡×§×™×¨×ª מוזיקה, ×œ× ×¡×™×¤×•×¨×™×. ×œ× ×›×œ×•×.
השורות ש×× ×™ כותב ברגע ×–×” ×× ×™ הן הר××©×•× ×•×ª מזה זמן רב.
הייתי יכול ×œ× ×¡×•×ª ולה××©×™× ×ת המלחמה, להתלות על המשפט בדבר ×”×ª×•×ª×—×™× ×”×¨×•×¢×ž×™× ×•×”×ž×•×–×•×ª השותקות (×ž×¢× ×™×™×Ÿ ×× ×™×›×•×œ ×œ×”×ª×§×™×™× ×”×ž×¦×‘ ההפוך, בו ×”×ª×•×ª×—×™× ×©×•×ª×§×™× ×•×”×ž×•×–×•×ª רועמות, בסיבתיות כזו ×ו ×חרת( ×ך הכתיבה × ×¤×¡×§×” הרבה ×œ×¤× ×™ שדן חלוץ מכר ×ת תיק ההשקעות שלו.
×× ×™ חושב שזה התחיל ××™ ×©× ×‘×ª×§×•×¤×ª ×”×ž×‘×—× ×™× ×”××—×¨×•× ×”. הלמידה ×œ×ž×‘×—× ×™×, יחד ×¢× ×¢×•×ž×¡ העבודה לקר×ת סוף ×”×©× ×” בפר"×— – כל ×לו ×ž× ×¢×• ×ž×ž× ×™ ×ת החשק והרצון להתיישב ולכתוב. ×× ×™ חייב להודות שזה ×œ× ×¡×ª× "לשבת ולכתוב", ××œ× ×™×•×ª×¨ מזה. ×¢× ×”×–×ž×Ÿ הכתיבה הפכה לקשה יותר, ×œ×ª×•×‘×¢× ×™×ª יותר. מכל ×ž×™× ×™ סיבות. למשל, ×›× ×¨××” שבתהליך שהתחיל והמשיך (×× ×™ מקווה) לכל ×ורך ×—×™×™, ×× ×™ משכלל ×ת עצמי ו×ת ×”×˜×¢× ×©×œ×™ – ובכלל ×–×” ×’× ×ת הכתיבה שלי. ×œ× ×¤×œ× ×›× ×¨××” ×©×“×‘×¨×™× ×©×›×ª×‘×ª×™ בתחילת דרכי ככותב, ×œ×¤× ×™ שש-שבע ×©× ×™×, × ×¨××™× ×œ×™ ×”×™×•× ×›×–×‘×œ בוסרי. וזה ×œ× ×©×”×¤× ×™× ×™× ×©×צבעותיי מפיקות ×‘×©× ×ª×™×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª × ×•×¦×¦×•×ª ×•×ž×¡× ×•×•×¨×•×ª ×‘×¢×™× ×™×™.
×œ× ×¨×§ הדרישה ל×יכותיות מקשה, ×’× ×”×¢×•×‘×“×” שהצבתי לעצמי מטרה ×œ×¤×¨×¡× "לט××”" מדי שבוע – דרישה ×©×œ× ×¤×¢× ×•×œ× ×¤×¢×ž×™×™× ×›×©×œ×ª×™ בה – הופכת כל "התיישבות מול מסך ריק" לקשה יותר. בקיצור, משהו בכתיבה הפך ×œ×ª×•×‘×¢× ×™ וקשה יותר, ×›×ילו ×× ×™ צריך לחצוב כל פסקה מ××™×–×” ×יבר ×¤× ×™×ž×™, וזה כו×ב.
××– הפסקתי.
כשהגעתי למצב שהזמן ×”×¤× ×•×™ היחיד שלי לכתיבה ×”×•× ×ž×וחר בלילה, ×›×©×¢×™× ×™×™ כבר × ×¡×’×¨×•×ª לי מעצמן, ויתרתי.
ועכשיו? עכשיו מה? מה עכשיו?
הייתי בחו"ל במשך שבועיי×. לקחתי מחברת ש××ž× ×©×œ חבר ×§× ×ª×” לי ×œ×™×•× ×”×”×•×œ×“×ª ×”×חרון. קיוויתי ×œ×ž×œ× ×©×•×¨×•×ª. ×בל ×ולי ×–×” ×œ× ×”×¡× ×©×œ×™?
×œ× ×›×ª×‘×ª×™ יותר ×ž×©× ×™ ×¢×ž×•×“×™× ×œ×§×•× ×™×™× ×¢×œ מה עשיתי ומה ר×יתי, ×•×’× ×–×” עלה לי בקושי.
ל×ביבה כהן, × '+3, יש סיטו×ציה קצת, קצת דומה. ×”×™× ×¢×•×‘×“×ª משמרות בוקר במטבח של מלון שרתון בטבריה. בעלה מובטל כבר חצי ×©× ×”. ×‘× ×” המתבגר מתוסבך ×¢× ×¢×¦×ž×•, בתה החיילת בזה לה ×•×‘× ×” הצעיר ×œ× ×ž×•×¦×™× ×ת הר×ש מהטלוויזיה ×ו משחקי המחשב. ×חותה הצעירה ×•×”× ×“×—×¤×ª גרה בקומה מעל ×¢× ×‘×¢×œ×” שמשתוקק לחזור למרכז, ×•×œ× ×ž×¦×œ×™×—×” ×œ×”×›× ×¡ להריון ×•×’× ×œ× ×ž×“×‘×¨×ª ×¢× ××ž× ×©×œ×” ושל ×ביבה, ×©×”×™× ×‘×¢×¦×ž×” קצת מטורללת ומשגעת ×ת ×”×©×›× ×•×ª.
