לטאת האמבט: סיכומבטיה מוזיקלית!

אהלן וברוכים הבאים לחלק השני של סיכום שנת 2006 של לטאת האמבט. אני מקווה ששרדתם את החלק הראשון בו חלקתי איתכם את מה שהפך את 2006 לשנה כל כך משמעותית עבורי.
החלק הזה של הסיכום יעסוק בדבר אחד ויחיד: מוזיקה.

אז לכבות אורות, אנחנו מתחילים.

חלק שני – The hills are alive with the sound of music

לא ×”×™×” לי זמן לקרוא שום סיכום שנה מוזיקלי ואלוהים (וגיאחה) יודע שהיו המון. גם לא ×”×™×” לי זמן לשמוע אפילו עשירית מהמוזיקה שיצאה השנה ואלוהים (וגיאחה) יודע שיצאה המון. לכן אני מראש מתנצל בפני מי מהקוראים שמצפה לקבל פה סקירה מוזיקלית מקיפה של השנה האחרון – אתה, כן אתה, צפה אכזבה. אין לי את היכולת והיומרה לסכם את השנה האחרונה במוזיקה הישראלית, העולמית או בכלל. יש לי יומרה אחת בלבד (וגם אותה אני לא בטוח שאני מסוגל לספק): לסכם את השנה המוזיקלית שלי – דהיינו, לתת לכם סיכום – שודאי איננו ממצה – של המוזיקה הישראלית שיצאה השנה, וששמעתי. ושאהבתי.
אז זהו, אחרי שהצהרתי את זה, הכל כבר מוכן. אפשר לצאת לדרך.

ולמעשה הדרך היא המוזיקה עצמה – ×›×™ איזו היא הדרך הטובה לסכם שנה במוזיקה אם לא בעזרת המוזיקה עצמה? אז לשם כך גייסתי את הפרוייקט הטרי שלי, "הדים מן האמבט", והרי אני מגיש לכם את הדים מן האמבט – סופשנה 2006.

דיסקליימר
המוזיקה מובאת כאן לצורך ההתרשמות של המאזין. במידה ויהיו בקשות של אמנים או נציגיהם להסיר שירים מן האתר, אכבד זאת.
בנוסף, אם מצאתם משהו שאתם אוהבים, תשקיעו קצת באהבה הזו ולכן לקנות את האלבום/השיר. לא סתם אני מספק את הלינקים לחנויות המוזיקה או לאתרים של היוצרים.
והפעם אני אומר את כל ×–×” בדגש מיוחד: מדובר באוסף שמכיל אך ורק מוזיקה ישראלית, כך שהלבטים שלי לגבי השיתוף היו קשים מנשוא – אבל החלטתי ללכת על ×–×” ×›×™ אני מאמין שאתם אנשים הגונים ומעריכים את המאמץ שהושקע על ידי האנשים שעומדים מאחורי המוזיקה ומאמינים שמגיעה להם תמורה. אל תתביישו ללחוץ על התמונות של עטיפות האלבומים – ×–×” יוביל אתכם לחנויות בהן אפשר לצ'פר את עצמכם ואת המוזיקאים.
בכל מקרה, האוסף יעלה לאתר למשך חודש בלבד.

להורדת האוסף לחצו כאן!

רשימת השירים והמבצעים

1. אלי מגן – קוראל
2. אלי מגן – אדם

שני השירים הראשונים מהווים מבחינתי מקשה אחת. למעשה הרצועה הראשונה איננה שיר אלא קטע אינסטרומנטלי שפותח את אלבומו של אלי מגן בעל פני הילד הנצחיות, "אדם". סיפורו של האלבום התחיל מהאלבום "סימנים" שיצרה ורד קלפטר ובו אמנים שונים הלחינו ושרו משיריו של מירון ח. איזקסון. באותו אלבום השתתף אלי מגן עצמו בביצוע מדהים לשיר "לזכור". השנה לקח אלי מגן את המושכות והוציא את "אדם" שבו שירים נוספים של איזקסון, כאשר הוא שר את כל הלחנים (שכתיבתם משותפת לו ולקלפטר). מדובר באלבום שעם יציאתו עורר סקרנות רבה. אלי מגן הוא מוזיקאי מוכשר ובעל רגישות נדירה במחוזותינו. אני מודה שהיה לי קשה להתחבר לאלבום שנוטה לפעמים לעודף ג'אזיות (אם יש דבר כזה) אבל זה לא מוריד מערכו של האלבום כיפה ומעניין. וזה בטח שלא מוריד מערכו של שיר הנושא "אדם" שהוא לדעתי מופת של כתיבת מילים והלחנה.

