עד מתי פוליטיקאים ילהגו בסיסמאות שווא על חשבון הבוחר (או: עוד פוסט מוניציפלי, אך מטופש)

אני לא אחדש לאף אחד מכם שפוליטיקאים הם טיפוסים ש… איך לומר את ×–×” בפשטות? לרוב לא ניתן לסמוך על מה שיוצא להם מהפה. הרבה פעמים ×–×” מרגיז, אך הפעם במיוחד.

בגליון החדש של "עכבר העיר" מתפרסם פרוייקט לרגל הבחירות שיתרחשו בעיר בעוד ימים מספר. בפרויקט זה נשאלו המועמדים לראשות העיר וכמה מועמדים למועצה שאלות קבועות על מהי תל אביב בשבילם. שאלות כגון "פינה אהובה בעיר" (לי כזכור יש לפחות עשר כאלו), "מיהם התל אביבים" ו"מה חסר פה". רעיון נחמד ואפילו מעניין לקרוא למשל שרון חולדאי, אחרי עשר שנות כהונה אומר שמה שחסר פה זו "רכבת תחתית". או לגלות שאורן שחור ואנוכי גדלנו באותה שכונה.

בתור נציג רשימת "רוב העיר" ענה על השאלות אסף זמיר, המדורג במקום הראשון ברשימה. שמחתי לראות את שמו מכיוון שהוא דמות מוכרת לי מסיבות שיתבהרו עוד מעט. אולם כשקראתי את דבריו התמלאתי חימה. כן, אינני אדם תמים ואני יודע שפוליטיקאים נוטים לא לדייק בדבריהם, בלשון המעטה, ויגידו הרבה דברים סתם כדי להיראות טוב. אבל זה כבר היה מוגזם, במיוחד מיו"ר רשימה שמנסה להיתפס כקרובה לשטח, כחלק מכולם.
ועל מה התרגזתי? ובכן, בסעיף "זכרון עירוני" כותב זמיר כך (ההדגשה שלי):

1992-1995, יום שישי בצהריים, בית חינוך א"ד גורדון – שירה בציבור בחולצה לבנה, עם שוקו ולחמנייה"

מה הבעיה פה, תשאלו אותי? ובכן, זה המקום לספר שגם אני למדתי בבית חינוך א"ד גורדון בתל אביב. למעשה, אני למדתי בשכבה שמתחת לשכבה בה למד אסף זמיר ושמחתי לראות שזמיר הזכיר אותו, שכן יש הרבה גאווה בין יוצאי בית הספר. אנשים גדולים כיצחק רבין ז"ל למדו בו, אריק איינשטיין יבדל"א, אפילו עלי מוהר ז"ל שבהשראת הציור המפורסם שהתנוסס בכניסה לחדר האוכל כתב את "שיעור מולדת" (בחיי!)
זהו בית ספר שנוסד וינק את מורשתו מתוך ערכי עבודה והסמל הכי מובהק שלו הינו החולצה הכחולה, כפי שכתוב בויקיפדיה:
מדי יום ששי התלמידים הגיעו עם החולצה הכחולה שאיפינה את תנועות הנוער העובד. בחדר האוכל, נהגו לערוך לפני סיום הלימודים ביום ששי בצהרים מעין קבלת שבת ובה תמיד שרו בציבור "חולצה כחולה, והיא עולה, והיא עולה על כל העדיים העדיים".

חבל, באמת חבל לי כל כך לגלות שאסף זמיר שכח מאיפה הגיע. לא יעלה על הדעת שבוגר בית חינוך א"ד גורדון "ישכח" את החולצה הכחולה המסורתית שליוותה אותנו בימי שישי. מצער לגלות שעכשיו, כשהגיע לאן שהגיע, מרחק יריקה ממועצת העיר, הוא שכח את התכנים שהזינו את ילדותו ועיצבו אותו כפי שהוא מספר על עצמו ומשתמש באזכורים ריקים מתוכן רק כדי להיראות טוב ומחובר.

מתהפך בקברו – א"ד גורדון

לפני שאסיים את הפוסט המטופש הזה, רציתי למחות על דבריה של תמר זנדברג המתמודדת למועצת העיר מטעם מפלגת מרצ, שהובאו גם הם במסגרת אותו פרוייקט. בתשובה לשאלה מיהו "התל אביבי האולטימטיבי" אמרה שזהו "האדם שלא נולד בתל אביב". ובכן, ראשית אני נעלב בשם עצמי. אמנם טכנית נולדתי בשטחה המוניציפלי של רמת גן (בבית החולים תל השומר) אך מגיל יום וחצי בערך גדלתי בלב לבה של תל אביב. ושנית אני נעלב בשם אבי שבאמת נולד בעיר הזו והוא באמת התל אביבי האולטימטיבי.

נתראה ב-11 לנובמבר בקלפי.

4 תגובות בנושא “עד מתי פוליטיקאים ילהגו בסיסמאות שווא על חשבון הבוחר (או: עוד פוסט מוניציפלי, אך מטופש)

  1. פינגבאק: עוד בלוג תל-אביבי » ראובן אדלר מסייע לאייל קיציס להוביל את “רוב העיר” למועצה

  2. הי ערן

    אני חייב לומר שלמדתי בחודשים האחרונים על בשרי, שבתקשורת לא תמיד מדייקים במאה אחוז. להזכירך, לא רק שלמדי בגורדון אלא היתי מזכיר חברה במשך שנתיים. עכשיו אני אשאל אותך, אתה ב-א-מ-ת מאמין ששכחתי שזו חולצה כחולה? או שכתבתי חולצה כחולה והעכבר פירסם בטעות לבנה? מה הגיוני יותר בעיניך כמי שלמד כמוני בגורדון?

    אסף

  3. אסף,
    ההגנה הזו של "אמרתי משהו אחד והעיתון משום מה הדפיס משהו אחר" קלה נורא לשימוש ולא חפה מבעיות, מצד אחד, כאשר מהצד השני ברור לי שלעתים זה באמת ככה.
    למען ההגינות אומר שאני בהחלט זוכר אותך כמזכיר חברה בגורדון ואני לא ב-א-מ-ת מאמין ששכחת שזו חולצה כחולה. קשה לי להאמין שיש בוגר גורדון כלשהו ששכח את זה. הפוסט הזה לא נועד להיות רציני, לכן המילה "מטופש" בכותרת. (מי יודע, אולי הייתי צריך לפרסם אותו בהיתוך הקר)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.