לטאת האמבט: טיחרוף

פעם הייתי בצבא. בהתחלה הייתי לוחם, אחר כך במז"×™. שם גיליתי שדרך מצויינת להעביר את הזמן בין שמונה לחמש וחצי היא להתכתב עם אנשים במייל הצה"לי. אנשים שהיו לפעמים במשרד ממש מעבר לקיר ולפעמים שלוש דקות הליכה מהמשרד שלך. וכשהאנשים שמשרתים איתך שרוטים בדיוק כמוך, ×–×” מגיע לרמות של מיילים הזויים ומשעשעים. אין ספק שלולא ×–×” – הצבא שלי ×”×™×” משמים יותר.

עת השתחררתי הרופאים המליצו לי ביקור חודשי בנמל התעופה. סתם.
עת השתחררתי הדפסתי (כן כן) את רוב המיילים ששמרתי במרוצת החודשים. אלו היו המיילים המוצלחים, אלו שהצחיקו אותי יותר מכל. והם שמורים היום בקלסר קטן ומלא נוסטלגיה.

באחד מהם אשם בחור מוכשר אחד העונה לשם אוהד. (בעצם, הוא אשם בהרבה מהם, אבל אני עוסק כרגע באחד מהם).

מה שקרה הוא שכתבתי לו משפט שכלל את המילה "בטירוף". אבל אני שמקליד מהר (במיוחד באותם ימים טרופים) שירבבתי פנימה את האות ח' ויצרתי את המילה "בטיחרוף". אוהד טען שאין מקום כזה ואני כתבתי את הערך הבא כדי להעמיד אותו על טעותו:

טיחרוף: אי פצפון בתחום שטחי מדינת כורדיסלביה האוטוריטרית

שטח: 12 וחצי קילומטר לאורך. 7 קילומטר לרחוב.

שפה: טיחרופית. טיחרופית היא שפה שנוצרה בעקבות שילובן עם הזמן של צרפתית מדוברת והניב המקומי שנקרא בזמנו "פרייפל קוגן". לאחר הכיבוש הצרפתי השפה השתרשה במקום, התערבבה עם הפרייפל קוגן וכך נוצרה הטיחרופית. השפה טיחרופית קיבלה את שמה והפכה לשפה הרשמית רק בשנת 1872, עם הכרזת העצמאות.

אוכלוסייה: 10,573 איש. לא רגע, יאני קולמון כרגע נפטר מהתקף לב. 10.572 איש.

אקלים: טרופי. המיוחד במדינה הוא שאף על מיקומה המזרח אירופאי היא מאופיינת בקאלים טרופי נעים. ×”×§×™×¥ (חמחם בטיחרופית) היא העונה הארוכה ביותר ומתפרס מחודש יוני עד לחודש דצמבר. בחודש ינואר עד מרץ מתחולל הסתו (פלאו) ומיד אחר כך, בין מרץ לאמצע מאי – החורף (בררררוג), שהוא מאוד קצר. עד לתחילת ×”×§×™×¥ ישנו האביב (הופלא), שמתאפיין בפסטיבלים וחגיגות רבות.

עיר בירה: שאטון. עיר הבירה ממוקמת במרכז האי, ליד אגם ויקטואר. העיר היא הגדולה בערי המדינה ואולוכסייתה מונה כארבעת אלפים איש. לא כולל הכלבלבים.

מטבע: פרנק טיחרופי, שריד לכיבוש הצרפתי. אלפיים פרנק טיחרופיים שווים שקל אחד.

הסטוריה:

