עשר דרכים לדעת שאתה מוזיקופיל (רשימה לא מחייבת)

דובי חוגג שנתיים של בלוג משובח ולכבוד המאורע הוא מביא רשימה של עשרה דברים שלא כדאי לעשות כדי שהבלוג יצליח. מכיוון שאני אוהב את הבלוג שלי ורוצה שהוא יצליח, החלטתי לקבל את עצה מספר 9 ולא להקשיב לעצה מספר 10.

אז קבלו את רשימת עשר הדרכים לדעת שאתה מוזיקופיל

1. אתה מבין בדיוק למה העורך ברדיו בחר לשים שיר מסוים אחרי שיר מסוים אחר, גם אם הוא לא מסביר.

2. הגעת לעבודה/בית/וואטאבר, אבל אתה מסרב לצאת מהאוטו עד שנגמר השיר.

3. אתה שומע שיר מסוים ברדיו אבל השדרן לא אומר מי או מה זה ואתה הופך עולמות רק כדי לגלות איזה שיר התנגן בשעה מסוימת בתדר מסוים.

4. אתה מסתובב חצי שבוע לפחות בלי לגעת בכפתור השאפל באייפוד כי הפלייליסט האקראי שהוא יצר "הוא פשוט אדיר, אני חייב לרשום לי אותו בצד".

5. יש לך לפחות שלושים בלוגים מוזיקליים בקורא הרסס.

6. חצי מהפוסטים באותם בלוגים נשמרים כבר שבועות כ"unread" כי לא הספקת להקשיב לשיר מסוים ששמו שם ואתה חייב לעשות את זה כשיהיה לך זמן.

7. אין לך מושג מה יש היום בטלוויזיה אבל אתה יודע בדיוק איזו הופעה יש בלבונטין 7.

8. מפריע לך שזה מתחת ל-192.

9. "שקט" הוא מושג שאתה לא מבין.

10. אתה אפור, גדול, יש לך חדק. ויש לך אוזניים מתנפנפות ומוזיקליות.

שכחתי משהו?

8 תגובות בנושא “עשר דרכים לדעת שאתה מוזיקופיל (רשימה לא מחייבת)

  1. כה מדויק!!! הכל נכון לגביי, אולי מלבד 7 (אני לא יודע מה יש בלבונטין 7, אבל כשאני כן יודע את זה אני באמת לא יודע מה יש בטלוויזיה).

    הייתי מוסיף גם: אתה מסרב להיפרד מהדיסקים. גם הגרועים.

  2. ספוט און! גם אני לא יודעת מה יש בלבונטין 7, אבל כן יודעת מה יש בעשן הזמן בב"ש..

  3. מצטרף לאמירה "הכל נכון" ורוצה להוסיף:
    כשאתה שומע משהו ממש טוב, אתה לא יכול לא לשתף בזה לפחות עוד נפש חיה אחת.

  4. משעשע ביותר! אפשר להוסיף שאתה מוזיקופיל אם:
    * אתה לא יכול לעזוב חנות דיסקים מבלי לקנות כלום (תקף יותר לדיסקופילים).
    * אתה זוכר איזה קליפים נגנו בביביס ובאטהד.
    * יש לך רפרנס מוזיקלי לכל מצב שרק לא יבוא.
    * אתה מזהה שירים וקליפים לפי שתי השניות הראשונות שלהם גם מתוך שינה.
    * אתה היחיד בהופעה שמזהה למי הלהקה עשתה קאבר (רק אני זיהיתי שהוברפוניק עשו קאבר לדבר הזה? http://www.youtube.com/watch?v=B1Z8pSXCNFI)
    * כשאתה נפגש עם מוזיקופיל נוסף אתם לא מפסיקים לדבר על מוזיקה.
    * אתה מרגיש שאתה צריך לסנן כשאתה מדבר עם מישהו על מוזיקה כי פשוט אין להם מושג על מה אתה מדבר.

  5. יפה יפה וכיף מאוד לקרוא.
    אהבתי את התוספת האחרונה של עידו שחם.
    היו לי יותר מידי מקרים שאיבדתי את הרסן ונסחפתי למונולוגים עם מישהו מחברי הלא מוזיקופילים על מוזיקה והרגשתי כל-כך אדיוט אח"כ על זה שלא הצלחתי להפסיק אחרי 5 דקות ושיגעתי לו את השכל 20.
    בשנה האחרונה אני פשוט מסנן ועוצר את עצמי. יותר בריא לכולם.

    לגבי נקודה 9 אני חולק. אני יודע מה ×–×” שקט, אני אוהב ×›×–×” לפעמים, ואני מחזיק מעצמי מוזיקופיל. קראתי (בעונג נדמה לי) על החדר ×”×›×™ מבודד מרעשים בעולם, בבריטניה, שאנשים לא מחזיקים שם מעמד משום מה יותר מכמה דקות (אומרים שזה מפחיד, או קריפי או משהו ×›×–×”), ואני מת להיות שם, מת לנסות את ×–×”. ×–×” נראה לי סוג של מוזיקה שעוד לא ניסיתי, לתת לקולות בראש לתפוס את כל הספקטרום בלי הפרעות חיצוניות ולראות מה יקרה. יום אחד…

    סתם פריט טריויה על רעשים ושקט שאולי לא כולם יודעים – הרעש בקו הטלפון כשהצד השני לא מדבר הוא בחלק מהמקרים תוספת מלאכותית כדי שהאנשים המדברים ידעו שלא התנתקה להם השיחה. התגברו עליו מזמן אבל גילו שהעדרו ממש מציק אז מזריקים רמה מינימלית שלו באמצעים מלאכותיים.

  6. היי נקאמיר תודה!

    לגבי סעיף 9 אני לא מתכוון לזה שהמוזיקופיל לא מכיר או סובל שקט, או לא נהנה ממנו. אלא לכך שלמעשה עבורו אין באמת שקט מופתי. תמיד (לפחות במקרה שלי ושל עוד כמה שאני מכיר) מתנגן איזה שיר בראש.

  7. מודה באשמה…
    כל התשע מהן… פעם אחרונה שבדקתי אוזניי היו ורדרדות ואף אדומות בשל שימוש רב באוזניות אוטמות רעש שמונעות חשיפה לעולם החיצון 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.