It is hard enough to remember my opinions, without also remembering my reasons for them! – Friedrich Nietzsche
×”×™×™ חבר'×”. כן, ×יחור של יו×, ××– מה? ×œ× × ×•×¨×.
דרך ×גב, למי שמוטרד עד כלות × ×©×ž×ª×• מהעדרו של "ביבר על כוהול", ×ל חשש. ×”×•× ×¢×•×“ ישוב, ×”×•× ×¢×•×“ ישוב.
מה בתפריט למוצ××™ שבת ×לו?
לט××” הגיגית משהו הפע×. שימו לב, ×× ×‘× ×œ×›×, ×œ×œ×™× ×§×™× ×”×ž×©×•×‘×¦×™× ×¤×” וש×. ×× ×™ ×œ× × ×•×˜×” לכוון ×ת הקור××™× ×©×œ×™ ×‘×¤×¢×•×œ×•×ª×™×”× ×בל ×× ×™ ×ž× ×™×— ×©×¨×•×‘×›× ×œ× ×˜×•×¨×—×™× ×œ×œ×—×•×¥ על ×œ×™× ×§×™× ×©×× ×™ ש×, ×× ×× ×™ כבר עושה ×ת ×–×”, ×•×œ×¤×¢×ž×™× ×—×‘×œ – כמו ×”×¤×¢× ×©×™×© מ×חורי ×–×” משהו. ×›×›×”, ×× ×‘× ×œ×›×.
×–×” יותר מחלו×
(רחוק יותר מחלו×)
וכו×ב לי הצוו×ר עכשיו כש×× ×™ שרוע ב×פיסת כוחות על המיטה הגדולה ×¢× ×”×’×‘ ×œ×™× ×•×”×¨×ש לש×. הכרית שעליה ר×שי ×ž×•× ×— לוחצת על הגרון ו×× ×™ קצת × ×—× ×§. ×בל ×× ×™ ×œ× ×‘×˜×•×— שזה בגלל הכרית.
×× ×™ לבד בבית. כמעט. רגיל לזה כבר. ×”×—×œ×•× ×•×ª ×¤×ª×•×—×™× ×•×¨×•×— שרבית ×§×˜× ×˜× ×” מלחכת לי ×ת השיער (מתי ×”×•× ×™×™×œ×š כבר?) ו×× ×™ ×œ× ×ž×¦×œ×™×— לשמוע ×©×•× ×“×‘×¨ מבחוץ, ×›×ילו שהעיר שקטה. ×ו ש×× ×™ כל כך גבוה ש×× ×™ ×œ× ×ž×¦×œ×™×— לשמוע. הכל קורה במחילות ×©× ×œ×ž×˜×”.
הדף מולי ריק × ×•×¨× ×•×× ×™ רוצה לר×ות ×ותו ×ž×œ× ×™×•×ª×¨ ×בל ×–×” עושה לי כו×ב ×‘×ž×¤×¨×§×™× ×©×œ ×”×צבות (ובין ×”××•×–× ×™×™×). ×›×™ בסך הכל עבר הרבה זמן ועברו הרבה ×’×©×ž×™× ×•×—×œ×•×“×” ×–×” משהו שמצטבר. ×× ×”×™×™×ª×™ יכול הייתי משרה ×ת עצמי במסיר חלודה חומצי כל כך שכל העייפות ×”×©×ž× ×” תתפורר ורוח חדשה תכה במפרשיות שרוצות רק להפליג על ×™× ×©×œ ×ž×™×œ×™× ×•×œ×”×¤×•×š ל××•× ×™×•×ª של ממש.
×–×” הכל ×ž×¡×ª×›× ×‘×¡×•×¤×• של דבר ל×יזו תחושה טפשית של חוסר ×˜×¢× ×•×פסיות. ×חרי שלוש ×רבע פסק×ות ×”×ž×™×œ×™× ×©×œ×ž×¢×œ×” פת××•× × ×¨×ות כל כך מיותרות וחסרות ולעוסות (כמו ש×לו ×©× ×›×ª×‘×•×ª ×‘×¨×’×¢×™× ×לו ממש בווד××™ ייר×ו בקרוב) שזה × ×¨××” ש×ין ×˜×¢× ×œ×”×ž×©×™×š ו×ין ×˜×¢× ×œ×©×›×ª×‘ ו×ין ×˜×¢× × ×§×•×“×”.
But me, I’m a single cell on a serpent’s tongue
×יך ×–×” שיש ×× ×©×™× ×©×™×›×•×œ×™× ×œ×§×—×ª רעיון ×ו ××™×–×” רגש ולזקק ×ותו לשורה ×ו שתיי×? ו×יך ×–×” שיש ×× ×©×™× ×©×™×›×•×œ×™× ×œ×–×§×§ ×ת ×–×” לצליל ×ו שלושה?
×”× ×”, עברו עשר דקות ורק בהיתי בדף והקשבתי למוזיקה בשפה ש×× ×™ ×œ× ×ž×‘×™×Ÿ (צפון ×ירופה).
