דעה אישית על הרפורמה המוצעת בבריאות הנפש – בתגובה לדבריו של אבי אורן בדה מארקר

ביום רביעי שעבר התפרסמה במוסף The Marker של הארץ כתבה העוסקת ברפורמה המתוכננת במערך בריאות הנפש במדינה. או יותר נכון בלמה הרפורמה לא ×–×–×” לשום מקום ואם בכלל היא צריכה לזוז. הכתבה בסך הכל מאוד מעניינת ונותנת תמונה מקיפה אך תמציתית של הנושא עם התמקדות בבעד והנגד של הרפורמה – ולכן אני מרוצה ממנה. אני לא מתכוון כרגע להתייחס לעומק לתכנים המוצגים בכתבה, אני מניח שאשמור אותה בצד ואתייחס אליה במסגרת התייחסות כוללנית יותר שארצה לעשות בעתיד. הקו התחתון של הרפורמה הוא שהכוונה היא להעביר את האחריות על בריאות הנפש לקופות החולים. בכל מקרה אני מאוד ממליץ לקרוא אותה גם אם אתם עוסקים בתחום בריאות הנפש וגם אם לא. בעיני יש לעניין ×”×–×” חשיבות עצומה שכן הרפורמה תשפיע הרבה מאוד על איך נושא בריאות הנפש נתפס בציבור ומה מידת העזרה והתמיכה שהמדינה מוכנה לתת לתושביה שנזקקים לה.

ובדיוק לעניין ×”×–×” אני כן רוצה להתייחס, בעקבות אמירה של אחד המרואיינים לכתבה, אבי אורן – שהוא יו"ר קואליציית ארגוני המתמודדים ובני משפחותיהם ודובר מטה מאבק הנכים. וכפי שמצוין בכתבה, הוא עצמו סובל מהפרעה נפשית. אני מצטט מהכתבה (ההדגשות שלי):

מי שתומכים נחרצות ברפורמה וקוראים לזירוזה הם ארגונים המייצגים את × ×›×™ הנפש. לדברי אבי אורן, יו"ר קואליציית ארגוני המתמודדים ובני משפחותיהם ודובר מטה מאבק הנכים, "הרפורמה היא תיקון עוול מוסרי של עשרות שנים שבהן מטופלים נמקים במוסדות בישראל". אורן, המתמודד בעצמו עם מחלת מניה-דפרסיה, מוסיף ×›×™ "הרפורמה תוביל להטמעה של מוסדות הנפש במוסדות הרפואיים הרגילים כמו בכל העולם המערבי הנאור, שבו כמעט ולא קיימים יותר בתי חולים לחולי נפש. המשמעות של הרפורמה היא שלאדם ×™×”×™×” חופש בחירה – הוא ×™×”×™×” לקוח ולא מטופל, אדם ולא אסיר".

אורן סבור גם שאנשי המקצוע המתנגדים לרפורמה מונעים משיקולים זרים. "מה שמעניין אותם זה זכויות העובדים שלהם ולא זכויות המטופלים", הוא אומר. "היחס שלהם לחולים הוא פטרוני, והם מטפלים במרפאות בעיקר באנשים עם אבחנות פסיכיאטריות רכות. את האנשים שסובלים מהפרעות קשות שולחים למוסדות, כי לא נוח לטפל בסכיזופרניה ומניה-דיפרסיה".

אני מסכים עם אורן שהרפורמה נועדה לעשות תיקון של עוול מוסרי ארוך. אני מסכים עם אורן שהמצב היום לא טוב. אני רואה את ×–×” בתור מי שמטפל במסגרת מרפאה פסיכיאטרית לילדים ונוער בבית חולים גדול במרכז הארץ. הרפורמה מתייחסת בדיוק אלינו – העוסקים ברפואת נפש במגזר הציבורי. הכתבה נפתחת בתיאור מהימן של ילדה שאמה נפטרה ומשפחת פנתה למרפאה ציבורית שכן אין לה האמצעים לממן טיפול באופן פרטי והילדה נאלצת לחכות חודשים עד לקבלת הטיפול המגיע לה. ×–×” לא מצב טוב. הוא נובע מן הסתם ממחסור בכוח אדם. ממה שאני יודע היום על הרפורמה, אני לא רואה איך ×–×” הולך להשתנות. אבל ×–×” לא הסעיף המרכזי שאני רוצה להתייחס אליו בדבריו של אורן, כך שברשותכם, אמשיך הלאה.

אורן טוען שהרפורמה תטמיע את מוסדות הנפש במוסדות הרפואיים הרגילים כמו בעולם המערבי שבו כמעט ואין בתי חולים לחולי נפש. זה נכון שהיום חלק מהמרפאות הציבוריות נמצאות בבתי חולים פסיכיאטריים. למשל, בבית החולים גהה ישנה מרפאה ציבורית שמשרתת את תושבי הסביבה לקבלת טיפול נפשי כמו כל מרפאת חוץ. אבל חלק גדול מהמרפאות נמצאות בבתי חולים "רגילים" כגון איכילוב, תל השומר, סורוקה או שניידר (בית החולים לילדים בפתח תקווה). בנוסף, חלק לא קטן מהמרפאות נמצא מחוץ לבתי החולים במקומות עצמאיים כמו התחנה לטיפול בילד ובמשפחה שברחוב הארבעה בתל אביב. בנוסף, האם באמת אין כמעט בתי חולים לחולי נפש בעולם המערבי הנאור? לא מדויק. בדיקה קצרה ברשת מעלה שיש לא מעט מקומות כאלו בארצות הברית (או כאן) ובבריטניה. אם כי אפשר לראות שאין הרבה וזה באמת מעיד על מגמה טובה מאוד בעולם שלפיה הטיפול ייעשה במסגרת הקהילה ולא מחוצה לה, אלא אם אין ברירה.