וכדי לתת לכם טעימה נוספת, הנה הקליפ לשיר "לזכור". קליפ יפהפה לשיר מדהים.
(איכות הקליפ לא מבריקה, אם אתם מעדיפים, אפשר ללחוץ כאן ולהוריד את הקליפ מהאתר של יוני מרדכי, הבמאי)

3. ×”×’'ירפות – מרפסת
האמת היא שמעולם לא הייתי מעריץ של הג'ירפות. בסיבוב הקודם שלהם (עם האלבום "משוחח עם כסא") הייתי קטן ומכונס מדי בעצמי בשביל לדעת מי הם. הדבר היחיד שידעתי זה שיש שיר שדווקא נורא אהבתי (עד היום) שנקרא "וואו". גם הפעם, עם האלבום החדש, "גג" לא כל כך הבנתי כלום גם כששמעתי שיר שדווקא נורא אהבתי (עד היום) שנקרא "גג". רק אחר כך למדתי שזה שיר של הג'ירפות. ואז התחלתי לשאול את עצמי אם יש קשר בין הג'ירפות האלו והאלו מ"וואו". ומסתבר שיש.
האלבום "×’×’" התקבל בברכה בארץ וגם מכר לא רע בכלל. קטונתי מלסקר אותו – ×›×™ לכלימתי, למרות שאני × ×”× ×” ממנו כשהוא מתנגן, עדיין לא התחברתי אליו מספיק. רוצה לומר: אין לי מושג על מה גלעד כהנא שר. אבל אני עוד אגלה! מי יודע, אולי גם אני אבין למה גיאחה מתעקש שזה "אחד האלבומים ×”×›×™ טובים שיצאו בארץ אי פעם". אבל כל ×–×” כאמור לא מוריד מההנאה שבדבר והשיר שאני נותן כאן "מרפסת" הוא אחד מאלו שאני ×”×›×™ אוהב.

המלצת קריאה: ×’'ירפות תחת אש – מהמגזין של השרת העיוור

4. ערן צור – גלגל
אני לעולם לא אשכח (אני מקווה) את הרגע שבו בהופעה של אביב גפן התארח ערן צור ושר את "×”×’'ינס הנמוכים" מאלבומו האחרון "חותך בחתך הזהב" ואחרי שהשיר נגמר רביב הסתובב אליי ואמר לי בשקט ובאיטיות: "מה… ×–×”… ×”×™×”… לעזאזל?".
כי זה מה שאני אוהב בערן צור. הוא מסוגל לגרום לך לשאול שאלות כאלו עם הטקסטים העשירים כל כך וצורת ההגשה הכל כך ייחודית שלו (ולמי שלא מאמין לי שירוץ לשמוע את "ואז הופיעה בטי" מהאלבום "עיוור בלב ים", רצוי לבד ובחדר אמבטיה).
השיר "גלגל" הוא השיר הפותח את האלבום שגיליתי בעצמי ממש לא מזמן (לפני שבועיים ליתר דיוק). נדלקתי עליו מהרגע הראשון, עם הפתיחה הפאנקית שלו ואחר כך כשהנראטיב המאוד ערן-צורי נפרש לנגד אוזניי.
מכיוון ששמעתי את האלבום במלואו רק פעמיים מאז אני לא מרגיש נוח לחוות עליו דעה, אז הרשו לי לצטט מביקורת שנכתבה על ידי אבי אפרתי בעיתון "תל אביב":

זה לא אלבום שמתמסר בקלות. צריך זמן וסבלנות. כמה מיסודותיו אינם מוחצנים ויופיים הוא מהסוג המחלחל ולא המזדקר. כדי להתחבר אליו כיצירה שלמה יש צורך בכמה וכמה האזנות קשובות, שכל אחת מהן מטמיעה עוד ממד. ואז, כשכל החלקים מתחברים, זה פתאום קורה: זרמי התרגשות עזים מציפים לפתע ואי אפשר, וגם לא צריך, לעמוד מולם.