טיחרוף הוקמה בתאריך 9/9/1872 לאחר שהייתה תחת כיבוש צרפתי במשך מעל למאה שנה. לפני הכיבוש השטח אוכלס על ידי שבטים נודדים שרובם ככולם הגיעו מאזור סקנדינביה. באזור שלטו שלושה שבטים עיקריים. הגדול שביניהם, סוונסטק היה הכוח המרכזי בסביבה. בנוסף אליו היו עוד שני שבטים קטנים יותר: לדורטש שהיה שבט צוענים, ופונקטור שהיה שבט של גולים צרפתיים. סוונסטק שלטו באזור ביד קשה. זה היה שבט כוחני מאוד, ברבר אם תרצו, אך רק כלפי חוץ. למעשה היה זה שבט חכם ומתוחכם בעל היררכיה פנימית וסדר מאורגן ביותר.
בתאריך 13/4/1712 פרץ סכסוך מקומי בין שבט לדורטש ושבט פונקטור על רקע ויכוח טריטוריאלי. כל אחד מהשבטים טען שלו יש חזקה על גבעה מסוימת העשירה בגידולי מנגו. הסכסוך נעשה אלים יותר ויותר כשכל הזמן סוונסטק צופים מהצד. לאחר חמש שנים לא נותר כמעט דבר משני השבטים המסוכסכים וסוונסטק ניצלו את שעת הכושר לעשות כמה מתיחות ולהשתלט על שטחי השבטים. סוונסטק השתלטו על האזור לחלוטין.
בתאריך 19/8/1741 החלו הצרפתים במסע כיבוש לעבר מזרח אירופה. בהגיעם לאזור בשליטת סוונסטק הם נתקלו בהתנגדות עזת נפש אך לבסוף הוכנע שבט סוונסטק וצרפת הקימה שם קולוניה.
שבט סוונסטק התפרק. ראש השבט יאנתי פרזי נתפס בורח לפרוסיה, הוא נתלה מבהונותיו ודמו הוקז מעל מזבח כנקמה על מעלליו. עד היום אין מי שיודע מה באמת הוא עשה רע.
בשלושים ואחד השנים הבאות לצרפתים בא שגשוג רב מהקולוניה שנקראה אקופה על שבם המצביא המהולל קי אקופה לה פרומאז' שכבש אותה. ייצוא המנגו והפסיפלורה של צרפת הרקיע שחקים.
גם תושבי הקולוניה, שהיו למעשה יוצאי שבט סוונסטק שהתפרק, נהנו מהשגשוג. אבל עמוק בלב הם התגעגעו לגאוות המולדת והקימו ארגון שחתר לעצמאות. ראשי הראגון נפגשו עם המנהיגות הצרפתית המקומית ולאחר משא ומתן זריז החליטו הצרפתים להעניק את העצמאות לתושבי המקום תמורת אספקה שוטפת של פסיפלורה.
בתאריך 23/02/1872 הוכרזה עצמאות מדינת טיחרוף. משמעות השם בטיחרופית היא (בתרגום מאוד מאוד חופשי) ארץ הפסיפלורה, המנגו, והשיזוף-אלה-גג.

המטבח הטיחרופי
כיאה לארץ טרופית ושטופת שמש, המטבח הטיחרופי מתאפיין במנות קלילות, קרירות ומשופעות בפירות. מפאת קוצר היריעה יובאו כאן מספר מהדוגמאות הקלאסיות ביותר.

עוף במנגו וענבים
מנה זו היא כחוט השני של המטבח הטיחרופי. היא טעימה, קלה להכנה ומייצגת באופן מושלם את אופי המדינה ואזרחיה.

מצרכים:
1 עוף שלם
3 מנגואים בשלים
1 אשכול ענבים ירוקים
1.5 כוסות קמח
3 כוסות מים
2 כוסות יין לבן
1 כוס מיץ תפוזים

אופן ההכנה:
חוצים את המנגואים ופורסים לפלחים. מפרידים את הענבים. מכניסים לסיר 3 כוסות מים ומחממים. כשהמים חמים שמים את העוף בסיר. מבשלים קלות עד שהבשר יתרכך מכל צדדיו. בתבנית אפייה עמוקה שמים את המיץ והיין, מקמחים את העוף מכל צדדיו ושמים בתבנית. מפזרים את הענבים ופלחי המנגו ואופים בחום גבוה למשך חצי שעה.

(הערה: היום כשאני קורא את המתכון הזה הוא נשמע לי מזעזע. למה לבשל את העוף קודם? אני מציע לשנות את זה ולהשתמש בכוסות המים כדי להכין מיץ פטל ולשתות אותו במהלך ההכנה)

עוגת פסיפלורה
הקינוח המפורסם, מצטיין בקורו המרענן ובטעמו המשובח. יש האומרים שפרוסה אחת ממנו תקפיץ את אונו של הגבר אל עד. לא פלא שנשות טיחרוף מכינות אותה כל כך הרבה.