עוד רגע אגיע לאמירה השלישית שהדגשתי, אך לפני כן אני מתייחס לאחרונה. בגדול, אורן צודק שבמרפאות הציבוריות מטפלים בעיקר באנשים עם הפרעות "רכות" (ואני מניח שהוא מתכוון לאנשים הסובלים מדכאון, חרדות או משברים אחרים). יש לא מעט מקרים שבהם במרפאות מתמודדים עם אנשים הסובלים ממחלות כגון סכיזופרניה או מניה-דיפרסיה אולם יש לזכור שהמרפאות הציבוריות נותנות בעיקר טיפול פסיכולוגי. הדגש שלהן הוא לא על הטיפול הרפואי-תרופתי. ובסכיזופרניה ומניה-דיפרסיה ×–×” הטיפול המרכזי (כשכמעט תמיד הוא מלווה בטיפול פסיכולוגי). ×–×” לא ש"שולחים למוסדות" את הסכיזופרניה או המאנים-דפרסיביים ×›×™ "לא נוח" לטפל בהם – אלא ×›×™ ×–×” יותר נכון. ושוב, ×–×” באמת עניין של כל מקרה לגופו. כשמטפלים במישהו במסגרת אשפוזית, כפויה או לא כפויה, ×–×” נעשה ×›×™ המערכת הזו מתאימה יותר להכיל את האדם ×”×–×” ולתת לו את מה שהוא צריך כדי להתמודד עם המצב הנפשי הקשה (והזמני בדרך כלל) שהוא נמצא בו. תקראו לי נאיבי, אבל אני די מאמין שעברנו את ימי קן הקוקיה והפיכת המוסדות האלו לבתי כלא. ושוב, היום הנטיה היא לטפל תמיד במסגרת חוץ-מוסדית, זאת אומרת בתוך הקהילה, זאת אומרת לא בתוך מוסד מרוחק ואשפוזי. גם במחלות הקשות יותר כמו סכיזופרניה ומניה-דפרסיה. ואגב, את ×–×” לא היינו משיגים בלי היכולות התרופתיות. אתם לא תאמינו כמה אנשים הסובלים מסכיזופרניה וכו' מסתובבים לידכם בלי שידעתם.

ולסיום, האמירה שהכי כואבת לי של אורן, שמה שמעניין את אנשי המקצוע המתנגדים לרפורמה הוא רק זכויות העובדים שלהם ולא זכויות המטופלים. זה, יסלח לי אורן, קשקוש. רואים שהוא לא שוחח מעולם עם "איש מקצוע המתנגד לרפורמה" בעניין הזה. זה מכאיב לי לשמוע שזה מה שהוא חושב עלי ועל שכמותי. הרי בשביל מה בעצם נכנסנו למקצוע הזה אם לא בשביל לדאוג למטופלים? בשביל מה מתמחים במרפאות עובדים שעות על גבי שעות בשביל שכר זעום במשך ארבע שנות התמחות? כן, צודקים אלו שיגידו "בשביל לקחת אחר כך 300-400 שקל לפגישה טיפולית". כן, גם בשביל זה. אבל כל אחד עובד בשביל להתפרנס (מה גם שלא כל כך מהר מגיעים ליכולת לדרוש תעריפים כאלו). אבל אתה לא הולך להיות פסיכולוג בשביל הכסף הגדול, אתה הולך להיות פסיכולוג בגלל הרצון לדאוג לאחר. אחרת אתה פשוט לא תשרוד את המקצוע. אני אולי נאיבי כי אני חדש במקצוע ואני רק בתהליך ההכשרה, אבל אני באמת חושב שאורן טועה ומגזים. המתנגדים לרפורמה לא עושים זאת רק כדי לדאוג לזכויות העובדים שלהם מבלי לחשוב על המטופלים ואם אורן קרא את הכתבה הזו הוא בטח ראה שאני צודק. מספיק לשמוע שיחת מסדרון אחת אצלנו במרפאה בנושא כדי להבין כמה שאנשי המקצוע מודאגים מההשפעה שהרפורמה תעשה על המטופלים ועל הזכות שלהם לקבל טיפול.

לסיכום, הנושא ×”×–×” מורכב ורגיש. אם תשאלו אותי אם אני בעד או נגד הרפורמה ×™×”×™×” לי קשה לתת תשובה מדויקת. אני כן יכול לומר שאני חושב שצריך לעשות רפורמה אבל לא כמו זאת המוצעת כיום. מי שזה מעניין אותו מוזמן באמת לקרוא את הכתבה – היא נותנת הסבר טוב וברור גם למי שאיננו מהמקצוע. לקריאת הכתבה לחצו כאן.

(קרדיט לתמונה הראשונה ולשניה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.