אגב, האלבום נמכר עם דיסק בונוס שבו קבוצת "בונא" מיקססה מחדש ארבעה שירים. כיף (כמו שתגלו בקרוב).

5. פורטיסחרוף – להתעורר
לא רק הג'ירפות התקמבקו השנה, גם ברי סחרוף ורמי פורטיס חזרו לשתף פעולה במסגרת אחד ההרכבים הכי מוצלחים שקמו לרוק הישראלי, פורטיסחרוף. "על המשמרת", האלבום שהוציאו, הוא אחד הדברים הכי חזקים שיצא לי לשמוע השנה. אלבום קשוח, רציני ועשוי לעילא שבו הצמד לא חוסך במילים על המקום הזה שנקרא "ארץ ישראל במאה העשרים ואחת". כמו נביאי זעם שקוראים על סף התהום, הם מגיעים עם חומות הרעש והשגעון שרק פורטיס יודע ליצר וממשיכים עם הנינוחות שמאפיינת את חציו השני של האלבום, אבל זו נינוחות שנשמעת כמו השקט שלפני הסערה.
את האלבום ליווה סיבוב הופעות מעולה שזכיתי לשמחתי לחזות בו פעמיים ובכל פעם נהנתי מחדש. אני רק מקווה שהם לא יקפאו על השמרים (ואני בטוח שזה לא מה שיקרה).
"להתעורר" הוא לא השיר שאני הכי אוהב מהאלבום, אבל הוא שיר מצוין ששווה להקשיב לו.

המלצת קריאה: ביקורת על האלבום בשרת העיוור


6. הדג נחש – תרגע
פעם הייתי סוג של סנוב. לא התייחסתי ברצינות לדג נחש. פטרתי אותם במחי יד וסיננתי מבין שיני "היפ הופ ציוני מיי אס, מי צריך את זה? איפה הדיסטורשן?"
ואז איכשהו יצא לי לשמוע את "בעזרת ×”×’'אם" ולהדלק עליו מהר מאוד. ×–×” אלבום פשוט… אבל פשוט, כיפי. החבר'×” האלה יודעים מה הם עושים והם עושים את ×–×” מצוין. אלבום שהופק ביער קליפורני עם סאונד אמריקאי ומילים ישראליות. עם שירים שאיזה סבתא אחת שאני מכיר הייתה אומרת שהם "מקפיצים את התוכעס" כמו "לוטוס", "איזה ×›×™×£" וכמובן הלהיט "×”× ×” אני בא".
השיר שכללתי באוסף, "תרגע", הוא שיר רגוע יותר מבחינת הקצב אבל ממש לא רגוע מבחינת המלל. יש איזו יריבות בין הלהקה לבין יוצרי היפ הופ מסגנון אחר כמו סאבלימינל (מי אמר גניבת שירים ולא קיבל?) וזה הכל יוצא בשיר הזה. טקסט חריף וסאונד גרובי. כיף כיף!