מצרכים:
3 כוסות קמח
10 פסיפלורות
12 ביצים
2 כוסות סוכר
3 כוסות מים
3 מקלות קינמון
1 אגוז קוקוס

אופן ההכנה:
בקערה מערבבים את המים עם הקמח, מוסיפים את הביצים והסוכר ולשים ליצירת בצק. פורסים תשע מהפסיפלורות וקוצצים אותן דק. מוסיפים לבצק ביחד עם מקלות הקינמון (אותם יש לשבר לחתיכות קטנות) והקוקוס (אותו יש לגרר לתוך הבצק ולהוסיף את החלב גם כן). כאשר הבצק אחיד הוא מקבל גוון צרוק (צהוב-ירוק).
אופים כשעה בחום גבוה עד השחמה מעל. פורסים את הפסיפלורה האחרונה ומעטרים בעזרתה את העוגה. מכניסים למקפיט למספר שעות ובתאבון.

עד כאן אותו מייל מטופש. עכשיו השאלה האם יש סיכוי להכניס את הערך על טיחרוף לוויקיפדיה?
ובנוסף, האם אתם יודעים להוסיף משהו על טיחרוף שנשכח ממני? עזרו לי להרחיב את גוף הידע!!

2 תגובות בנושא “לטאת האמבט: טיחרוף

  1. ריקוד פולקלור מסורתי:
    צ'ימי-מנגה (לא ברור מנין השם).
    הריקוד הוא לא מורכב במיוחד, אך יש קושי מסוים להסביר את הצעדים בכתיבה מכיוון שלשם כך יש צורך בשלושה חיצים מעוגלים וכמה קווים עקומים במיוחד. ניתן בעיקר לומר שהריקוד הוא גיאומטרי בצורתו, וכל תינוק בר יומו שיודע להוציא קוסינוס של זוית מסוימת יוכל בקלות להיכנס לקצב ולנענע את הישבן לצלילי השיר העממי ל-מלילה-קחתלה-לב, שנכתב במיוחד על קצב החמישה עשר שישיות הידוע של הריקוד.

    צייר מפורסם:
    סנובי קולי, הידוע בכינויו "הצנוע", צייר כמה מיצירות הפאר של המאה (עדיין לא ברור של איזו מאה, אבל חוקרי האמנות ממשיכים לחקור), ביניהן "קו ושני משולשים" וכמובן חתיכת האדון (Master Piece) הידועה בשמה מעורר הקינאה "הציור היחיד בעולם שהשם שלו באופן מפתיע ביותר תופס יותר מקום ממנו על הקיר של המוזיאון שבו הוא תלוי, לא משנה איזה מוזיאון זה ואפילו לא משנה גודל הפונט שבו כתוב שם זה", שהיה תלוי עד מרץ 2005 בלובר, אבל אז היה צריך את הקיר ההוא בחזרה.

    מגישת MTV:
    כן כן, גם לטיחרוף יש נציגה ב-MTV, העונה (אם היא שומעת) לשם קואד-רופל די.
    אין כמעט מה לומר עליה פרט לכך שרוב האנשים אינם יודעים איך בדיוק היא נראית מפאת מידת החזיה האסטרונומית שלה. אפילו אני לא ממש בטוח מה צבע העיניים שלה, למשל.

    שליח באו"ם:
    תי-ויד'-שוגר גשום, נציג טיחרוף הנוכחי באומות המאוחדות, הועיל הרבה לקידום המצב במזרח התיכון, ונראה דומה באופן חשוד לקופי אנאן.

    המנון:
    שיר הפתיחה של וודי ד'×” ווד פקר. נכון, הציניקנים יגידו שהמנון ×–×” הוא לא מקורי משהו, אך לזכותו יאמר שהוא קליט באופן בלתי רגיל. בניגוד למדינות מסוימות לחופו המזרחי של הים התיכון – אין איש, אישה, ילד או ילדה בטיחרוף שאינם יודעים לדקלם את ההמנון הטיחרופי בגאוה אין ×§×¥.

  2. פששש…. איים אימפרסד. כל הכבוד אוהד. כן ירבו אנשים כמוך ותגובותיהם המקיפות בעליל!

    אך הרשה לי לחלוק עליך בנושא מגישת ה-MTV. ישנם אנשים, כמוני למשל ,שיודעים היטב איך היא נראית. למשל, צבע העיניים שלה הוא כרוק. זאת אומרת, איפשהו בין כחול לירוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.