הדים מן האמבט: The numbers, they are cursed dude

*אנחה ארוכה*

לקח לי המון, המון, המון זמן להכין את הפוסט הזה. בין מבחנים ועבודות ומשמרות בעבודה החדשה, מצאתי מעט מאוד זמן לעבוד על האוסף החדש של "הדים מן האמבט". והוא היה קשה במיוחד להכנה. הסיבה לכך היא שהפעם החלטתי ללכת על קונספט שונה. לא לתת מין סיכום של שירים שאהבתי החודש אלא לעשות משהו אחר לגמרי. החלטתי ללכת על קונספט מספרים שלפיו השם של כל שיר יתחיל במספר השיר באוסף.
בטח עשו את זה קודם, לפני. זה לא משנה.

אחרי שבניתי רשימה ראשונית גיליתי שיש כמה חורים שאני פשוט לא מצליח למלא כי אני לא מכיר שירים, למשל, שמתחילים במילה "ארבע עשרה". מצד שני, היו כמה מקרים שממש התלבטתי איזה שיר לבחור עבור מספר מסוים. אך בסופו של דבר הצלחתי לעשות את זה ואני מקווה שתהנו מהתוצאה.

וגם לכתוב את הפוסט עצמו לקח המון זמן. שוב, כי כתבתי אותו בחלקים. אני חושב שהתחלתי לכתוב אותו כבר לפני שבוע כמעט ורק עכשיו סיימתי. ככה זה כשיש שישה עשר שירים לכתוב עליהם.

אבל מספיק עם הקיטורים, עכשיו מה שנשאר הוא רק לתת לכם את הקישורים להאזנה והורדה של האוסף, לנוח על זרי הדפנה ולקוות מאוד שתהנו ממנו. אנא, ספרו אם נהניתם או אם לאו. וספרו לי איזה שירים אחרים הייתם מכניסים לאוסף כזה.

שימו לב
האוסף יצא הפעם ארוך במיוחד. שישה עשר שירים שנמשכים כמעט שעה. לכן, במקום ליצור קובץ אחד עם כל השירים החלטתי לשים פה נגן שבעזרתו תוכלו גם לדפדף בין השירים, אם תעדיפו. אם שיטה זו עדיפה בעיניכם, ספרו לי. בכל מקרה, גם ב-iCast ניתן להאזין למיקסטייפ, ושם זה באותו פורמט של פעם.
כמו כן, מכיוון שהקובץ להורדה יחסית גדול, החלטתי להשתמש הפעם בשירותי ראפידשר.

כרגיל, דיסקליימר
זכרו: המוזיקה מובאת כאן לצורך ההתרשמות של המאזין. במידה ויהיו בקשות של אמנים או נציגיהם להסיר שירים מן האתר, אכבד זאת.
אנחנו לא חרא של אנשים – אנחנו משקיעים במוזיקה שמשקיעה בנו בחזרה.

להורדה מראפידשר לחצו כאן.

רשימת השירים

    1. בוב דילן – One more cup of coffee
    Bob Dylan - Desireאני פותח את האוסף הזה עם קלאסיקה. ואסיים אותו בקלאסיקה. "עוד כוס קפה" של דילן, מהאלבום Desire (קנו במוזיקנטו או באמאזון1 או בדג'נגוס2 ) הוא שיר מאוד מפורסם שלו ואין לי צורך להציגו. אני אוהב אותו בגלל התמונה הנדושה אך חביבה משהו שהוא יוצר לי בראש ובה דילן הצעיר יושב באיזה דיינר מתקלף ושכוח אל בדרום ארצות הברית ושותה את הקפה המגעיל שלהם לפני שהוא הולך בשביל לא לחזור.

    2. קצת אחרת – שניים סינים

    בשנות השבעים עשו פה מוזיקה מעניינת. זה קרה, למשל, בלהקה "קצת אחרת" (שאפשר לקרוא עליה פה) שבה היו חברים שלמה גרוניך, שלמה יידוב ו"לא קוראים לי שלמה" שם טוב לוי. באלבום היחיד של הלהקה, "קצת אחרת" (לקנות במוזיקנטו) מופיע הקטע "שניים סינים" שהוא למעשה עיבוד קברטי-הומוריסטי משהו לשיר הילדים הידוע והשלושה משתוללים בו עם שלל סגנונות מוזיקליים שונים ובמקום מסוים מנטרלים ממנו את הטמטום הילדותי שלא מתייחס למילים.
    אגב, את השיר הכרתי בבלוג המיקסטייפים המצויין של גלילי, שכדאי לכם להכיר גם אם טרם הספקתם.

