דיבּוּרביב: סתיו

"סתיו ברחובות עכשיו, רוח ערב מפזר שלכת. ילדים באור שקיעה, מפרקים בחוף טירה, ×”×§×™×¥ תם…"
(אין עוד יום, גידי גוב)

להתלבש בשכבות, להריח את האויר ×”× ×§×™, לאכול מרקים מהבילים מול הגשם שבחוץ, להתכרבל מתחת לשמיכה החמה עם או בלי שוקו רותח, לצאת מהבית בלי להזיע ובלי הצורך להתחמק מעדת זבובים… אני פשוט מאוהב בעונה הזו. אמנם נכון שאני משוחד ×›×™ נולדתי בסתיו, אבל מסתבר שגם העיר תל אביב שנולדה אי שם בתחילת ×”×§×™×¥, אוהבת את העונה הזו. בבית נעים עכשיו, ובחוץ רוח וגשם. מהרדיו בוקע אחד האוספים המשובחים של שירי סתיו ששמעתי בשנים האחרונות. אני מסתכל על האירועים שתל אביב מתכננת לנו לשבועיים הקרובים, ואני פשוט לא יכול להפסיק לחייך.
הרשו לי להביא לכם מקצת מהדברים הללו. תשפטו אתם בעד או נגד הסתיו.

"כל הכבוד לנחלים כי הם יודעים לאן ללכת. והעצים והעלים הם יודעים מתי תהיה שלכת"

(שיר סתיו, אריק לביא)

מרכז סוזן דלל, כנראה המבנה הרומנטי ביותר בשכונה הציורית ביותר בעיר, מארח זו השנה השמינית ברצף את פסטיבל הפסנתר. בשלושת ימי הפסטיבל, שיתחיל ביום רביעי זה, ניתן יהיה לבחור בין הופעות של מספר וירטואוזי פסנתר דוגמת אסף אמדורסקי ושלומי שבן, לבין שילובים מוזרים-מפתיעים כמו אפרת גוש ודני סנדרסון או יוני בלוך, דנה ברגר וירמי קפלן. מחירי המופעים סבירים בהחלט ונעים בין 60 ל-120 ש"ח. בנוסף, מציע הפסטיבל גם כמה הופעות חינמיות, למי שמתעקש להגיע לאזור. עוד בסוזן דלל, בין ה-22 לחודש וה-5 לדצמבר, יערכו 16 אירועי "הרמת מסך" – יצירות מחול ומשחק מקוריות, שרק קריאת העלילה עושה חשק ללכת. היצירות עולות 70 ₪ למופע, ומובטח כי לפחות 70% מן ההכנסות מגיעות ליוצרים.

"ילדות גדולות בוכות עכשיו, כל שנה בסתיו, כל שנה בסתיו. מחכות שכבר ייפול כוכב, כל שנה בסתיו, מה יהיה עכשיו"

(סוף העונה, גלי עטרי)

מי שמעדיף בילוי לילי קצת יותר צעיר ואקטיבי, ישמח לגלות ששני הפסטיבלים הגדולים – פסטיבל נחלת בנימין ופסטיבל הרצליה, החליטו השנה להתאחד לאירוע ענק אחד. יציאה לילית יערך בעשרת הלילות הראשונים של נובמבר בעשרים וחמש מסעדות נבחרות בתל אביב ובהרצליה. כל מסעדה מהמשתתפות במבצע תציע כמה מנות במחיר של 25 שקלים לאחת ואילו היין והקוקטיילים יעלו 14 שקלים לאחד. כל זה באמת יאפשר לנו, הטועמים בעלי הארנק החלול, להסתובב ולטעום מבלי שנצטרך למשכן את ההורים. המסעדות אמנם לא פרסמו את התפריט, אבל כמה טיזרים שהגיעו לאוזניי (וכעת גם לעיניכם) כוללים כדורי ריזוטו עם בייבי שרימפס וקרם עגבניות מבית קזנקי, קבבונים על מקל קינמון ברוטב טחינה של אוונגרד, קרפצ'יו פילה בקר עם אגסים, פרמזן ואורגולה שמציעה אודאון, קוקטייל גרניטה ערך עם אשכולית אדומות מבית אינגריד ומרגריטה ג'ינג'ר ליצ'י של אוקינאווה. מסעדות מומלצות נוספות הן דיטה לחובבי הבשר, תהל לחובבי הפלצנות, ומקס ברנר לכל מי שהוא קצת יותר מחובבן.