המלצת קריאה: ביקורת על האלבום בשרת העיוור

7. גבריאל בלחסן – בשדות
על גבריאל בלחסן כתבתי פעם בלטאה. הגיטריסט של להקת אלג'יר עליה השלום הוציא בעבר שני אלבומי סולו ("רכבות" ו"השנים היפות של גבריאל") בהוצאה עצמית – אלבומים שהוצאו מחדש בעקבות הצלחתה של אלג'יר והסקרנות שהתעוררה סביב דמותו האניגמטית משהו של בלחסן. השנה הוא הוציא אלבום שלישי בהוצאת התו השמיני. האלבום הנושא את השם "בשדות" ממשיך את הקו של האלבומים הקודמים: טקסטים רווי משמעות ורבדים ומוזיקה סוערת שבהנהגת הגיטרה של בלחסן בועטת לך לתוך האוזן עמוק, דרך המוח וחזק לתוך הבטן. את האלבום רכשתי במכירה מוקדמת טרם יציאתו ועד היום מצאתי שקשה לי לצלוח אותו מההתחלה עד הסוף בהאזנה אחת. לא ×›×™ הוא רע, אלא ×›×™ צריך כנראה מוזה מאוד מסוימת כדי להאזין לו כמו שצריך – וזה אלבום שצריך להאזין לו, לא רק לשמוע אותו ברקע. בלחסן פותח את כל כולו על גבי תעלות השמע של המאזין וזה מלא ברגש שלפעמים קשה לי להכיל.
השיר "בשדות" שהכנסתי לאוסף הוא אחד משירי האהבה עם ×”×›×™ הרבה רגש ששמעתי – ולא מדובר בשמאלץ.

המלצת קריאה: ראיון עם בלחסן באינדי, ביקורת על האלבום בשרת העיוור

8. מים שקטים – הלילה ארבתי
אני אוהב את "השרת העיוור". אתר ססגוני של ביקורות מוזיקה ושאר ירקות שגדולתו היא שכותבי הביקורות הם פשוט אנשים שאוהבים את המוזיקה שלהם, כמוני. יום אחד נתקלתי שם בביקורת על אלבום הבכורה של ההרכב "מים שקטים" ויומיים אחר כך הייתי בחנות דיסקים והופ, מצאתי את עצמי רוכש את האלבום.
גם פה, כמו ב"אדם" של אלי מגן, מדובר באלבום שמכיל שירי משוררים, אך ללא התמקדות במשוררים מסוימים. למעשה, בין לחנים לשירים של ביאליק (כמו השיר שהכנסתי לאוסף) ויונה וולך, יש גם שירים של מאיר אריאל (קאבר מעניין ל"שלל שרב") ושירים שכתבה שגית שיר מההרכב עצמו.
×–×” אלבום מיוחד שנודף אהבה למוזיקה – לא מהאלבומים שרגילים לשמוע אצלנו, ואני בטוח ש"הלילה ארבתי" ייצג אותו בכבוד. לא אלבום שמתאהבים בו בהאזנה ראשונה, אלא אלבום שלוקח את הזמן וחודר באטיות אל הלב. כדאי לכם לחפש ולשמוע אותו, ולו רק בגלל הביצועים היפים והבאמת מיוחדים – לא סתם קאברים – לקלאסיקות כמו "שלל שרב" ו"בלילות הקיץ החמים".

המלצת קריאה: הביקורת על האלבום בשרת העיוור

9. טל גורדון – עוד מעט
טל גורדון מוכרת מאוד בסצנה המוזיקלית המקומית. מעבר להיותה יוצרת מוכשרת היא גם מנחה את אחת התוכניות המעניינות שהערוץ הראשון השכיל להפיק: תוצרת הארץ (שעוסקת כמובן במוזיקה ישראלית, אם ×–×” לא ×”×™×” ברור). לגורדון יש קול מעושן, קצת צרוד, מאוד חם. אני התוודעתי אליה ממש דווקא כשהייתי כרוך אחרי רונה קינן וגיליתי את האלבום "רציתי שזה לא ייגמר" שבו מתארחת קינן אצל גורדון. השנה גורדון הוציאה אלבום חדש, "לפני שהשמש עולה" – בהוצאת "התו השמיני" (שמקבלת נציגות מרשימה למדי כאן). האמת היא שלא שמעתי את האלבום בכלל, אבל את השיר ×”×–×” כן (אם אני זוכר נכון, גיא שם אותו פעם כשיר פתיחה/סיום בעונג שבת) ואהבתי מאוד. השלב הבא ×™×”×™×” כמובן ללכת להקשיב לכל האלבום.