    3. בליינד מלון – Three is the magic number

    Blind Melon היא להקת רוק שהייתה פעילה בשנות התשעים עד שסולנה, שאנון הון, מת ממנת יתר. בדרך היא התחילה רע והתקדמה יפה מאוד למכירות גבוהות ופתיחות של מופעים כמו ניל יאנג, רולינג סטונז ועוד (עוד מידע בוויקיפדיה).
    השיר "שלוש הוא מספר קסם" הוא מחווה של הלהקה ל-Schoolhouse Rock שהיתה סדרת סרטונים קצרים שעסקו בנושאי בית ספר (הסטוריה, חשבון ושות') והופקה בשנות השבעים לתוך שנות השמונים. בכל סרטון ×”×™×” איזשהו שיר שעסק בנושא, כמו "שלוש הוא מספר קסם"…
    זה שיר ממש מדליק. מאוד כיפי ותזהרו כי הוא קליט באופן היסטרי!
    אלבום אוסף של הלהקה ניתן לרכישה באמאזון ובדג'נגוס.

    4. פאפא צ'ארלי ×’'קסון – Four Eleven Forty Four

    כאן המקום לעצור רגע ולגלות לכם שכשהתחלתי לערוך את המיקסטייפ ×”×–×” ×”×™×” לי מאוד קשה למלא חלק מהמקומות של השירים. למשל, כאן. נכון, יכולתי להכניס את "ארבע לפנות בוקר" של יהודית רביץ. למעשה, כמעט עשיתי את ×–×” (אם הייתם יודעים כמה שירים רציתי ובסוף לא הכנסתי… כמעט ערכתי מיקסטייפ אלטרנטיבי). ובחלק מהמקרים בכלל לא ידעתי איזה שיר להכניס. לשם כך נעזרתי באתר סאונדפדיה שאחרי הרשמה זריזה מאפשר לכם לחפש הרבה מאוד מוזיקה ולהאזין לחלק מכובד ממנה – ומלבד ×–×” שאצלי במחשב הוא ×–×– קצת בכבדות – הוא עזר לי מאוד.
    כך למשל גיליתי את השיר הזה של האיש עם השם המגניב והתמונה המפחידה: פאפא צ'ארלי ג'קסון. אולי דויד פרץ מכיר אותו יותר טוב ממני. אפילו בוויקיפדיה המידע דל. בכל מקרה הוא בלוזיסט שניגן על סוג-של בנג'ו ועל יוקולילי (שזה כלי מגניב עם שם מגניב עוד יותר). השיר הזה הוא בדיוק מה שציפיתי שיהיה כשראיתי את הפרצוף של פצ"ג. מלא בהיס של תקליטים (במיוחד בשבילכם גיא ובני) ושובבות מיסיסיפי-ית.
    את אלבום האוסף שבו מופיע שיר זה ניתן לרכוש באמאזון.

    5. דיוויד בואי – Five Years

    נו, באמת. את דיוויד בואי אני לא צריך להציג. וגם לא את האלבום "עלייתו ונפילתו של זיגי אבק כוכבים" (לקנות במוזיקנטו או באמאזון) שמתחיל עם השיר הזה. אני אוהב את פתיחת התופים הזו. אני אוהב הקול של בואי פה. אני אוהב את האפוקליפסה הלא-כל-כך-נוראית-הזו.
    אני בכלל מעולם לא התלהבתי מבואי אבל קיבלתי צורת הסתכלות מחודשת שיצרה אצלי עניין בזכות הסדרה של ה-BBC על תולדות הרוק שנקראת The Seven Ages of Rock. עוד לא ראיתי את כל הפרקים אבל ה-BBC כמו ה-BBC, יודעים לעשות את העבודה. שני הפרקים הראשונים מרתקים ומלאים בחומר ארכיוני מעולה. הפרק השני עוסק ב"רוק אמנותי" ומדבר לא מעט על בואי.
    מומלץ מאוד לכל אוהב מוזיקה באשר הוא. וכמה טוב שיש רשת ואת האתר "אני פירט" – אפשר לראות ולהוריד את הפרקים דרך הרשת.

