כמובטח בפוסט הקודם, אני מתחיל לפנק אתכם במוזיקה שאאסוף מדי חודש לכדי אוסף שידגום את הצלילים שמנגנים את חיי. והנה היא הסנונית הראשונה.
אנשים שמכירים אותי יודעים שאני נורא אוהב מוזיקה ישראלית ולכן אולי יופתעו לראות את רשימת השירים ויגלו שכל השירים הם באנגלית ורובם של יוצרים שאינם ישראלים. ×›×›×” יצא. חוץ מזה, שמבחינתי מוזיקה ישראלית היא כל מוזיקה שנוצרה בארץ, ולאו דווקא בעברית – ואכן תמצאו כאן שירים של יוצרים ששרים באנגלית אך הם ממש משלנו.

לפני שאגיע לשירים עצמם, יש לי כמה מילים (וזה כנראה לא יקרה תמיד, אז תזרמו איתי הפעם). אני מוכרח לציין בן אדם מסוים שקוראים הלטאה כבר שמעו עליו כמה פעמים כגורם משפיע. גיא חג'ג', המכונה guyha, הוא האיש העומד מאחורי האתר "עונג שבת" שבו הוא מלקט מדי שבוע דברים מעניינים ברשת העוסקים במוזיקה ובכלל. עד לא מזמן הוא גם ניהל וערך את האתר "השרת העיוור" העוסק בביקורות מוזיקה הנכתבות על-ידי גולשים (כמוני למשל). הוא גם ממקימי הלייבל החדש hiss records.
שני האתרים הראשונים שציינתי מהווים מבחינתי נקודת מפנה בהתפתחות הטעם המוזיקלי שלי. זה התחיל מהשרת העיוור שקריאה בביקורותיו חשפה אותי לאמנים ולסגנונות שלא ידעתי על קיומם והיום אני מתקשה לתאר את פס-הקול שלי בלעדיהם (למשל Bright Eyes או Sigur Ros). אבל האימפקט הישיר יותר של גיא עלי הוא דרך "עונג שבת" שבו מדי שבוע אפשר למצוא (בין שלל לינקים מעניינים על נושאים מגוונים) טעימות מוזיקליות מגוונות ומעניינות, החל משירים בודדים וכלה באלבומים שלמים. אני בהחלט ממליץ לכל מי שאוהב מוזיקה ואוהב טעמים חדשים לקרוא את עונג שבת בקביעות ולטעום ממה שמוצע שם.

(עדכון: בדיוק עכשיו קראתי רשימה שגיא פרסם היום בוויינט על אלבומי חורף של שנות האלפיים. מומלץ)

ולמה אני מציין עכשיו אני גיא עד לכדי חנפנות נלוזה? לא רק כדי להביך אותו, אלא גם כי רוב השירים המופיעים באוסף הזה, במקרה או שלא במקרה, הם שירים שהכרתי דרך עונג שבת. למעשה, שישה מתוך עשרת השירים הם כאלו. זה פשוט עניין אותי כשהבנתי את זה. אולי זה פשוט המקום להודות לגיא על המלאכה שהוא עושה.
אז תודה גיא.

ועכשיו, לתכל'ס.

(אם אתם רוצים לדלג על זיוני השכל בנושא השירים והאמנים, וללכת ישר אל המוזיקה, לחצו כאן)

עשרה שירים מופיעים באוסף הראשון והם נעים על ציר קצבי שמתחיל באיזה גרוב קצבי מנענע-ראשים-וישבנים ומסתיים בשקט רגוע.
למה? ככה.
אצלי בראש זה נתפס כמו יום בחיים. מתחיל בהתעוררות אנרגטית (מה לעשות? אני איש של בוקר) ומסתיים בהירגעות עייפה ולבדית אל השינה.

הבהרה:

המוזיקה מובאת כאן לצורך ההתרשמות של המאזין. במידה ויהיו בקשות של אמנים או נציגיהם להסיר שירים מן האתר, אכבד זאת.
בנוסף, אם מצאתם משהו שאתם אוהבים, תשקיעו קצת באהבה הזו ולכן לקנות את האלבום/השיר. לא סתם אני מספק את הלינקים לחנויות המוזיקה או לאתרים של היוצרים.

רשימת השירים והמבצעים

Jimi Hendrix – Foxy Lady

טוב את ג'ימי הנדריקס לא צריך להציג (ואם כן, יש את ויקיפדיה). "גברת שועלית" הוא אחד השירים המפורסמים ביותר שלו ובכלל ולא רק בגלל הסצנה המפורסמת מ"עולמו של ויין". השיר פותח את האלבום Are You Experienced והוא פה מסיבה שמובנת למי שמבין.

Amy Winehouse – Rehab
הנה דוגמה לשיר שגיליתי בעונג שבת. איימי ויינהאוס היא זמרת בריטית ששרה סול/ג'אז (עזבו אותי מהגדרות סוגה) והשיר הזה פותח את האלבום האחרון והטרי-טרי שלה Back to Black שהוא באמת אלבום כיפי.

