כמה דברים קטנים

(ללא קשר לשרון)

1. יום שישי אחר הצהריים. ×’×™× ×” קטנה באמצע רמת גן. שלושה ילדים סביב גיל 10 משחקים בין המתקנים. לצורך הסיפור נקרא להם ילד א', ילד ב' ושון. ילד א' וילד ב' מתחרים ×–×” בזה מי מתנדנד יותר ×—×–×§ ויותר מהר ויורד מהנדנדה בקפיצה נועזת יותר. שון עומד ליד, מחזיק כדור ונראה מתוסכל משהו. אבל הוא שותק. אחרי מספר דקות הוא קם והולך, בלי לומר מילה. ילד א' עסוק בלהגביר את התנופה על הנדנדה. ילד ב' עומד על המגלשה וקורא לשון המתרחק. "שון! תחזור! אנחנו כן רוצים לשחק בכדור!" בעוד שון – שאין ספק בלבי שהוא נצר למשפחה פולנית – הולך ומתרחק ומדי פעם רק מביט לאחור וקורא" אני לא רוצה להכריח אתכם, תמשיכו להתנדנד. ×–×” בסדר". בסוף שון הלך ונעלם ורק ילד ב' – שלימים יגדל להיות הגבר שיגיד לאשתו "לא לא אני בכלל לא רוצה לראות את המשחק ×”×–×”, את יכולה להעביר לרוקדימימכוכבים" – עמד עוד על המגלשה וקרא לו "שון! תחזוווווווווווווור!"
ואני צפיתי מהצד וחשבתי על הקטע הזה מהקלאסיקה "שיין" (אתם מוזמנים לגלול לדקה האחרונה, זה הקטע הרלוונטי):

2. בשבוע הבא אני טס לחופשה כל כך מצופה באיטליה, אז ישרור פה שקט יחסי (להבדיל מהאקשן ×”×¢× ×§ שהיה כאן לאחרונה. פחחח) – מה שכן, תהיה סינסתזיה טרייה ביום שלישי, שעה שלוש, ברדיו אוממו ומיד אחר כך כאן.
בינתיים, לכבוד איטליה וכרמז לבאות:

3. בעוד שבועיים סינסתזיה תזכה לרייטינג של 43.7%. מארק מיי וורדס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.