    6. ×’'ימי הנדריקס – If 6 was 9

    טוב, אני יודע שהשם של השיר לא באמת מתחיל בספרה 6 – אבל תסלחו לי אחרי שתשמעו את השיר ×”×–×”. שיר הנדריקסי עם גרוב ששמור לו. אם 6 ×”×™×” הופך ל-9, לא ×”×™×” אכפת… יש לי את הצרות שלי. שיר של לעצום את העיניים ולהתמסר לקול של הנדריקס שבוקע ממיתרי גרונו ומיתרי הגיטרה שלו.
    השיר מופיע באלבום Axis: Bold as love שמומלץ לרכוש במוזיקנטו, באמאזון או בדג'נגוס.

    7. ×’'ירפות – 747

    הג'ירפות, איזו להקה הזויה. אני זוכר את ימי נעוריי כש"וואו" יצא לרדיו. אהבתי את השיר הזה ולא ידעתי למה.
    אחר כך שכחתי מקיומם עד שהוציאו לפני שנה את "גג" (לרכוש במוזיקנטו) וגיליתי אותם מחדש. האמת? לא הרגשתי שותף להתלהבות רבתי שאנשים הביעו בקשר לאלבום הזה. למרות ייחודו והכשרון הניכר בו מבחינת טקסט ולחן, היה בו משהו רפטטיבי ומונוטוני שעצבן אותי והקשה עלי להאזין לו לעומק ולהקדיש לו יותר מארבע האזנות פחות או יותר.
    אבל לא באנו לדבר על האלבום אלא על "747" שזה בכלל שיר שיצא כסינגל ותו לא והוא פשוט טוב. רק תראו איזה קבר יפה יש לנוצרי הזה.

    8. חבורת לול – שיר מספר שמונה

    חבורת לול, למי מכם שנולד בשנות התשעים, היא חבורה של זמרים ושחקנים שעבדו יחד בשנות השבעים והשפיעו על התרבות כאן באופן שאני לא מסוגל להתחיל לתאר. הם עשו את הסרט "לול" שהתבסס על תוכנית הטלוויזיה בעלת אותו השם והקליטו שירים רבים שהפכו לנכס צאן ברזל3.
    השיר ×”×–×” כאן לא מתחיל בספרה 8 אבל תודו שזה בלתי נמנע לשים שיר שנקרא "שיר מספר שמונה" כמספר שמונה. למרות שבאלבום אוסף שיצא לחבורת לול הוא בכלל במיקום מספר 11…
    לרכישת הסרט "לול" במוזיקנטו.

    9. גזוז – תשע בכיכר

    אחח… ימי התום והפופ הישראלי של שנות השבעים המאוחרות. לאחר מותה של להקת "כוורת" דני סנדרסון והמפיק פשנל יצרו את "גזוז" שבה היו שותפים גידי גוב, מזי כהן האגדית, מוטי דיכנה ועוד שמות שאינני מכיר.
    וכמות הלהיטים שהם הוציאו היא אדירה ללהקה שפעלה יחד כשנה… "רוני", "אמא ודני", "תשע בכיכר", "מילים יפות", "לכבוד הקיץ" ועוד ועוד ועוד ועוד…
    כדאי לכם לרכוש אלבום האוסף שיצא ללהקה ומכיל שירים מצוינים כמו אלו הנ"ל ועוד ועוד (יש במוזיקנטו)

    10. רונה קינן – עשר שניות

    מי שקורא אותי מספיק זמן יודע היטב כמה שאני אוהב את רונה קינן. אני חושב (בלי לבדוק) שזו הפעם השלישית או הרביעית שאני מכניס שיר שלה לאחד המיקסטייפים שאני עורך. ובצדק. היא לא רק אחת הנשים היפות ביותר שפועלות בסצנת המוזיקה הישראלית בימינו, אלא חשוב יותר – היא מוכשרת בצורה שלא תאמן בכלל. אחרי שני אלבומים ולא מעט שיתופי פעולה אין ספק שזו אחת היוצרות המעניינות והמיוחדות ביותר שעובדות כאן היום והשירים שלה הם תענוג כשהיא מגישה אותן בקולה הייחודי.
    השיר הזה, "10 שניות", פותח את אלבום הבכורה שלה "לנשום בספירה לאחור" שאם עדיין אין לכם אותו אתם לא יודעים כמה שזה חסר לכם (לרכוש במוזיקנטו ומהר).

