ליל הבחירות. תוצאות האמת הראשוניות. תחושה ראשונית.

אי שם קצת אחרי חצות פרסמו בערוץ אחד תוצאות אמת ראשוניות שהתעדכנו דרך משרד הפנים. דובר על 42 אחוזי הצבעה לחולדאי, ובשלב זה כיביתי את הטלוויזיה מאוכזב והלכתי לישון. כאמור, תחושה ראשונית. מאז, כל הלילה, התנגן לי בראש השיר "אכזבה" של משינה. נשבע לכם, אפילו בחלומות. החלום שממנו התעוררתי בבוקר התרחש בבית הוריי שם משום מה היה מטה המעקב על התוצאות וחולדאי היה שם סמוק מאושר עד שלתפע הגיע פקס עם תוצאות סופיות (משום מה עוזי ברעם היה אחראי על הפקסים) והתברר שבסופו של דבר חנין קיבל 50 ומשהו אחוז מהקולות והיה ממש נחמד לראות בחלום את פרצופו ההמום של חולדאי.

בכל מקרה, התעוררתי בבוקר עם הצורה לשים כאן את השיר ההוא של משינה אך לא מצאתי קליפ שלו להדביק כאן (מישהו מוצא?)

עכשיו יבואו בטח מלא סיכומים וגם אני אולי אצטרף, למרות שלא הייתי מאוד מעורב באופן אקטיבי (חשבון נפש ראשוני?) – יש לי עוד על מה לחשוב. איך אמר עידו קינן?  "אבל אני מקווה שנצליח למנף את ההצלחה והכוח שלו לפלטפורמה לדור חדש של אקטיביזם מוניציפלי מקוון"

אז כרגע, בבוקר שאחרי, אני עדיין מאוכזב. מהתוצאה בתל אביב וגם מזו שברמת גן.

מצד שני, כשחיפשתי את השיר ההוא של משינה לשים כאן, נתקלתי בשיר אחר והחלטתי לשים אותו במקום – כי עד כמה שכרגע אני מאוכזב, ברור לי שהכל עוד אפשרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.