עברית קשה שפה? על תוכנית הטכניון לעבור ללימודים באנגלית

בעיתון הארץ מתפרסמת היום כתבה על כך שהטכניון מתכנן להסב את כל לימודי מנהל העסקים שלו לאנגלית. ×–×” אומר שההרצאות יועברו באנגלית, המצגות יהיו באנגלית, המבחנים והתרגולים באנגלית – אפילו הטפסים השונים יהיו באנגלית.
בטכניון מסבירים את ההחלטה בכך ש"שפת העסקים הבינלאומית היא אנגלית", מה שנכון. דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, פרופ' בועז גולני, אומר שבטכניון הגיעו "למסקנה שאם נמשיך להכשיר את הבוגרים שלנו על ידי הוראה בעברית, אנחנו מציבים אותם בעמדת זינוק נחותה יותר בתנאי התחרות הגלובליים". לכן, הלימודים ייערכו באנגלית.
זו סיבה לא מספיק טובה, לדעתי, לשינוי השפה של כל המערך. בטח שלא במוסד שבו התחולל לפני כמעט מאה שנה מאבק לשינוי שפת הלימוד מגרמנית לעברית. גם אם נשים את העניין ההיסטורי בצד, אני עדיין חושב שיש פה בעיה. הטכניון הוא מוסד ישראלי מאוד מכובד וככזה, אני חושב ששפת הלימוד שלו צריכה להיות עברית. פשוט כי זו שפת האם שלנו. זה מה שאנחנו לומדים בבית, בבית הספר, בתיכון וכן הלאה. אם מתחילים ללמד באנגלית בטכניון, השלב הבא יכול מהר להגיע לאמירה של "בתיכון חייבים ללמד באנגלית, אחרת הבוגרים שלנו יהיו בעמדת נחיתות". המדרון הזה חלקלק.

אך לא רק זאת. האמירה הזו ש"אם נמשיך להכשיר את הבוגרים שלנו על ידי הוראה בעברית, אנחנו מציבים אותם בעמדת זינוק נחותה יותר בתנאי התחרות הגלובליים", מהווה לדעתי תעודת עניות רצינית למי שאומר אותה. למעשה, מה שהטכניון אומר ×–×” שבוגריו לא מסוגלים להתנהל בשתי שפות במקביל. אין שום סיבה שמי שיודע אנגלית ברמה טובה, לא יוכל ללמוד מנהל עסקים בעברית ועדיין להצליח. הרי בינינו, רוב חומר הלימוד גם כך באנגלית – המאמרים, הספרים, אפילו השקפים. כך ×–×” ×”×™×” בלימודים שלי (גם בתואר הראשון בביולוגיה ובפסיכולוגיה וגם בתואר השני בפסיכולוגיה). אז יבוא פרופ' גולני וישאל מה אכפת לי לעשות את המעבר המלא לאנגלית? פשוט ×›×™ זו לא השפה שלי. השפה שלי היא עברית. דוגרי, יותר נוח לי לשמוע הרצאה בעברית. יותר נוח לי לקרוא מאמר בעברית ולכתוב עבודה בעברית. מצד שני, אין לי שום בעיה כשצריך לשבת בהרצאה של אורח מחו"ל או לכתוב עבודה או מאמר באנגלית. וכן, אני חושב שיש ערך מוסף בללמוד בעברית בישראל. יש פה הצהרת כוונות.

גם בתכנון של הטכניון יש הצהרת כוונות, שאומרת שהם איבדו אמון בסטודנט הישראלי להצליח במה שעשו כל כך הרבה לפניו ועדיין עושים ברחבי העולם: לדעת להתנהל וללמוד בשפת האם ועדיין להצליח להתנהל בשפה הבינלאומית ההיא, אנגלית. הרי ברור שהטכניון מעוניין להכשיר את בוגריו לעבודה גלובלית, לא רק בשוק הישראלי (וגם אם כן, במנהל עסקים בטוח יש הרבה עבודה עם חו"ל) – אך אני בטוח שהם לא חשבו על הנקודה שמעלה נשיא האקדמיה ללשון עברית, הפרופ' משה בר אשר: "האוניברסיטאות צריכות להיות מחוברות לחברה. ×–×” מתקבל על הדעת שכנסים בהשתתפות מרצים בחו"ל נערכים באנגלית – אבל הוראה באנגלית היא התפתחות חמורה. ×–×” נשמע כאילו רוצים להכין עתודות של יורדים לחו"ל" (ההדגשה שלי). בתקופה שבה המרצים באים בטענות על שהמדינה לא עושה כלום כדי למנוע בריחת מוחות, כדאי לחשוב על ההערה הזו.