10. סיון שביט – יפה יותר מיפה
בדיוק לפני עשור הוציאה סיון שביט את אלבום הבכורה שלה, "הכחול האפור ×”×–×”" שכלל את אחד השירים שבכל פעם שחשבתי לערוך אוסף רומנטי אז הוא תמיד נכנס, "נשקי אותי" (כן קיטש, סו?). אחרי הפסקה של עשר שנים ארוכות חוזרת שביט עם אלבום חדש העונה לשם "וניל" (שמתם לב כמה קאמבקים מוצלחים היו פה?). ×–×” אלבום מקסים, מלא בצלילים מתוקים שמלווים את קולה של שביט באהבה. הדבר היחיד שחסר לי בו הוא החספוס שהיה באלבום הקודם (במיוחד איזה שיר כמו "סבונים") – אבל אולי ×–×” משהו שמשתנה עם חלוף השנים. השיר "יפה יותר מיפה" הוא דואט של שביט עם אביתר בנאי והוא כל כך יפה, יותר מיפה, שעכשיו כשאערוך אוסף רומנטי אאלץ להכניס גם אותו.

11. הדרה לוין ארדי – The shortest story ever told
×–×” מדהים איזה דברים מטופשים אפשר לזכור. אני זוכר ממש טוב את הסיטואציה הבאה: בדיזנגוף סנטר, אני יוצא מהחנות "דיסק סנטר" עם שקית וכותב לאוהד את הסמס הבא: "אני חייב להפסיק להכנס לחנויות דיסקים. ×–×” עוד יעלה לי ביוקר". לא ברור למה אני ממש זוכר את ×–×”, אוהד בטח שכח (אגב, אוהד, אולי תפתח כבר אתר או מייספייס או משהו כדי שיהיה אפשר ללנקק אליך – לעולם מגיע לשמוע את המוזיקה שלך – אני מוכן לנדב לך פה כמה מקום אחסון שתרצה!). בכל מקרה, בשקית היו שני האלבומים הראשונים של הדרה לוין ארדי שקניתי בהחלטה ספונטנית לגמרי אחרי ששמעתי שני שירים שלה ב-88FM. אני לא זוכר מה ×”×™×” השיר הראשון אבל השני ×”×™×” "Good Song" שנפתח בשורה שאני כל כך אוהב: "I got nothing to do so I lay in my bed and I masturbate".
יצאתי עם שני הדיסקים ובמשך תקופה ארוכה הם התנגנו אצלי הרבה במערכת עד שנזנחו קצת. ואז התברר לי שהיא מוציאה השנה אלבום חדש בשיתוף פעולה עם עמרי לוי.
אני אוהב יותר את האלבום הזה, שנקרא "After the storm". יש משהו בעיבודים שלו שהוא רך יותר, מאורגן יותר.
השיר "The shortest story ever told" הוא פשוט שיר קטן ומקסים מהאלבום. ארדי שרה בו עם זמר אמריקאי שאינני זוכר את שמו (והאלבום לא לידי כרגע כדי לבדוק, מי שזוכר מוזמן לרשום בתגובות).

12. אהוד בנאי – פועל במה (בהופעה ×—×™×”)
טוב, את אהוד בנאי באמת שלא צריך להציג. במשך שנים אני מת ללכת להופעה שלו ותמיד ×–×” נופל מסיבה כזו או אחרת. אחרי ששמעתי את הבוטלג מקיסריה חזור והשמע, הוא מוציא סוף סוף אלבום הופעה משולש, מלא בשירים טובים ואהובים. אחד מהם הוא "פועל במה" – שבמקרה הוא אחד השירים שאני ×”×›×™ אוהב של בנאי. מי שלא זוכר, בסוף השיר ישנה השורה:
"שאול שר צל עץ תמר ואור ירח"
ובהופעה בנאי מסיים את השיר ואז שר את צל ×¢×¥ תמר של זהר ארגוב. אין, אין על אהוד בנאי – הוא איש של הופעות, ואני עדיין מת ללכת להופעה שלו.

