לטאה במטבח: The Great King Salmon

לא, אני לא מתכוון להפוך את הלטאה לבלוג בישול ואוכל כדוגמת בצק אלים המצוין, אך החום והלחות בעיר שלי השיבו לגרוני געגוע למשהו קריר, טעים ומרענן – וזה מיד הזכיר לי ארוע מרענן ומנה ששכרה בצדה.

לפני זמן מה אני ושניים מחבריי – אחד מהם הוא רביב שאתם מכירים מכאן – חידשנו מסורת עתיקה וערכנו משתה של ממש לחברינו הקרובים. הפורמט הוא פשוט: כולם מקבלים הזמנה לשעה ומקום, יודעים כמה כסף הם תורמים למערכה ולבוא שבעים ×–×” ×™×”×™×” טפשי בערך כמו ללכת למכור בשמים אם נולדת תתרן. שלישיית הבשלנים, שזה אנחנו, קמים מוקדם בבוקר ומהרגע שאנו נעמדים על הרגליים אנחנו לא יורדים מהן פחות או יותר לשמונה עשרה השעות הקרובות. בטווח הזמן ×”×–×” אנחנו עושים קניות, נתקלים בתקלות פה ושם, מבשלים המון, מתייאשים לפעמים, יוצאים מזה, עורכים מהר מהר את השולחן, מתקלחים ולבסוף מגישים, מנשנשים תוך כדי, ובסוף הערב צונחים גמורים כשחלק מובחר מן האורחים עושה כלים (וכאן שוב המקום לומר המון תודה לאפרת, מאיה, רחל ושני – באמת תודה).


בארוחה האחרונה שנערכה לפני כחודש וחצי החלטנו ללכת על הקונספט של ארוחת טעימות. מה שאומר שבמקום הפורמט הרגיל של מנה-שתיים ראשונות, עיקרית עם תוספות ומשהו כמו שני קינוחים, הלכנו על ארוחה של תריסר מנות קטנות בהגשה מרכזית – שלוש מתוכן קינוחים. האמת היא שהחבורה התמודדה יפה עם הכמויות וגמרה (כמעט) הכל הכל.

מה היה לנו שם?

הצלע הצמחונית של הארוחה כללה הפטריות שמולאו בגבינות ואגוזים וטוגנו קלילות טרם ההגשה, כדורי ריזוטו ממולאים עגבניות שרי שהוכיחו שלניר יש כישורי יצירת כדורים מרשימים וטארט טאטן בצלים שניר מת להכין כבר מהארוחה הראשונה שערכנו ואני מודה שבניגוד לציפיותיי הוא היה הצלחה של ממש.
הצלע הקרניבורית בארוחה כלל נתחי סינטה שנעטפו ברצועות חזה הודו והוגרלו (סתם, מישהו יודע אם יש פועל בעברית ל"לעשות על הגריל"?), פרחי קרפצ'יו בקר עם פרמזן וענבים שהייתה כמדומני מנת הדגל של רביב לאותו ערב (טוב, הוא עמד שעות ודפק את הבשר שיהיה ממש, אבל ממש, דק) והיתה מעולה, וקבבים-קטנים1 של טלה ששופדו על מקלות קינמון טרם צלייתם.
וכמובן שלא זנחנו את ממלכת הים שממנה באו לבקר אותנו שרימפס בוודקה ואבוקדו, פילה לברק צרוב עם זיתים שחורים והמנה שלכבודה אני כותב את הפוסט. אך בטרם אגיע אליה, רק אסיים את דגדוג בלוטות הרוק שלכם עם הקינוחים שכללו שיפודי פירות טריים, מוס שוקולד לבן ו/או שוקולד חלב בגביעי בצק עלים וטראפלס שוקולד מריר.

ובין השאר, כמובטח, היתה גם מנת סביצ'ה סלמון2 שאני אישית גאה בה במיוחד. האמת היא שבזמן האחרון פיתחתי חיבה מיוחדת לסלמון נא (או נא למחצה), אולי כחלק מההתאהבות המאוחרת מדי שלי בסושי.
המנה הזו קלילה מאוד ומלאה בטעמים של קיץ. היא עשתה לי (ולאחרים) כל כך כיף בפה, שהחלטתי לחלוק אותה אתכם. המנה הזו עם כוס יין לבן או בירה קלה וצוננת נופלת בול על הימים והלילות המהבילים שנפלו עלינו. חוץ מזה, קל נורא להכין אותה.

    סביצ'ה סלמון במלון ונענע (או אם תרצו: סלמלונענע)

    מה צריך?

    נתח סלמון יפה של כ-300 גרם
    חצי מלון
    צרור עלי נענע
    שני לימונים
    מעט פטרוזיליה
    מלח ופלפל
    (מי שרוצה יכול להוסיף קצת בצל ירוק קצוץ)

    מה עושים עם זה?

    קודם כל חותכים את הסלמון לקוביות קטנות. מקסימום סנטימטר אחד לכל כיוון.
    אחר כך סוחטים את שני הלימונים ומשרים את קוביות הסלמון במיץ למשך כחמש דקות.
    בינתיים חותכים את המלון לחתיכות קטנות (כמו הסלמון, אולי קצת יותר גדולות) וקוצצים את הנענע והפטרוזיליה היטב.
    מסננים מהסלמון את מיץ הלימון ושומרים אותו בצד (את המיץ)
    מערבבים את הסלמון עם המלון, הנענע והפטרוזיליה.
    שומרים את הכל במקרר למשך כמה שעות. רצוי לעשות את זה לא יותר מדי שעות לפני ההגשה – נגיד, 6 שעות במקסימום. אבל גם לא מעט מדי – אנחנו רוצים שהסלמון ייכבש בינתיים עם מעט הלימון שהוא ספג.

    כשהרעב כבר שם ואתם רוצים לאכול את התענוג הזה, תשפכו את מיץ הלימון ששמרתם בחזרה על הסלמון, תוסיפו מלח ופלפל לפי הטעם ותערבבו היטב. עכשיו נראה אתכם מגיעים לשולחן בלי לחסל את זה בדרך!

  1. לא רוצה להגיד "קבבונים", זה פאסה []
  2. ותעשו לי טובה, בואו נסגור אחת ולתמיד: אומרים סלמון. לא סלומון []

2 תגובות בנושא “לטאה במטבח: The Great King Salmon

  1. קודם כל בבקשה! 🙂
    עכשיו לחלק החשוב…
    נראה לי שמגיע לי הקרדיט לכל האהבה שלך לדברים נאים, סלמון נא וסביצ'ה בפרט? לא כן?

    אין ספק שהיה מוצלח ביותר
    זה היה ניתן לראות מכך שכל הצלחות המרכזיות של הסביצ'ה סיימו את מסלולם אצלי בבטן כשכל אחד מהאורחים מלבדי קיבל חתיכה קטנטונת של סלמון (זה היה כל כך טעים שלא היה להם לב שלא לתת לי לאכול את ה-כ-ל)

    ואם כבר מדברים על סביצ'ה על באמת מה אם איזה כוס יין טוב וסביצ'ה הום מייד מידי השף המהולל?

  2. צודקת אפרת – אלמלא את כנראה שהייתי ממשיך להרוג את האוכל שלי לפני הגעתו לפה 🙂 אז תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.