עוד הסבר למעבר לשימוש באנגלית המוצג בכתבה קשור לאטרקטיביות של הטכניון בחו"ל ובמיוחד בדירוגים השונים הנערכים למוסדות להשכלה גבוהה. מסבירים שם ש"אנחנו רוצים להביא לפה סטודנטים מכל העולם – לא רק סטודנטים יהודים, שזה ×”×™×” השוק בישראל בעבר, אלא גם סטודנטים מהכלכלות המתפתחות". או כמו שאומרת פרופ' שרה גורי-רוזנבליט מהאוניברסיטה הפתוחה: "ישראל היא מדינה קטנה ואנחנו לא יכולים לצפות שסטודנטים בעולם ילמדו עברית. האנגלית הפכה לשפה האקדמית של העולם, וגם בסין, בסקנדינוויה ואפילו בגרמניה מלמדים הרבה תארים באנגלית". נכון. אני לא מצפה שסטודנטים בעולם ילמדו עברית. אני מכיר סטודנטית אמריקאית שבאה ללמוד רפואה דווקא בארץ, והיא לומדת באנגלית במסלול של אוניברסיטת תל אביב. יש כמה וכמה מסלולים מהסוג ×”×–×” בארץ וזה מבורך. לאוניברסיטאות ×–×” טוב ×›×™ סטודנט ×›×–×” משלם הרבה יותר. וגם יש את העניין של להכיר את הארץ לסטודנטים מחו"ל ואולי לעודד עליה וכל ×–×”. אבל אני באמת שלא רואה את הקשר בין ×–×” לבין מעבר ללימוד באנגלית גם במסלולים ×”"רגילים". ולגבי ×–×” שבסין, סקנדינוויה וגרמניה מלמדים הרבה תארים באנגלית, אני אאלץ לסמוך על גורי-רוזנבלט בעניין. אבל ארצות אלו הן לא ישראל, הצעירה ובעלת הזהות המבולבלת. יש יותר צורך, לדעתי, לשמור על השפה העברית כאן מאשר הצורך בגרמניה.
חוץ מזה, שתסתכל גורי-רוזנבלט על המוני הסטודנטים שמדי שנה לומדים איטלקית ונוסעים ללמוד שלל מקצועות בארץ המגף…

ולסיום, מעניין אותי לדעת מה אחי הגדול, שלמד בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון בשפת הקודש, המשיך ללימודי תואר שני במנהל עסקים בארצות הברית והצליח לסיים בהצטיינות ולמצוא עבודה בחברה גדולה – מה הוא חושב על כל הרעיון ×”×–×” של הטכניון.

12 תגובות בנושא “עברית קשה שפה? על תוכנית הטכניון לעבור ללימודים באנגלית

  1. האם המשמעות היא גם שמי שלמד בבי"ס ציבורי בישראל, ללא תיגבור מסיבי של לימודי אנגלית כולל מחנות קיץ, לא יוכל להתקבל או לשרוד? יותר משתלם לקבל במקומו סטודנט זר שמשלם יותר.

  2. מה שכתבת נשמע לי קצת פאתטי לאור הפוסט הקודם שלך שמפרסם באנרים שתומכים בדב חנין – באנגלית.

  3. דנה – ×–×” לא אותו הדבר. הבאנרים לדב חנין מבוססים על גרסה אמריקאית ידועה ולא קשורים ממש למהות של מוסד אקדמי המלמד בישראל. הם גם לא ממש יוצרים אפליה של סטודנטים או מעודדים בריחת מוחות. בקיצור, ההשפעה המזיקה שלהם היא אפסית.
    חשוב לציין שמה שאני כותב בפוסט הזה לא נובע מתוך קנאות לשפה העברית או שנאת השפה האנגלית. להפך, אני אוהב את שתי השפות ומסוגל להשתמש בשתיהן בהתאם לצרכים שלי.

