לאלוף אלעזר שטרן: סטטיסטיקה ושיטות מחקר

ביום רביעי האחרון התראיין ראש אגף כוח אדם בצבא ההגנה לישראל, הלא הוא האלוף אלעזר שטרן, לרזי ברקאי בגלי צה"ל ואמר את מה שהרגיז הרבה אנשים פה בעיר שלי. להלן תמליל אותה שיחה (כפי שהועתק מ-Ynet):

ברקאי: "אתה שומע מהמשפחות השכולות תלונות על חלוקת הנטל?"

שטרן: "מהן לא, אבל אני מסתכל על ×–×”. אני רואה לאיזה בתים אני הולך ועם כל הכאב עם כל הגאווה, אני מסתכל גם לאיזה בתים אני לא הולך, והדברים האלו לא חד משמעיים – בבתים האלו אין שכול. ×›×™ אין שם שכול ולא ×™×”×™×” שם שכול".

ברקאי: "אתה מדבר על חלוקה גיאוגרפית או דמוגרפית?"

שטרן: "גם. אבל לפני שניכנס לבעייתיות שבעניין הזה אולי נסתכל קצת על הגאווה שבחלוקה ועל המהירות שלנו לשפוט כל מיני דברים".

ברקאי: "מה אמרת לי עכשיו? שאתה הולך להתנחלויות ולמקומות של חובשי כיפות?"

שטרן: "גם אתה נפלת. בוא אני אגיד לך – אני הולך הרבה יותר לקיבוצים".

ברקאי: "אתה לא מגיע לתל אביב, זה מה שאתה אומר לי?".

שטרן: "נכון. כמעט ולא. לא לגמרי אבל כמעט ולא. אבל אני אומר לך שלפני חודש כשהייתי אומר לך שהקיבוצניקים לא נס ליחם, והמוטיבציה שלהם להילחם גבוהה, אז היית אומר לי: 'אבל הקיבוצים התפרקו, הערכים התפרקו ורק הדתיים החליפו אותם'. אז כאילו היה נוח לי להגיד שהדתיים החליפו אותם כי הילדים שלי לומדים במוסדות של הדתיים דווקא. אבל אני שנים אומר לכם: חבר'ה אתם סתם משמיצים".

למען הסדר הטוב אני חייב להודות שזה נשמע לי כאילו רזי ברקאי קצת משך את שטרן בלשון אבל הכותרת שיצאה מהראיון הזה, ובצדק, היא ששטרן אמר שבתל אביב אין, ולא יהיה, שכול. הפרשנות שנלוותה, כמובן, היא שהתל אביבים משתמטים (הבועה התל אביבית וכדומה).
אני לא יכול אפילו לתאר את העלבון שבטח חשה אם שכולה שיושבת בביתה בתל אביב ושומעת את דברי האלוף הממונה על טיפוח ודאגה לחיילי הצבא. אני יכול לתאר רק את העלבון שאני חש, כיליד ותושב תל אביב שבאמת אוהב את העיר הזו, למרות שהקרביות ממני והלאה.

בכל מקרה, אם האלוף הנכבד רצה לומר שתושבי תל אביב פחות מתגייסים לצבא ואם כבר מתגייסים אז לא הולכים לשירות קרבי – היה צריך לומר את זה פשוט כך, ולא ללהג על קיומו או אי קיומו של השכול בתל אביב. כל סטודנט שנה ב' שלמד קורס בשיטות מחקר יודע שהסקה מכמות השכול בעיר מסוימת על אופי השירות הצבאי של תושביה היא מוטעית לחלוטין. אם האלוף שטרן מסביר את כמות השכול הנמוכה (כביכול) בתל אביב בכך שתושבי העיר מתגייסים פחות למערך הלוחם, עליו לדעת שיכולים להיות הסברים חלופיים טובים מאוד לאותה כמות שכול נמוכה (כביכול). למשל, ידוע לנו שתל אביב היא פחות או יותר עיר של מהגרים. אנשים צעירים מכל רחבי הארץ עוברים לגור בתל אביב, אם במסגרת הלימודים או במסגרת הרצון להפוך לחלק מהעיר הגדולה, חיפוש הזדמנויות וכדומה. אני לא מגבה את הטענה הזו בנתונים אמיתיים אבל אני מניח שרוב תושבי העיר המצויים בגיל השירות הצבאי (כולל מילואים) גרים בה בשכירות ואינם "ילידי" העיר. סטטיסטית, אני מניח שמספר המשפחות שמגדלות את ילדיהן בתל אביב (כדוגמת המשפחה שלי) מועט.
אם ניקח למשל דוגמה של סטודנט לתואר שני, יליד קיבוץ בצפון הארץ, המתגורר בתל אביב בדירה שכורה עם חברתו ועם פרוץ הלחימה יוצא לשירות מילואים ביחידת השריון שלו, ונהרג. תסכימו איתי שסיכוי גדול שלא ייקבר בבית העלמין בקרית שאול אלא בבית העלמין של קיבוץ ילדותו? ומן הסתם השבעה תיערך בבית הוריו, כאמור באותו קיבוץ – ולשם יגיע האלוף שטרן במסע ניחומיו. האם אפשר לפסוק שאותו סטודנט שגר בתל אביב כבר כמה שנים ורואה את עצמו חלק ממנה – האם הוא משתמט כדרכם של התל אביביים?

על הטענה שטענתי כרגע אפשר לטעון טענת נגד שתפריד בין "ילידי" תל אביב לבין מהגריה. אפשר לבוא ולומר שאותו סטודנט "מהגר" איננו תל אביבי אמיתי שדם רווי פיח עירוני זורם בעורקיו, אלא ילד קיבוץ יפה עיניים שהתחנך על ערכים הזרים לערכי הבטון האורבניים. לפיכך, טענת ההשתמטות מופנית כלפי התל אביביים האמיתיים, אלו שגדלו והתחנכו על ברכי העיר הגדולה. כאן יש לציין שלפי נתוני יד לבנים, כרבע מחללי מערכות ישראל היו תל אביביים.

אבל האמת היא שלא חייבים ללכת רחוק כל כך ולעשות ניתוחים דמוגרפיים/גאוגרפיים כאלו. אפשר להסתפק בהסבר אחר, פשוט מאוד, לכך שפחות תל אביביים נהרגים בקרבות. מבחינה מדעית ההסבר הזה תקף בדיוק כמו ההסבר העוסק בהשתמטות, ולמעשה אף אחד מהם לא משכנע כל עוד איננו נבדק אמפירית. ההסבר שאני מתכוון אליו הוא כזה: בתל אביב, לפי האלוף שטרן, אין (ולא יהיה) שכול – דהיינו, אין הרוגים בלחימה. ההסבר האלטרנטיבי שאני מציע הוא פשוט: התל אביביים לוחמים טובים יותר. מסיבה זו או אחרת, החיים בתל אביב הפכו אותם לעירניים יותר, זריזים יותר, עמידים יותר – והם פחות מתים בקרבות. הם משתתפים כמו כולם, אבל לא מתים כמו כולם.

נשמע מופרך לא?
מופרך בדיוק כמו טענת ההשתמטות.

תגובה אחת בנושא “לאלוף אלעזר שטרן: סטטיסטיקה ושיטות מחקר

  1. פינגבאק: הגיאוגרפיה של השכול « בפאתי מערב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.