"הביאו את הסתיו, נתרפק עליו, עלים יסתחררו ברחובות, יהיה געגוע"
(הביאו את הסתיו, איפה הילד)

ונעבור לשוחרי האמנות התל אביביים. החל בחמישי בנובמבר, תוצב במוזיאון ארץ ישראל תערוכה המתארת את בתי הקפה של תל אביב החל משנת 1920 ועד היום. התערוכה, שתהיה מגוונת ומורכבת מתצלומים, כרזות וחפצים שונים מבתי הקפה של אז, תגלגל במשך הסתיו את סיפורם של מקומות המפגש של אבות-אבותיהם של בלייני תל אביב. חובבי הבילוי שירצו ללמוד על העיצוב, התפריט והבעלים של בתי הקפה של פעם, יאלצו לחזור אל האתר שלא היינו בו מאז כיתה ו' ולהיפרד מכמה שקלים בודדים, כיאה למוזיאונים.

"גשם, רד כבר גשם. כי צריך לשטןף הכל. לא רוצה לראות הכל כשבא הגשם, רד כבר גשם. כי העיר כבר עייפה, היא פוחדת מעצמה, רוצה לנשום"

(גשם, מאיר בנאי)

כמה אירועים נוספים:
ב-17.11, בתאריך שלא קשור לדוד בן גוריון בשום צורה, יערך יום הפנינג בשדרות בן גוריון, שיכלול מופעי רחוב, פסלים אנושיים, הצגת פטנטים וברייקדנס, אבל שיא האירוע יהיה במרתון עמידה על הראש, כהוקרה לראש הממשלה שנהג לחשוב במהופך, ואם יורשה לי להעיר, דווקא היה אחד היחידים שחשבו ישר.
ב-3.11, כבר השבוע, יערך המירוץ המסורתי במגדל עזריאלי, שבו תחרויות נושאות פרסים לצד תחרויות עממיות בטיפוס על 1,144 המדרגות שמבדילות בין קומה -4 בחניון למנחת המסוקים שבקומה 51 של עזריאלי. ניתן לבוא ולראות, וניתן גם להירשם. מי שבוחר באפשרות השנייה יזכה בראיון חינם בלטאה.
ונסיים בהמלצה למי שעוד זוכר את תופעת הבוביזמר, ולמי שכבר הספיק לשכוח – הבובימדבר, שירה לאורך הלילה בים המלח, יערך ביום חמישי הקרוב מ22:00 בלילה ועד אור הבוקר.

אז מי היה נגד הסתיו?

"הולך נגד הרוח, המדרכה מתנדנדת, אני סומך על הגשם שימשיך לרדת. שיימשך הלילה, אהובתי, אל פחד, תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"
(נגד הרוח, שלום חנוך)

4 תגובות בנושא “דיבּוּרביב: סתיו

  1. כל פעם אני מגיעה קצת יותר רחוק מהקונכייה שלי ברמת אביב, ואני בטח אלך למשהו הפעם! אני ממש חילזון שגדל כל שנה. כמה פואטי.

    אני רוצה לציין שכיף לרכב על האופניים ובטח בסתיו, שלדעתי ששם נרדף לסתיו יכול להיות "עונת העננים היפים" – לא משנה איפה רוכבים יש אותם והם יפייפיים בעונה הזו. כן נו כמובן יש גם את תל אביב שאתה כל כך אוהב בדרך…

    והערה אחרונה – אתה שקרן ובכלל לא נולדת בסתיו. נולדת ב27 בפברואר, שזה חורף חורף מיי פרנד. יש לך את תופעת "נולד בסתיו וואנא-בי".

  2. מירב יקירתי, ככל הנראה לא שמת לב שאת המילים היפות האלו על הסתיו לא כתבתי אני, אלא כתב אותם רביב. מוזר שלא שמת לב שהרי זה מצוין בכותרת ממש! וגם מתחת לכותרת!

  3. ערן יקירי,
    מה אתם מתעסקים בעינינים טכנים………..מי כתה ? מה כתב?………
    יותר עדיף (סליחה אורנה על גנבת המילים) שתספר לנו איך היה בפסטיבל הפסנתר.
    ×–×” מזכיר את "איך ×”×™×” בגן?" … גם אז לא קיבלתי תשובה
    אימשל

  4. בשמחה. אך כמו שאמר לי זקן צ'כי אחד: לכל דבר הזמן והמקום הראויים לו. חוץ מלסמבוקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.