מחשבות על הסדרת מעמד המורים בחוק

זה היה אמור להיות כחלק מפוסט שיכלול כמה הערות קטנות על החיים, אבל זה הפך ליותר מהערה קטנה

מה לקח לכם כל כך הרבה זמן?

כמעט שישים שנה שהמדינה קיימת ורק עכשיו נזכר משרד החינוך לעגן בחוק את מעמד המורים? אני מודה שהופתעתי כשקראתי את הכתבה הזו הבוקר ב"הארץ". ההצעה המיועדת כוללת הקמת בית דין משמעתי חדש לכלל המורים, גיבוש קוד אתי, הסדרת דרכי ההכשרה של עובדי ההוראה ויצירת מנגנון בחוק של "פנקס המורים" כמו שקיים אצל הפסיכולוגים, עורכי הדין והרופאים.

האמת? הייתי בטוח שזה עובד ×›×›×” כבר. לא שאי פעם חשבתי על ×–×” לעומק או טרחתי לבדוק את הנושא – פשוט ×›×™ ×–×” נראה לי טריוויאלי. מה שהכי הפתיע אותי ×”×™×” לגלות שהיום אין מנגנון המסדיר מי רשאי לעסוק בהוראה ובאילו תנאים ניתן לשלול הרשאה זו ממורה.

כסטודנט לתואר שני בפסיכלוגיה קלינית, אני יודע לספר מה צריך בשביל לקבל רשיון למתן טיפול פסיכולוגי. החוק מחייב אותי לקבל תואר שני ואחריו להתמחות ארבע (!) שנים במוסדות המוכרים לכך, תחת הדרכה אינטנסיבית. רק לאחר ארבע שנות ההתמחות אוכל לגשת לבחינת רישוי ואם אעבור אותה בהצלחה – אוכל להרשם כלאחר כבוד בפנקס הפסיכולוגים. או אז אחשב, על פי "חוק הפסיכולוגים" (תשל"×– – 1977, המוגש במלואו כאן) לפסיכולוג. כמובן שככזה אהיה כפוף לקוד האתי של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.

ולמה כל זה חשוב?

כי העוסקים בטיפול נפשי מבצעים מלאכה רגישה מאוד מהרבה בחינות ויש להם השפעה גדולה מאוד על חיי הנפש ורווחתם של לקוחותיהם. אותו הדבר ניתן לומר על עורכי דין ורופאים שכפופים גם הם לרישום.
אז מה עם המורים? כדי להיות מורה היום צריך תעודת הוראה שניתן להוציא (למיטב ידיעתי) אחרי או תוך כדי תואר ראשון. אין חובה להיות בעל תואר שני אך חייבים לבצע התמחות שאורכה שנה. בתום ההתמחות אין שום בחינת רישוי. אין רישום ב"פנקס המורים" או משהו כזה ומשום מה גם אין קוד אתי שהמורה כפוף אליו.

וזה, בעיני, מצב אבסורדי. לכן הייתי כל כך מופתע לקרוא על היוזמה הזו של משרד החינוך (שבאה בעיתוי מוזר, עם השביתה של ארגון המורים שרק תקשה על הנעת היוזמה קדימה). אני בטוח שרבים הקוראים שיסכימו איתי שעקרונית, מקצוע ההוראה הוא מן החשובים והרגישים שיש. תחשבו לרגע על המורים שהיו לכם ותנסו להפריד בין המורים הזכורים לטובה לאלו הזכורים לרעה (אם בכלל). מה הפך אותם לטובים? למה אתם זוכרים אותם?

המורים שאנחנו חווים כילדים במהלך החיים הם בעלי משקל עצום על ההתפתחות שלנו כתלמידים וכבני אדם. מהנסיון הקטן אך הקיים שיש לי בעבודה עם מורים נוכחתי שלעתים למורים עצמם אין מושג כמה משקל יש להם. גם אם רוב הזמן שלהם מוקדש לניהול משמעתי של הכיתה-בפיצוץ-אוכלוסין שלהם, הם עדיין חייבים לדעת להתנהל ברגישות מול התלמידים ולקחת בחשבון את האופן בו הם נוגעים בחיי התלמיד.

להיות מורה
להיות מורה ×–×” שוחק…
התמונה שייכת לכריס קמפבל

לכן אני חושב שזה טריוויאלי שהמורים יהיו כפופים לתהליך הכשרה ובחינה ומעקב כפי שמציע משרד החינוך. אני חושב שמן הראוי שמורים יעברו בחינות רישוי לאחר הסטאז' – פשוט מאוד ×›×™ לא כל מי שסיים לימודים ועבד שנה בבית ספר יכול להיות מורה. אני חושב שמן הראוי שמשרד החינוך ינהל את "פנקס המורים" בו יהיו רשומים המורים ושפנקס ×–×” ×™×”×™×” נגיש לכל אחד שיוכל לברר שמורה ×›×–×” או אחר הוא אכן בעל רשיון המוכר במשרד החינוך ללמד את ילדיו. וכמו בפנקס הפסיכולוגים, מן הראוי שמקצועות ההתמחות של המורה (אזרחות, מתמטיקה וכו') יהיו רשומים גם הם. ואני לא חושב שזה צריך להיות כך מתוך איזו פרנויה ומטרה שהורים יתחילו לפשפש בציציות המורים – להפך. אני חושב שכהורה (כשאהיה ×›×–×”) השולח את ילדיו לבית הספר, אני ארגיש רגוע יותר אם אדע שהאנשים שאני מפקיד בידיהם את ילדיי הם אנשי מקצוע מוסמכים האמונים על ביצוע תפקידם ברגישות הראויה לו. וכן, אני חושב שזה לא רק מן הראוי אלא הכרחי שינוסח קוד אתי שיחייב את המורים כולם.