בתוך ×©×”×™× × ×לצת לתמרן בתוך כל הבלגן ×”×–×”, ולהחזיק ×ת העסק ×©×œ× ×™×ª×¤×¨×§, ×”×™× ×’× ×ž× ×¡×” לכתוב. מדי ×¤×¢× ×”×™× × ×ª×§×œ×ª בצירוף ×ž×™×œ×™× ×ž×¢× ×™×™×Ÿ ×ו ברעיון טוב ומיד רושמת ××•×ª× ×‘×¤× ×§×¡ הצמוד. במעט הזמן ×”×¤× ×•×™ שיש לה ×”×™× ×›×•×ª×‘×ª במחברת פשוטה, ליד שולחן בסלון ×ו בעודה יושבת ליד ×ž×›×•× ×” הכביסה – ×ולי ×”×¤×™× ×” ×”×›×™ שקטה בבית – כותבת ×¡×™×¤×•×¨×™× ×¢×œ ×—×™×™×”.
×ביבה ×œ× ×›×•×ª×‘×ª למגירה. כל הסביבה שלה יודעת ×©×”×™× ×¨×•×¦×” להיות סופרת. ×חותה מעודדת ×ותה ו××£ × ×¨××” ×©×”×™× ×—×•×œ×ž×ª על ×–×” כמעט כמוה, ×× ×œ× ×™×•×ª×¨. ×ביבה מקבלת הדרכה פרטית מעודד, סופר תל-×ביבי-יוצ×-טברייה ×©×œ×¤× ×™ עשור כתב ספר ×חד מצליח ועכשיו ×›×•×œ× ×ž×—×›×™× ×œ×ž×•×¦× ×ž×“×¤×¡×ª×• הב×. עודד מתעקש לשפץ ×ת סיפוריה של ×ביבה ×©×œ× ×ž×‘×™× ×” מה ×”×•× ×¨×•×¦×” ×ž×ž× ×”. יש ×©× ×ž×בק סמוי ×•×ž×¢× ×™×™×Ÿ בין הכתיבה הרגשית של ×ביבה, שב××” ×ž×ž×§×•× ×™×¦×¨×™, ×œ× ×ž× ×•×¡×” (מה ×©×œ×™×ž×™× ×¢×œ×•×œ ×œ×”×§×¨× ×‘×ž×“×•×¨×™ הספרות "××•×ª× ×˜×™") והכתיבה שעודד – המרצה ב××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×” – שו××£ ×ליה, ×©×”×™× ×ž×ª×•×›× × ×ª יותר. ×× ×™ יכול להבין ולהרגיש ×ת ×–×”. כש×× ×™ ×§×•×¨× ×ž×—×“×© משהו שכתבתי, במיוחד משהו ×©× ×›×ª×‘ ×‘× ×©×™×ž×” ×חת – והרוב ×›×–×” – תמיד יש ×ת ×”×œ×‘×˜×™× ×”×לו. ×”×× ×œ×©× ×•×ª ×ת המילה הזו? ×”×× ×”×ž×©×¤×˜ ×”×–×” ×¨×œ×•×•× ×˜×™ ב×מת? (×ž×¢× ×™×™×Ÿ מה יקרה כש×קליד ×ת הטקסט ×”×–×” ממש, ×©× ×›×ª×‘ בכתב יד, ×ל המחשב). ×בל ×›× ×¨××” ש××™ ×פשר לברוח מזה. × ×•×¨×™×ª זרחי, ×‘×¡×“× ×ª כתיבת פרוזה שעשיתי פע×, ×מרה שהשיטה ×”×™× ×œ×©×¤×•×š הכל על ×”× ×™×™×¨, בלי לחשוב, לתת לתת-מודע להתפרע. ×חר כך צריך לחשוב.
מזל שיש ×¢×•×¨×›×™× ×‘×¢×•×œ×.
×ביבה כהן ×”×™× ×‘×¢×¦× ×’×™×‘×•×¨×ª סרטו החדש של שמי זרחין, "×ביבה ×הובתי". הסרט מועמד לשלושה עשר פרסי "×ופיר", וחלק × ×›×‘×“ מהמועמדויות מוקדשות ×œ×©×—×§× ×™× ×©×‘×מת ×¢×•×©×™× ×¢×‘×•×“×” ×ž×¦×•×™× ×ª, רגישה ומרגשת. החל מ×סי לוי (×ביבה), דרך ×¨×•×ª× ×בוהב (×× ×™×˜×”, ×חותה) וששון גב××™ (עודד, הסופר) שהרבה זמן ×œ× ×–×›×•×¨ לי לר×ות ×ותו על המסך הגדול. זהו סרט ישר×לי מ×וד, שכמותו ר××™× ×• ×חד ×ו ×©× ×™×™× ×‘×©× ×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª – ×ך ×ין ×›×•×•× ×ª×™ לומר ×©×”×•× ×ž×©×¢×ž×. זהו סרט יפה, עשוי טוב מ×וד, והכי חשוב, מרגש.
רק בסרטי×!
במצי×ות ×œ× ×ž×¦×תי ××£ הדרכה פרטית בכתיבה!
×× ××ª× ×ž×›×™×¨×™× ×ž×™×©×”×• בתחו×,×שמח ×× ×ª×™×“×¢×• ×ותי..
noganog4@yahoo.com
תודה!
× ×’×”.