    בנוסף, כמו שכתבתי בתגובה לך בפוסט ההוא על הבאנרים – יש גם גרסאות בעברית לבאנרים האלו, אני פשוט לא השתמשתי בהן (כמו בבאנרים אחרים באנגלית) מסיבות גרפיות-טכניות.

  4. לאור ההכרה בגלובליזציה של רבים מהשווקים, אני חושב שזה מועיל מאוד ללמוד באנגלית. זה משפר את האנגלית השימושית לאין-ערוך, ופגישות ומסמכים עסקיים ינוהלו וייכתבו באנגלית טובה יותר כשאתה מתנהל מול עמיתים מחו"ל.

    ישראלי שלומד בטכניון באנגלית כבר מצויד בעברית לה הוא זקוק, אך ההיפך לא תמיד נכון. לכן בעיניי זה צעד הגיוני לחלוטין, ומי שרוצה ללמוד עסקים בעברית שילמד במוסד אקדמי אחר שמלמד בעברית. עצם האופציה ללמוד באנגלית מבורכת בעיניי, וחשוב לזכור שהטכניון לא מכריח אף אחד ללמוד דווקא אצלו.

    הטיעון על הסיפור ההיסטורי מגוחך לחלוטין ולא רלוונטי במאומה.

  5. גיאחה, יש הבדל בין לתת אופציה ללמוד באנגלית, או לעשות תוכנית חלקית באנגלית, לבין לימודים מלאים באנגלית. נתינת האופציה היא מה-זה-מבורכת-ורעיון-מצוין. אופציה כזאת גם עוזרת למשוך סטודנטים זרים לארץ, ולנצח את בריחת המוחות בעזרת ייבוא מוחות.

    אבל לעבור רק לתוכניות באנגלית? למה מה קרה? ומה עם מי שרוצה לעסוק במנהל עסקים ישראלי? אסור? מריח כמו אליטיסטיות (מאייתים את המילה כך?).

    הטכניון לא מכריח אף אחד ללמוד דווקא אצלו, נכון. אבל לאנשים בצפון אין אופציה אלטרנטיבית איכותית אחרת. גם כך יש מספיק "בריחת מוחות" לת"א. אתה רוצה לחזק אותה? הגם אתה ברוטוס?? 🙂

  6. מגורים בצפון מעולם לא הפריעו לאדם ששאף לרכוש השכלה איכותית. הטכניון נמצא רק שעה נסיעה מאונ' תל אביב, וזמן דומה ברכבת ממכון וייצמן. חלק גדול מהסטודנטים בארץ לא לומדים באיזור בו הם גרו קודם.

    מי שרוצה ללמוד מנהל עסקים בעברית – זמינים עבורו כל שאר המוסדות האקדמיים בארץ, טובים כגרועים, זולים כיקרים, קרובים כרחוקים.

  7. מה? הטכניון נמצא שעה נסיעה מאונ' ת"א אם אתה לוקח רכב ישיר ומתעלם מפקקים? שלא לדבר על מחיר הדלק וזמינות רכב שאין לכולם. שלא לדבר על כך שבתחבורה ציבורית זה לוקח הרבה יותר זמן (אוטובוס + רכבת שלא מסונכרנים), ושלא לדבר על הזמינות שלה אחרי שעות מסוימות. ניסיתי פעם ללכת לקורס בן שלושה ימים בטכניון. החזקתי מעמד יומיים. סחטיין על מי שעושה תואר שלם בשיטה הזאת.

    למה שלא תחשב את הזמן בנסיעה ישירה עם מסוק? 🙂 (אגב, שאר הפתרונות שהצעת הן לעקור לאיזור אחר בארץ, ועל ×–×” כבר כתבתי).

    הטכניון הוא לא מכללה. הוא לא גוף קפיטליסטי כלכלי בלתי תלוי שיכול לעשות כל החלטה שבא לו. הוא אוניברסיטה שמקבלת תמיכה וסבסוד של מדינת ישראל, ולכן מן הראוי שיציע תוכנית אקדמאית פופולרית ובסיסית לגוף כמוהו, בשפה האקדמית הרשמית של המדינה.