13. יוסי בנאי ×–"ל – לא אבקש את ידך
טוב. יוסי בנאי לא הוציא אלבום חדש השנה. אם כי הוא הוציא סינגל מקסים עם מיכה שטרית שנקרא "תרנגול כפרות" (במסגרת התוכנית "מפגשיר" בערוץ 24). אפשר ללחוץ כאן כדי לראות את הקליפ היפה לשיר הזה.
אבל בכל זאת. אני זוכר את יום הסטודנט ב-2006, האחד עשר למאי. הלכתי לראות הופעה של נושי פז ואז קיבלתי הודעה שיוסי בנאי נפטר. בשנה שבה נפטרו כל כך הרבה אמנים גדולים, דווקא שניים הכאיבו לי יותר מהכל. עלי מוהר ויוסי בנאי. לכן החלטתי שאני רוצה להכניס את יוסי בנאי לאוסף שמסכם את 2006 שלי – ×›×™ דווקא לאחר מותו גיליתי כמה מהשירים היפים יותר שלו שלא כל כך הכרתי קודם, ואחד מהם הוא ×–×”, "לא אבקש את ידך" – שיר מוקדם יחסית, מלא אהבה וחריף. כדאי להקשיב למילים – ×–×” באמת אחד משירי האהבה ×”×›×™ מיוחדים וחכמים ששמעתי – אוהב וממזרי, מהסוג שכבר לא עושים, וחבל.

בונוס: ערן צור – עולה (רמיקס)
וכדי לעשות סיום כיפי, התחשק לי להכניס את הרמיקס של קבוצת בונא לשיר "עולה" של ערן צור, גם הוא מתוך "חותך בחתך הזהב". ולו רק בגלל השורה: "רוכב על הקוק של הפיט"…

תם ונשלם אוסף הסיכום שלי ל-2006
כמובן שיש הרבה שלא נכנס, אבל יש גבול.
בלטו בהעדרן:
רונה קינן המלאכית שחררה סינגל פשוט מעולה מאלבום שבדרך שאני כבר מת לשמוע. לשיר קוראים "עיניים זרות" ואפשר (יותר נכון צריך) ללחוץ כדי לשמוע (סטרימינג, לא הורדה). הימור שלי – אם שאר האלבום ×™×”×™×” טוב כמו הסינגל ×”×–×”, האלבום ייכנס לסיכום של 2007.
טל וייס המגניבה שגם עובדת על אלבום חדש שאני לא יכול לחכות לו (כי אני יודע כמה טוב יהיה שם). גם הוא עלול להכנס לסיכום של 2007 אם הוא יהיה טוב כמו שאני יודע שהוא יכול להיות.

זהו חברים. מקווה שתהנו מהאוסף, אל תשכחו לספר בתגובות מה חשבתם. להורדתו לחצו כאן. ואני מזכיר, בסוף ינואר אני מוריד אותו מהשרת אז אל תגידו שלא הספקתם. ומה שאהבתם – לכו לקנות!

ולפני שתרוצו להקשיב, ספרו בתגובות על המוזיקה שעשתה לכם את השנה!

5 תגובות בנושא “לטאת האמבט: סיכומבטיה מוזיקלית!

  1. ומה עם האופרה אאידה ?
    סתם נסעת עד וורונה?
    סתאאאאאאם
    במוזיקה ממש בולט פער הדורות
    (אמרה זו שהשנה עוברת קידומת לקידומת ראויה לכבוד)

  2. וואו – איזה אוסף עצום. לדג נחש מעולם לא התחברתי (כנראה עדיין נשארתי סנוב) וגם פה הם פחות עושים לי את ×–×” – אבל חוץ מהם, בחירות א'-א'. קבל ×—"×— :-]

  3. פינגבאק: ניימן 3.0 » ארכיון » אירועי השבוע האמיתיים 3.2.2007 - 28.1.2007

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.