לטאת האמבט גאה להציג: סינסתזיה

"If music be the food of love, play on"
הלילה השנים-עשר, וויליאם שייקספיר

בגלל שזה פוסט השקה/הקדמה יש לא מעט מלל לפני המוזיקה. אם אין לכם סבלנות תגללו למטה. אבל ההפסד כולו שלכם.

לטאות ולטאים יקרים, שלום. ימים עמוסים עוברים על לטאת העם שלכם. בין ימים ארוכים במרפאה פסיכיאטרית במרכז הארץ וערבים ארוכים בעבודה – אני מוצא את עצמי חוזר בשעות לא שעות הביתה ומבלה הרבה זמן בכביש. כך שבינתיים אין לי הרבה זמן להיות יצירתי פה באתר, וחבל. אבל כן יש לי הרבה זמן לשמוע מוזיקה – לפחות זה ניצול זמן יעיל של הנסיעות. ובאמת איכשהו יצא שבזמן האחרון יצא לי לשמוע הרבה מוזיקה חדשה (ואני יודע את מי להאשים בכך) ואף לפתוח את האוזן לצלילים שמשום מה חסמתי בעבר (וגם בזה אני יודע).
אבל כמו שאתם יודעים אני לא אגואיסט ואני לא שומר את זה רק לעצמי. הרבה מוזיקה מסתובבת לי בראש, כמעט 24/7 (אני לא בטוח מה קורה כשאני ישן) ואני מתחיל להפנים שאני כנראה לא יכול בלי זה.
למה זה ככה?
אני מתחיל לחשוב שהמוח שלי מחווט באופן כזה שחומר מחשבתי נכנס בו ללופ חוזר ונשנה, יוצא ומפנה מקום לחומר נוסף שנכנס ללופ וחוזר חלילה. אני מכיר את זה אצלי הרבה זמן. ותחשבו על זה: מה מתאים יותר לחומר שכזה מאשר מוזיקה?
הרי כולנו מכירים את התופעה של "נתקע לי שיר בראש". עבור חלק מהאנשים זה מטרד של ממש. עבורי זה מובן מאליו.

א-הא, אבל אלו הצרות שלך. מה לנו ולזה?
מה זאת אומרת? אני צריך "לסבול" לבד? ברור שלא!
חוץ מזה, אני מאמץ פה את החשיבה האגוצנטרית האופיינית כל כך לילדים (וגם בי יש ילד) ונוטה לחשוב שמה שאני אוהב, אתם אוהבים. ואם לי יש את התענוג הזה של האזנה למוזיקה והרעב הזה לדברים טעימים וחדשים (לצד אהבה לדברים אהובים מפעם) – אז למה שלא יהיה את זה לכם? ולמה שלא אחלוק את זה אתכם ואפנק אתכם בדברים טעימים?
ואם אני טועה וכל עניין הרעב המוזיקלי הזה לא ממש מתחבר אליכם – הפוסט הזה לא מיועד לכם. אבל אם אני צודק (אפילו במעט) – תמשיכו איתי.

אוקיי… אנחנו איתך באש ובמים! (טוב, רק במים. אש זה חם)
הידד! ובכן, הרשו לי לא לבזבז זמן ולהכריז על הפרוייקט המוזיקלי החדש מבית לטאת האמבט (כן אני יודע, עשיתי ספוילינג בכותרת): סינסתזיה!


(לא זה לא אני, חוכמולוגים)
התמונה באדיבות kandinski

הא? מה אתה משוויץ במילים גבוהות!? מה זה סינסתזיה?
סינסתזיה הוא שמו של מצב נוירולוגי (חשבתם שקשקושי המוח הסתיימו?) מוזר ומעניין שאנשי המדע טרם הצליחו לפענח. על רגל אחת מדובר במצב תפיסתי שבו החושים מתערבבים זה עם זה, כאשר בדרך כלל זה קורה עם שני חושים ספציפיים ולא יותר. למה הכוונה? יש סוגים שונים של סינסתזיה כאשר אחת הנפוצות שבהן מתבטאת בכך שהאדם רואה אותיות או מספרים לא בצורה הרגילה אלא בצבעים. אדם בעל סינסתזיה שכזו שקורא את המילים האלו כרגע רואה את האותיות בצבעים קבועים אפילו שכולן שחורות. סוג נפוץ אחר של סינסתזיה קשור בצבע וצליל – מדובר באנשים ששומעים צלילים מסוימים ואוטומטית רואים צבע. למשל, אקורד דו מינור הוא צהוב ואקורד G7 הוא סגול. אבל תמונות שוות אלף מילים, אז הנה סרט קצר ונחמד מאוד שעשה בחור בעל שתי הסינסתזיות האלו ומסביר יפה את העניין (ואף מלווה את הסרט במוזיקה טובה!):

מדובר במצב נוירולוגי מולד וכאמור, ממש לא מבינים למה ואיך הוא עובד. אפשר גם לחוות סינסתזיה זמנית לאחר שימוש בסמים פסיכואקטיביים מסוימים (למשל LSD) או לאחר שבץ מוחי. אבל מספיק עם ההרצאה – מי שרוצה לקרוא יותר שייגש לכאן.