    אגב, יש כמה ארצות לא דוברות אנגלית, נגיד גרמניה או יפן, שיש להן הצלחה עסקית בינלאומית לא רעה. אני לא בטוח שהקו אנגלית=הצלחה הוא כה ברור.

  8. אני דווקא חשבתי שהזכרת המאבק לשינוי שפת הלימוד מגרמנית לעברית מתאים ומאד רלוונטי. נראה לי שמה שהלטאה ניסה להגיד זה ששפה (של לימודים, של מדינה, של קולקטיב כלשהו וכו') היא לא רק כלי פונקציונאלי (או אסתטי) אלא גם סמל פוליטי.

    ובהקשר ×”×–×” השאלה די מורכבת. מצד אחד, אני מסכימה עם הטענה בדבר האליטיזם, והמדרון החלקלק שיהפוך את כל לימודי מנהל עסקים לבלתי נגישים למי שמגיע מתיכון בינוני ומטה במערכת חינוך שמאופיינת בפערי-×¢× ×§ בין מרכז לפריפריה. גם לא צריך להיתמם, גיאחה, ברור שמוסד אחד שמשנה את שפת הלימוד שלו במטרה למשוך סטודנטים עשירים מחו"ל ו"לתת נקודת זינוק טובה יותר" לתלמידים שלו לא ישאר היחיד שעושה זאת – אין לי שום ספק שהצעד ×”×–×” יגרור אחריו סחף שיוביל עוד מוסדות, ועוד חוגי לימוד, לעבור ללמד באנגלית.

    ברמה הפוליטית, יש לי מעט סנטימנטים לעברית. ברמה התרבותית דווקא יש לי. אבל זה לא נראה לי העניין. בכלל, נדמה לי שזה דיון שמשכיח מאיתנו את העובדה שסטודנטים ערבים לא יכולים ללמוד בשפת האם שלהם בישראל ושבאופן ססיטמטי נדפקים על ידי המערכת. יש מידי פעם כל מיני דיונים על פתיחת אוניברסיטה ערבית, אבל מן הסתם, במדינתנו הגזענית, זה לא מתקדם לשום מקום. נראה לי איכשהו שזה מאבק שהייתי עושה קודם, או לפחות במקביל, למאבק על לימודים באנגלית כן או לא. שוב, הדברים הם מערכתיים: אי שוויון, גזענות, כוח. השפה היא רק סממן של כל זה.

  9. פינגבאק: החיפוש אחר המשהו » ארכיון הבלוג » עברית קשה שפה?

  10. פינגבאק: Sabbath Monkeys » חינוך באנגלית במדינת היהודים

  11. First, I note the irony typing this in English, this is in no way a tip-off for my opinion, but after 5 years in the land of crazy-religious-moose-hunter-governers-turned-VP-candidates, it is my preferred typing language. oh, and I don't have Hebrew letters on my keyboard.

    okay, couple of thoughts.

    I am a little bit torn here. I think it is much more natural for most Israeli faculty to teach in Hebrew to an Israeli class – forcing her to speak in English will be just awkward. It shoud be her CHOICE to teach in either English or Hebrew and not the students', I believe. If she is a good faculty, students would sign up for her class, I would hope, regardless of language taught.

    That being said, I think it is not a bad idea that all (or most) written materials should be in English (text books, articles, exams, slides).

    Finally, the main difference between the US and Israeli academic experience (well, my US and Israeli academic experience) is much more important. In Israel, professors feed knowledge to students during class time, mainly by lecturing. In The US, students are responsible to study the basic concepts themselves, reading textbooks and articles (in English…). Class time is reserved for discussion and reflection and not for learning the concepts. In my mind – this study method is much more enriching. to have a meaningful class discussion, it would be useful if the professor and students can be most comfortable with the language, whatever that is.

    aside:
    I don't buy the historical/political arguments – I think these are not relevant. It's an acadmeic school that needs to prepare students for their career, not a muesum of nostalgia.
    Also, there are plenty of choices to study in Hebrew. just google "MBA Israel" and you will find plenty of options all around the country, Including 2 universities and several 'michlalot' in Haifa proper.

    my 2 cents (or maybe, 7 אגורות)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.