    11. Trout Fishing in America – The eleven cats of Christmas

    במסגרת חיפושיי בסאונדפדיה אחר שירים ששמם מתחיל במספר אחת-עשרה נתקלתי בשיר הזה. Trout Fishing in America (אתר בית) היא להקה אמריקאית שמגדירה את עצמה כמי שעושה "מוזיקה לאנשים שלוקחים את הכיף שלהם ברצינות". אם להסיק מהשיר הזה אפשר לומר שזו מוזיקה אמריקאית עם הרבה הומור מתובל ברוח שטות. רק תקשיבו לשיר הזה שיצא באלבום Merry Fishes to All )לקנות בדג'נגוס או באמאזון אם אתם ממש חייבים) שהוא אלבום שכל להקה אמריקאית אזוטרית שמכבדת (או לא) את עצמה צריכה להוציא: אלבום שירי כריסמס.
    ומילה לפני ההמשך, אני רוצה להקדיש את השיר הזה למאיה אילת, בתור חובבת-החתולים-האמריקאית-לשעבר שהיא.

    12. גבריאל בלחסן – שתים עשרה השנים

    גבריאל בלחסן גם הוא אחד היוצרים ששמם עלה על דפי הלטאה לא מעט פעמים. ואיך לא? מדובר בגיטריסט יוצא דופן וכותב שירים רגיש מהסוג של נתקלים בו בכל יום. נפש מיוסרת ומלאת תקווה ואהבה שעברה הרבה בחייה והכל יוצא דרך המוזיקה ודרך השירים. לא קורה הרבה שאני מסוגל לומר על זמר שאלבום או שיר שלו שלחו לי יד אל הבטן ומעכו את הכל עד הלב. אני בהחלט מסוגל לומר את זה על בלחסן.
    "שתים עשרה השנים" מופיע באלבום הסולו הראשון של בלחסן, "רכבות" (לרכוש במוזיקנטו).

    13. ×’'וני קאש – Thirteen

    איך זה שלקח לי כל כך הרבה זמן לגלות את הקול הסמיך של ג'וני קאש זו שאלה טובה שאצטרך לתת עליה את הדין בפני אלוהים בבוא העת (או בפני גיאחה, מה שיבוא קודם).
    השיר הזה הוא שירו של כל פורע חוק, פושטק, נווד ובסך הכל בחור טוב שמסתובב בסוואנה של ארצות הברית. מה שיפה פה (כמו בביצועים אחרים של קאש) הוא שלא צריך הרבה יותר מגיטרה והקול של קאש בשביל להעביר כל כך הרבה רגש ועוצמה.
    לרכישת האלבום במוזיקנטו, אמאזון או דג'נגוס. מבחר זה טוב4.

    14. בק – Fourteen rivers, fourteen floods
    בואו נשאר עם הסאונד האמריקאי הזה, הטיפה מלוכלך. מהאלבום One foot in the grave (לרכוש באמאזון או בדג'נגוס שם יש רק עותקים משומשים) שהוציא בק ב-1994, ממש בתחילת הקריירה שלו (עד כדי שהוא לא מופיע בכלל במוזיקנטו).

    15. ×’'וני פייצ'ק – Fifteen Beers
    מג'וני קאש דילגנו לג'וני תלושמשכורת (כן, באמת, קוראים לו Johnny Paycheck!). טוב, האמת היא שזה שם הבמה של דונלד יוג'ין ליטל, אבל תודו שזה שם משעשע.
    אני לא יודע מה קרה לי ששמתי רצף של מוזיקה כזו… אולי החום עלה לי לראש.
    השיר הזה מופיע באלבום אוסף של פייצ'ק שניתן לרכוש באמאזון.

    16. הכבש השישה עשר – הכבש השישה עשר

    ולסיום… לכו לישון עם שיר הערש ×”×›×™ יפה שנולד…
    מאלבום הילדים הכי טוב שעשו פה, הרבה לפני שהכבשה שושנה השתלטה על השוק. אפשר לקרוא כאן ביקורת ארכאית שכתבתי על האלבום. וכמובן, אפשר לרכוש את האלבום במוזיקנטו.

עד כאן. אם קראתם עד לפה אתם ממש גיבורים!

  1. גילוי נאות: הקישורים מהלטאה לאמאזון מקושרים לשמי כך שאקבל קרדיט על רכישות שתעשו דרכם. בכל מקרה, אני תמיד נוהג לתת קישור לרכישת אלבומים שאינם ישראליים גם בחו"ל []
  2. שזו פשוט אחלה חנות עם שם מדליק []
  3. למה לעזאזל קוראים לזה נכס צאן ברזל?? []
  4. עד גבול מסוים []

2 תגובות בנושא “הדים מן האמבט: The numbers, they are cursed dude

  1. אוסף כיפי!
    כבר שכחתי כמה אני אוהבת את השיר המתוק הזה של בליינד מלון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.