טוב, למדנו משהו חדש – אבל מה לזה ולרעב המוזיקלי שלך?
אני אסביר. סינסתזיה היא all about אסוציאציות חושיות ובלתי רגילות מצד אחד, אך בעלות איזושהי חוקיות עלומה מצד שני. וזה בדיוק מה שאני הולך לעשות כאן. מדי שבוע-שבועיים (תנו לי להכנס לזה קצת לפני שאתחייב על זמנים) אערוך ואפרסם כאן ובעמוד שלי ב-icast סט של שעה מוזיקלית אקלקטית ובמיוחד אסוציאטיבית באופן קיצוני, שמדי פעם תתובל בהפתעות נוספות.
בניגוד לסדרת "הדים מן האמבט" החודשית – שבה יש קו מנחה מוביל ברור של "המוזיקה שעשתה לי את זה החודש" – כאן הקו המנחה הוא שאין קו מנחה. מדובר ברצף אסוציאטיבי לחלוטין הנובע ממני אך יכול להיות שאם מחפשים היטב, אפשר למצוא את החוקיות האסוציאטיבית שמאחורי הדברים. אם לשאוב עוד מושג מעולם הפסיכולוגיה – העריכה כאן תתבסס על תהליכי מחשבה ראשוניים – אותם תהליכי מחשבה שאינם מתחשבים בחוקי הזמן והמרחב ומאפיינים את עולם החלום או הלא-מודע.
לעזאזל, נהייתי יומרני. אני אפסיק עכשיו. אני רק מקווה שהכוונה ברורה. ואם לא – תשכחו מזה – Just listen to da music

עוד משהו שיהיה שונה ממה שאני עושה ב"הדים מן האמבט" הוא שיהיה הרבה פחות מלל בכל פוסט. בהדים אני כותב על כל שיר ונותן לכם לינקים לרכישת אלבומים והאזנה למוזיקה נוספת של האמנים. כאן, אני אסתפק בלתת את רשימת השירים ולינק למייספייס או אתר בית של כל יוצר. אני סומך על מי שירצה שיידע להשיג ולשמוע עוד.

ולפני סיום, אני מאוד אשמח לשמוע את דעותיכם. אפשר להשאיר לי תגובה, אפשר לשלוח לי מייל, אפשר לשלוח לי כסף הביתה ואפשר לפרסם בפריים-טיים של ערוץ 2 כמה שאתם אוהבים אותי. מה שנוח לכם.

טוב טוב יא ברברן, תן כבר לשמוע ת'מוזיקה או שאני אשרוף לך ת'תחנה!
יפה, אני שמח שהצלחתי ליצור עניין עד לכדי יצירת מפלצת ברברית בצורת לובסטר. כדי לשמוע את הפרק הראשון של סינסתזיה, לחצו על הפליי. כדי להוריד את הפרק לחצו כאן (שימו לב, מדובר בקובץ אמפישלוש אחד ארוך ולא קובץ ראר כמו בהדים).
אפשר כמובן לבקר בעמוד שלי ב-icast ולשמוע/להוריד את הפרק (והבאים אחריו) משם.

[audio:http://pod.icast.co.il/08a5f3af-3e3c-4513-975a-80807a7680c1.icast.mp3]

סינסתזיה 1 – לפני המבול: רשימת השירים
Calvin Harris – Merrymaking at my house
Justice – Phantom part 1
LCD Soundsystem – Sound of Silver
ברי סחרוף ורע מוכיח – ים המלח
מידנייט פיקוקס – פורט סעיד
רדיוטריפ – חשיש
אהוד בנאי, ברי סחרוף ואינפקד מאשרום – עיר מקלט (בהופעה חיה)
Jesca Hoop – Out the back door
Regina Spektor – Apres Moi
Beirut – Elephant Gun
Nine Inch Nails – We're in this together now
Soulsavers – Ask The Dust
Tunng – Soup

7 תגובות בנושא “לטאת האמבט גאה להציג: סינסתזיה

  1. כאן התוודעתי לראשונה לתופעה המרתקת ששמה סינסתזיה, והיא עדיין קסומה לגמרי בעיניי.

    אני רץ להאזין, ונורא נורא נורא משתדל שלא להציץ בטראקליסט כדי לא לקלקל לעצמי את ההפתעות.

    יופי של רעיון, בנאדם!

  2. אני זוכרת שבשיעורי ביופסיכולוגיה סינסתזיה תמיד נראתה לי כמו התופעה הנוירולוגית הכי מגניבה שיכולה להיות. מסוג הדברים האלה שאת ממש רוצה שיהיו גם לך, כי זו דרך שונה לחלוטין לחוות את העולם.

    ומשום מה זה תמיד גורם לי לחשוב על הקטע ההוא ב"פנטסיה" של דיסני עם הצלילים והצבעים (אין לי ספק שלמישהו שם היה כזה)

    [מורידה את המיקסטייפ להאזנה בהמשך. האח!]

  3. אפשר גם לקשר את זה לצבעי וצורות הטעמים ב"רטטוי" של בראד בירד. אבל בכלל, ככה זה בקולנוע – צריך להעביר דברים כמו צלילים או טעמים או ריחות במדיום שהוא ברובו ויזואלי…

  4. ברכה, תודה – לא ידעתי את זה. ידעתי שהוא חוקר רציני מאוד אבל אני מכיר אותו דווקא מהתחום של אוטיזם ולא של סינסתזיה. מעניין. (אגב, השילוב של אוטיזם עם נושא הסינסתזיה יכול להיות מעניין כשלעצמו)

    ולא שיש לי משהו נגד הדיון בנוגע לסינסתזיה וייצוגיה בקולנוע – אבל מה עם המוזיקה? 🙂

  5. אה, תסלח לי.
    G7 הוא ללא ספק כתום.
    ודו מינור הוא כחול ותמיד מזכיר מוות.
    🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.