לטאת האמבט: מושב זקנים

אני אדם צנוע. מה כבר אני מבקש מהחיים?

כמאמר השיר (מישהו זוכר איזה שיר? לא גיליתי) – אני רוצה רק אישה יפה, בית חם וילדים בריאים.

אז את הדבר הראשון כבר מצאתי, אבל ×–×” לא נגמר בכך. בקיצור, אני צריך עוד ממון, ומכיוון שמבלוג לא עושים כסף – עלי לחפש עבודה.

×–×” הוביל אותי ללכת ביום חמישי בבוקר אל בית הספר התיכון שלי שבו נערכה פגישת הדרכה של חברת כוח אדם כלשהי שאת שמה לא אפרסם או ארסס (והמבין יבין) בנוגע להשגחה בבחינות בגרות. כן, חשבתי לעצמי שזה יכול להיות סידור לא רע באופן זמני, ללכת בזמני הפנוי-למחצה אל בתי ספר ולהשגיח על בני תשחורת הניגשים לבחינות הבגרות (אם בכלל הם יעשו את ×–×”, עם כל השביתות המתרגשות עלינו מכל עבר) – ועוד לקבל על ×–×” את הפירורים שמשרד החינוך מוכן לתת בתמורה.

אז הגעתי לבית הספר וקודמתי על ידי המאבטח הבכיר (נשבע, כך היה כתוב לו על תג השם) והוא הסביר לי ארוכות ובנפנופי ידיים ארוכים איך להגיע לאודיטוריום. בסוף הודיתי לו ואמרתי שהוא יכול היה לומר שזה באודיטוריום וזהו, כי למדתי בבית הספר הזה. הוא חייך בעדינות וחזר לאבטח באופן בכיר למדי.

הדבר הראשון שזיהיתי כשנכנסתי לאודיטוריום הוא שאני הצעיר ביותר מבין המשגיחים האחרים. ואני מדבר על הפרש ממוצע של כארבעים שנה.
הרמז הראשוני לפיאסקו שעומד להתרחש התחיל כאשר המדריכה ביקשה את תשומת לבנו כדי להעיר משהו בנוגע לטפסים שעלינו למלא. היא הניפה את ידיה באוויר, מחאה כפיים וקראה בקול אך חלק מהנוכחים המשיכו בפטפוטיהם. או אז הרימה את ראשה אישה זקנה אחת עם ליפסטיק אדום שבהק כל כך שוודאי ראו אותו בצילומי לווין והכריזה: "רבותיי, אינכם רואים שהיא מנסה לדבר. היו בשקט בבקשה!". ואם חשבתם שזה גרם לנוכחים להשתתק, טעיתם. לא אחד ואף לא שניים מהנוכחים הכריזו בחזרה אל אותה זקנה זרחנית: "סליחה גיברת! לבחורה הצעירה יש פה והיא יכולה לדבר בשם עצמה!". והנה התפתח לו רחש בלתי פוסק ברחבי האודיטוריום כאשר הזקנה קוראת בקול: "אבל למה אתם ממשיכים לדבר???".
בכל מקרה – אחרי שמילאנו כמה טפסים התחילה הבחורה שאחראית על העסק להעביר את ההדרכה. כאן המקום לציין שרוב האנשים שישבו בקהל משגיחים בבחינות הבגרות עוד מהתקופה שיולי תמיר נבחנה בעצמה ועל כן הם משוכנעים שהם יודעים יותר טוב מהמדריכה מה נכון. אך מיותר לציין שכל אחד מהם טען אחרת מחבריו והיה משוכנע שהוא הצודק. והגרוע מכל, כמו שקורה לעתים תכופות כאשר אוספים אנשים מבוגרים בחדר אחד – על כל פיפס שהמדריכה אמרה ומישהו לא הסכים איתו, הוא ×”×™×” חייב לקטוע אותה ולומר "אההה…. סליחה, אני משגיח כבר הרבה שנים ואני רוצה רק לומר דבר קטן" וההערה הקטנה שלו פתחה מלחמת עולם שלא תיאמן. ×–כור ×œ×™ אינצידנט ×©×‘ו המדריכה ×“יברה על כך ש"ישנה אפשרות לסמן" משהו ×¢×œ טופס הבחינה ×•התייחסה למשהו שחייבים ×œ×¡×ž×Ÿ. לפחות חצי מהנוכחים לא הצליחו ×œ×¢×‘ור לסדר היום עם המילה "אפשרות" ואמרו משהו כמו: "מה ×–×”?!? ×–×” חובה, זו לא אפשרות! למה את אומרת אפשרות? ×–×” חובה! זו לא אפשרות, ×–×” ×¦×¨×™×š, אתם לא רציניים פה בכלל! זו חובה ולא אפשרות!! מה ×–×”?!?"

 

 ×•אני לא רוצה לדבר אפילו על שלל הבדיחות הטרחניות והבלתי מצחיקות שפוזרו לכל עבר.

 

grumpy.jpg
זקן נרגן

כל ×–×” ×”×™×” טוב יפה לשעה הראשונה, אך מרגע שהנרגנים שסביבי קלטו שהמפגש מתארך יותר ממה שנאמר להם מראש הם התחילו להעיר על כך בקולניות ולהתווכח עם המדריכה שגרונה כבר ניחר על כך שמשלמים להם רק על שעה אחת של הדרכה וזה לא בסדר – מבלי לחשוב ולו אף לרגע קט שכל הערה קנטרנית שלהם מושכת את הזמן ומותחת את הפגישה לאין ×§×¥.

המסקנה העולה מהמפגש הגרונטולוגי ×”×–×”? ×–×” נכון מה שאומרים – אנחנו נולדים תינוקות, הופכים לילדים, מתבגרים – ואז נסוגים חזרה לילדות.

3905_2.jpg
זה כמעט כמו להביט במראה!

אגב, אנקדוטה לסיום: כדי לוודא שאנחנו כשירים להיות משגיחים מטעם משרד החינוך – עשו לנו מבחן קטן. לא משהו מסובך – רק חמש עשרה שאלות אמריקאיות קלילות. אם הייתם רואים כמה מהאנשים התייעצו ×–×” עם ×–×” בעת מילוי המבחן הייתם תוהים למה אין מישהו שמשגיח על המשגיח.

משהו קטן לסיום
הסופר קורט וונגוט נפטר בגיל 84. בבורותי אני מודה שלא קראתי אותו עדיין אך הדברים היפים שנכתבו לאחר מותו גרמו לי להבין שההפסד כולו שלי. מלבד זאת, יש משהו במותם של סופרים שנוגע ללבי בכל פעם – אז החלטתי לציין את ×–×”, בקטנה.
כדאי לקרוא עליו קצת כדאי לבקר אצל בועז כהן או באגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה.

2 תגובות בנושא “לטאת האמבט: מושב זקנים

  1. ערן !!!!!!!!! שכחת את "והדרת פני זקן"???
    מי שלועג לזקנים נירגנים יופתע כשהירושה תנתן אולי כתרומה לבית אבות???

  2. בהחלט תאור מדויק של סביבת העבודה הייחודית הזו… אלו אשר יש להדר פניהם ×›"×› בטוחים שהם יודעים את העבודה טוב יותר מכל אחד אחר, כך שלבריה הממוצעת לא נותר אלא לשבת בצד ולהעביר את השעות בקריאה בפאלם. ברם אולם, בעת בלת"ם, מהדרי הפנים הם גם אלו שמדירים רגליהם בין הכיתות (חלקי בחינה חסרים, קלטות תקולות במבחני אנגלית, שולחנות מתנדנדים, you name it – I've had it all 😉

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.