×‘× ×œ×™ לרקוד בוסה × ×•×‘×” על המעקה של ×”×’×’ שלי ולעוף ×ל ×”×™× (×בל ×× ×™ ×œ× ×™×•×“×¢ לרקוד. חבל).
×× ×™ מעשן רק כש×× ×™ צריך. ××£ ×¤×¢× ×œ× ×™×•×ª×¨ ממה ש×× ×™ צריך.
×¤×¢× ×× ×©×™× ×”×™×• × ×‘×¨××™× ×œ×™ בתוך הר×ש. ××™×–×” × ×•×™×¨×•×Ÿ שיחרר ××™×–×” חומר ×•× ×‘×¨× ×™×•×ב, הילד שייבש – תרתי משמע – ×ת הוריו. ××™×–×” ×–×¨× ×—×©×ž×œ×™ קפץ בתוך המוח שלי והופ! בחורה צעירה מגדלת ×ת בן ×”××œ×•×”×™× ×‘×‘×˜× ×”. ×”×™×•× ×”× ×¤×©×•×˜ ×œ× ×¨×•×¦×™× ×œ×”×ª×¢×•×¨×¨. ×¢×™×™×¤×™× × ×ž×סת×!
×× ×™ ×œ× ×¨×•×§×“ (×× ×™ ×œ× ×¨×•×§×“) כשעצוב. יש שיר ×›×–×”. ×בל ×× ×™ ×œ× ×›×•×ª×‘ כששמח. × ×¨××” לי. סטטיסטית, ×× ×”×™×” לי ×יך לבדוק ×ת ×–×” ×× ×™ חושב שזה מה שהיה מתקבל. ××™×›×©×”×•× ×™×© במצב ×”×ž×œ× ×›×•×œ×™ ×יזו מין × ×˜×™×™×” לחשוב ולהגות וללהג יותר על הלוח הריק של המוח שלי ×•×”×ž×™×œ×™× × ×›×ª×‘×•×ª ×©× (ו××– ×× ×™ מגיע לדף ×”× ×™×™×¨ הריק והכל × ×¢×œ×). ×בל כששמח ועסוק לי, ×’× ×× ×× ×™ כבר ×ž×•×¦× ×ת הזמן לכתוב, ×©×•× ×“×‘×¨ ×œ× ×§×•×¨×”.
×ו שזה ×¡×ª× ×ž×¨×™×§× ×•×ª. ×ו מחוסר תשומת לב. ×ו ×¢× ×™×™×Ÿ? ×ו יכולת × ×™×ª×•×§. כן, ×–×” × ×¨××” לי מת××™×.
די עברה כמעט שעה.
×–×” מה ×©× ×©×ר.
רק כמה רגעי×.
חלודה × ×•×˜×” להתפורר
×× ×™ עומד מול ×ž×‘× ×” ישן ×‘× ×•×•×” צדק
×•×¢×™× ×™×™ × ×¢×•×¦×•×ª בסורג מתכת חלדלד.
מ×חוריו בית ×ž×’×•×¨×™× ×©×œ מישהו ש××™× × ×™ מכיר.
ו××™× × ×™ יכול ×©×œ× ×œ×—×©×•×‘ ש××“× ×חד, ×©×’× ×ותו ××™× ×™ מכיר, טרח ועמל על פיתוחיו ×”×ž×¡×ª×œ×¡×œ×™× ×©×œ הסורג
ובזמן עמלו הייתה × ×¤×©×• טרודה בכל ×ž×™× ×™ ×¢× ×™×™× ×™ חייו, חלומותיו, פחדיו, ×כזבותיו ושמחותיו.
כפי ×©×”× × ×™ טרוד ×‘×”× ×‘×¢×ª ש×× ×™ כותב מול הסורג שיצר.
ו××™× ×™ מכיר ×ותו, ×•×œ×¢×•×œ× ×œ× ×כיר.
×•×’× ×× ×כיר ×œ× ×דע ×©×”×•× ×–×” שידיו (ש×ור ל×ותו בוקר חיבקו ×ת ×שתו מזה ×¢×©×¨×™× ×•×—×ž×© ×©× ×”)
×חזו בברזל ובפטיש ויצרו ×ת הסורג
שדרכו ×”×™×•× ×ž×¡×ª×›×œ×ª ×שה צעירה על ×‘× ×” בן השבע המשחק בחוץ בכדור ×¢× ×ביו
×•×”×™× ×ª×—×™×™×š לעצמה ותשחרר דמעה כמי שהגשימה חלק ×ž×—×œ×•× ×•×›×¢×ª ×ž×¤× ×” ×ž×§×•× ×œ×—×œ×•×ž×•×ª חדשי×.
ו×× ×™ רוצה לשלוח יד ×ל הסורג המחליד ודרכו לגעת
בעבר ×חד
בהווה ×חד
ובעתיד ×חד.
×ž× ×™ רבי×.
זהו להפע×. ×‘×§×˜× ×”.
תגובות יתקבלו, בברכה.