לטאה רגעית: יש תקווה

משהו שקרה לי היום אחר הצהריים והרגשתי צורך לחלוק עם העולם, כי עד כמה שזה נראה סתמי, זה לא רק סתמי.
נסעתי לי לתומי ברכב הביתה דרך הטיילת, כי התחשק לי לראות את הים. לקראת הדולפינריום פניתי שמאלה לרחוב דניאל ועמדתי ברמזור כדי לפנות שמאלה לרחוב הירקון. מימיני עמדה מונית חצי על המדרכה ומאחורי עמד טנדר שרצה להמשיך ישר. התקדמתי קצת קדימה כדי לאפשר לטנדר להשתחל ביני לבין המונית ולהתקדם לראש הצומת, בנתיב שלידי. ואז, כשהוא הגיע לידי, הנהג הסתכל עלי, חייך והנהן בראשו לאות תודה. אני שהייתי במצב רוח רגוע ונעים בגלל הים והמוזיקה (האלבום Back to Black של איימי ויינהאוס, למי שתוהה) הנהנתי בחזרה והמשכנו איש איש לדרכו.
אני לא יודע אם הסיפור הזה בסופו של דבר הוא עצוב (כי כל כך הופתעתי לקבל מחווה של אדיבות ותודה מנהג אחר) או שמח (כי יש תקווה). תשפטו בעצמכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.