Tamar Eisenman – It took me long
תמר אייזנמן היא זמרת ירושלמית ששרה באנגלית. לפני שלוש שנים היא הוציאה אי.פי. הנושא את שמה אך השיר הזה הוא מהאלבום 5feet4 שיצא בשנה שעברה.
כדאי מאוד להקשיב לאלבום הזה. הוא מיוחד ומלא בגרוב ממש, אבל ממש כיפי. כזה שאתה שומע באוטו ומרגיש צורך להזיז את ההגה ימינה ושמאלה כדי להרקיד את האוטו עם הקצב.

Peggy Lee – Sitting on the Dock of the Bay
מי אמר שפעם לא עשו מוזיקה מגניבה??
פגי לי, זמרת לבנה ששרה גם עם בני גודמן, מגישה פה גרסה לקלאסיקה של אוטיס רדינג שפשוט לוקחת את השיר המקורי (שהיה בסגנון מאוד של כסאות-נוח) ומזריקה לו חצוצרות מקפיצות, קול נשי מרקיד ופשוט המון המון fun.

Easy Stars*All Stars – No Surprises
איזי-סטארס הוא השם של לייבל העוסק ברגאיי והתפרסם בין השאר בזכות הדיסק Dub Side of the Moon שבו אמני הלייבל לקחו את הקלאסיקה של פינק פלויד Dark Side of the Moon ועיבדו אותה מחדש, מאלף ועד תו, לז'אנר שלהם. בינינו, אני לא כל כך אוהב את העיבוד הזה אבל אני כן אוהב את Radiodread שהוא עיבוד ל-OK Computer של רדיוהד. זה מסוג הקאברים שלוקחים את המקור (וזה חתכת מקור לקחת) ומצליחים לא-להרוס אותו, אלא לתת לו רוח חדשה ומעניינת.

Shany Kedar – This House
שני קדר היא זמרת ישראלית שהוציאה ממש לאחרונה אלבום בכורה בלייבל הנ"ל, hiss records (במייספייס אפשר לשמוע עוד שירים). האלבום נקרא Bloodlines (לרכישה) ואני מבטיח התייחסות פרטנית אליו בהמשך הדרך. השיר הזה פותח את החלק השני של האוסף ולוקח אותו למחוזות איטיים יותר, אולי מהורהרים יותר.

Tunng – People Folk (המייספייס שלהם, אפשר לשמוע בו עוד שירים)
אחד הגילויים שהכי משמחים אותי בזמן האחרון, ואני חייב אותו לטל וייס. זוהי להקה בריטית של שני אנשים (מייק לינדסאב וסאם ג'נדרס) שעושה מוזיקת פולק עשירה וקסומה המשלבת גיטרות, אלקטרוניקה ושירה יפה לכדי אווירה מלאת קסם שלוקחת אותי למחוזות דמיוניים של יערות עבותים. השיר הזה הוא מאלבום הבכורה mother's daughter and other songs שהוא פשוט מצוין (מבטיח להשתדל ולכתוב עליו יותרבפירוט).

Beirut – Elephant Gun
אני לא זוכר איפה נתקלתי בשיר הזה (כנראה בעונג שבת מן הסתם) אבל הוא תפס אותי מההתחלה. זאק קונדון, בחור בן כעשרים, עומד מאחורי ההרכב הנקרא ביירות. Gulag Orkestar, אלבום הבכורה עוד מחכה לי על המחשב שאקשיב לו ואני מודה שטרם הספיקותי אך אם לשפוט לפי השיר הזה, מצפה לי חוויה מרתקת ומלאת מיתרים, אקורדיון, חצוצרה וניחוחות מזרח אירופאיים.

Jack Johnson – Banana Pancakes
×’'ק ×’'ונסון ×”×™×” גולש גלים עד שתאונה ריתקה אותו זמנית למיטה, מה שגרם לו להתחיל לכתוב שירים. השיר ×”×–×” פשוט… חמוד. שיר של שבת בבוקר מוקדם. שיר של קפה טעים, של פנקייק עם בננה.

Fourteen Octaves – To be Alone
את יוני רכטר לא צריך להציג לכם. 14 אוקטבות הוא הרכב של רכטר ושל אבנר קנר שעבדו יחד למשך שנה אחת בשנות השבעים. השיר המפורסם ביותר אולי שיצרו יחד הוא "דמעות של מלאכים". את השיר To be Alone הכרתי באלבום האוסף הכפול והמצוין של רכטר, "בכל פעם שאני מנגן" והתאהבתי בו. יש בו משהו שהוא ממש לא מכאן, אבל עדיין כן. משהו שונה ממה שאני מצפה לשמוע כשאומרים לי סבנטיז ישראלי.

זהו להפעם. מאוד מקווה שתהנו ומצפה לתגובות והצעות לשירים נוספים שאפשר לשלוח לכאן.
להורדת האוסף לחצו כאן.