ומה אומרים על כך המורים עצמם?

בנוגע להקמת בית הדין המשמעתי החדש אומרים מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן ויו"ר ארגון המורים רן ארז שהם יתנגדו להקמת בית דין נוסף על ×–×” הקיים, שזה מובן לי לגמרי. מצד שני, מוסיף רן ארז ואומר שהארגון יתנגד להפעלת "פנקס עובדי ההוראה" ולדרישה שהמורים יחדשו את רשיונם כל שבע שנים. והוא שואל "האם רופא או עורך דין צריך לעבור אותו תהליך? ×–×” נראה כמו עניבת חנק מיותרת למורה". ועל כך רק אומר שכן, רופא או עורך דין או פסיכולוג צריכים לעבור תהליך דומה כפי שציינתי לעיל – מלבד עניין חידוש הרשיון בכל שבע שנים שבכלל לא ראיתי שדובר עליו על ידי משרד החינוך.

אני חושב שהמורים דווקא צריכים לתמוך בתהליך ×”×–×” שכן הם עצמם רוצים לשפר את מעמדם בחברה. לדעתי, מהלך ×›×–×” של משרד החינוך אשר יסדיר את נושא ההכשרה, הרישוי והמעקב יעניק נופך מקצועי יותר לעוסקים במקצוע ההוראה ויעלה את קרנם בעיני עצמם ובעיני הסביבה. שינוי ×›×–×”, בנוסף לשיפור תנאי השכר כדי לתמרץ אנשים משכילים וטובים ללכת למקצוע הכל כך חשוב ×”×–×” – יוכל להביא את השינוי הנחוץ כל כך למערכת החינוך שאליה אני עתיד לשלוח ילדים בעוד כך וכך שנים. וכשזה יקרה, אני ממש לא רוצה שהערות כמו "אם לא תלמדי היטב בסוף תהיי מורה" יהיו רלוונטיות.

לקריאה נוספת:

  • "מה אומרים המורים", מאמר שפורסם היום ב"הארץ" מאת דוד רוטמן שעוסק בשביתה הנוכחית וחשיבותה למעמד המורים בישראל. ממנו נלקח הציטוט בנוגע ל"אם לא תלמדי היטב…"
  • הבלוג של איריס בקשי-ברוש ב"רשימות" העוסק במשמעות התפקיד של המחנכים והמורים המקצועיים.
  • תגובה אחת בנושא “מחשבות על הסדרת מעמד המורים בחוק

    1. אז כמובן שכתבתי תגובה מאוד מושקעת שהיתה חייבת להימחק בשלב ×–×” או אחר עקב מגבלותי 🙂
      אבל בכל זאת בקצרה – מזל טוב על הבלוג (למרות שהוא קיים כבר הרבה לפני המזל טוב ×”×–×”) , הכתיבה שלך מזכירה משום מה את הכתיבה הניימנית (למרות שהאג'נדה שונה לחלוטין)
      ורק מילה על תוכן הפוסט הנוכחי –
      כל כך נכון! דווקא בתור אחת שמתפרנסת מהוראה מזה מספר שנים אני יכולה לומר לך כמה פעמים יוצא לי לראות במהלך היום את הריקבון של מערכת החינוך, אבל ממש.
      אמנם מעולם לא עשיתי תעודת הוראה, אך כן סיימתי תואר שני במוסיקה השנה.
      לפחות במקצוע שלי אני מאמינה שתואר שני בביצוע טוב לפחות כמו לשבת שנתיים בלוינסקי ולחמם את הכסא בזמן שאתה משנן מתודיקות הוראה שונות. הניסיון דווקא נתן לי המון, אני לא תמיד בעד לשבת שנים על גבי שנים במקום ספציפי על מנת להשיג עוד תעודה, אבל יש מקרים שבהם באמת האצבע צריכה להיות יותר על הדופק (שלא לדבר על הצורך בבחינה מסכמת) ואני מסכימה איתך שהיום באמת קל בצורה ממרידה כמעט להשתלב במערכת גם אם אתה קצת פושט ולא טרחת לעשות יותר מתואר ואיזה סמינריון עלוב. זה מדהים אותי לפעמים.

      גם אני כמוך הופתעתי לגלות שרק עכשיו הם נזכרו לחוקק את הדבר הזה.
      אבל במקום כמו פה – אולי לפעמים מוטב מאוחר מ…לעולם לא?

      לישון.
      🙂

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.