בוביזמר

קאמבק.

מדי פעם אני נתקל בדברים כל כך מיוחדים, שפשוט מצריכים שמישהו יכתוב עליהם. מאחר ולערן יש שלל תירוצים למה הוא לא יכול לכתוב על זה ואני לא ממש מכיר כותבים אחרים, אז פתאום אני חוזר ואשכרה יש לי טור מעניין לכתוב. עכשיו כשיש תמריץ (ונתחדש כולנו על האתר-אמבט), אני מקווה שזה יצא לעתים יותר קרובות. אני מקווה שגם אתם מקווים. גם ערן מקווה, כי מתחילים להגמר לו התירוצים.

מועדון ה"בוביזמר" הוא תינוק שנולד לפני קצת יותר משנתיים למירון וארבל, שני מוסיקאים צעירים ומשעשעים, שהחליטו שהגיע הזמן להפקיע את השירה בציבור מידיהם של סבא וסבתא, ולהחזיר אותה לאלה שעוד זוכרים את המילים, ועדין מסוגלים לקפוץ ולרקוד מדי פעם. רפרטואר השירים נע בין "בלדה לעוזב קיבוץ", "תשע בכיכר", "מקהלה עליזה", ו"החדר האינטימי שלי" או "מכה אפורה" אבל רוב השירים משתנים מפעם לפעם, ומותאמים לבקשות הקהל.

הריטואל הוא תמיד קבוע: חבורת הבוביזמר נפגשת בשעה שמונה ושלושים, פעם בשלושה שבועות בממוצע, בדרך כלל במוצאי שבת או חג באחד הקיבוצים שסובבים את גוש דן. בקיץ נפגשים על איזו כר דשא, בחורף במקומות שמאפשרים לשיר בלי להרטב. בתמורה לארבעים וחמישה השקלים שמפקידים בכניסה, מקבלים המון יין שנשאר לאורך כל הערב, וחטיפי ביסלי-במבה שמתכלים, במקרה הטוב, חמש דקות אחרי שהגעתם. מול שולחן הכיבוד נמצאת הבמה, שבה הקלידים של ארבל, שלל הכלים שמירון ינגן עליהם הערב (גיטרה, חצוצרה, סקסופון, חליל צד, ולעתים יש גם הפתעות נוספות), ושני מיקרופונים נוספים לאלה המעיזים להפוך את החוויה לקריוקי, קונספט מומלץ ביותר. בין לבין נמצא מסך ענק שעליו מקרינים את המלים של השירים, וכמה מחצלות שניתן לשבת עליהן, למרות שכדאי מאוד להביא שמיכה משלכם.

בערך בשעה תשע וחצי, אחרי שמתאספים קרוב למאתיים איש שגילם נע בין עשרים לשלושים, מתחילים לשיר.
קצב השירים מתגבר עם הזמן, עד שסביב אחת עשרה פורצים ריקודים ספונטניים, בדרך כלל בדמות מעגלי הורה. מאז הערב האחרון נוכחתי לדעת שכולם חוץ ממני ואני מקווה שגם חוץ מכמה שפויים מכם, זוכרים עוד מכיתה ג' איך רוקדים את "עוד לא אהבתי די" ו"שיר לשלום" במעגל, ומצליחים לתפקד במעגל עם עם "הורה ממטרה". הערב הממוצע נגמר בסביבות חצות, אבל לפעמים יש אפטר שקט או רועש שנמשך עד אחת או שתיים לפנות בוקר.

באתר של הבוביזמר יש פרטים לגבי הבובים הבאים (הקרוב ב-14.10 בקיבוץ העוגן), תמונות מהבובים הקודמים ופורום שבו אפשר לבקש שירים או להתחיל עם ההיא מהשיר ההוא. בקיצור, אם גם אתם מרגישים מדי פעם שבא לכם להוציא אנרגיה, אם גם אתם מחייכים כל פעם שמשמיעים ברדיו את "חולם בספרדית" או את "רוצי שמוליק", אם אתם לא רוצים לחכות עד לערבי ההווי של בית האבות שלכם – תקפצו לבקר.

תגובה אחת בנושא “בוביזמר

  1. האם קהל היעד של בובי-זמר הם קיבוצניקים שעברו לגור בחדרי ההלבשה, מאחורי הקלעים, של רקדניות חשופות חזה בלאס וגאס? יחי השואו-ביז של השירה בציבור!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.