החלל החשוך במרתף של לבונטין 7 לא היה מלא. לדעתי לא היו במקום יותר משלושים איש. בהתחלה כולם פזורים סביב, צמודים לקירות או יושבים על הרצפה, עד אשר עלתה אל הבמה תמר אייזנמן ושני מלוויה, אביב כהן-השני בתופים ואריאל שרבקובסקי על הבס. או אז התרוממו הנוכחים מרבצם והתקרבו אל הבמה. אייזנמן נראתה במצב רוח מצוין ודיברה על יום המשפחה שחל באותו יום וכמה כיף להיות בחברת אנשים אהובים. היא הבטיחה כמה בשורות במהלך ואלו לא איחרו לבוא.

בשורה מספר 1: היא לא בהריון.
זו הפעם השניה בה אני רואה את אייזנמן בהופעה. למעשה, הפעם הקודמת גם היתה בלבונטין עם אותו הרכב, אך הפעם נהנתי יותר (ובפעם הקודמת נהנתי מאוד…)
הסיבה לכך נעוצה כנראה במצב רוחה של אייזנמן שהשרה אווירה עליזה על הקהל. בניגוד להופעה ההיא, אייזנמן הרבתה לדבר עם הקהל ולהשתעשע איתו. לשונה המשוחררת והחייכנית יצרה אווירה מלאת כיף שהשתלבה מצוין עם האינטימיות שהורגשה בזכות הקהל המצומצם שבסך הכל נתן לה חיבוק גדול. ואם כבר בתקשורת עם הקהל עסקינן, אחד הרגעים המהנים ביותר (וניכר על אייזנמן שהיא נהנתה ממנו במיוחד) היה כשניגנה את אחיד השירים מהאלבום שבדרך כשהקהל משמש כפרקשניסט בעזרת מחיאות כפיו.

בשורה מספר 2: כן, יש אלבום חדש.
כאמור, אייזנמן הבטיחה מספר בשורות במהלך הערב והגדולה שבהן היא שהאלבום החדש ייצא בסוף מרץ (ובאותו זמן ייצא סינגל ראשון מתוכו). אגב, בשורה שלישית היא שהפסיקה לעשן. תחליטו אתם איזו גדולה יותר. בכל מקרה, בשורת האלבום משמחת אותי מאוד כי אם לשפוט על פי השירים החדשים שבוצעו בהופעה, האלבום הולך להיות פצצה של אנרגיה מלאת גרוב.

אייזנמן היא פרפורמרית מעולה. היא חשה נוח מאוד על הבמה ונראה שהיא שואבת הנאה עילאית מהופעה מול קהל. לזכותה ייאמר שהיא מלווה בנגנים מצוינים שיחד איתה יוצרים טריו גיטרה-בס-תופים מהודק ומשמח להפליא. אביב כהן-השני מכה בתופים בנונ-שאלאנט רגוע ואריאל שרבקובסקי ידוע כבר בכישורי הבס שלו. אייזנמן עצמה מלהטטת בגיטרה באופן מעורר הערכה שגורם לי לרצות לקבל ממנה כמה שיעורים. היא מפיקה מגוון צלילים עשיר ומהנה ממיתריה, אם זה כשהיא לוקחת סולו בלוזי איטי-משהו לאורך כמעט שלוש דקות קסומות או כשהיא נכנסת לסולו מהיר ומלא גרוב ואיתו זורמת לתוך מעין טראנס שבו היא נראית כמי שמרוכזת אך ורק במיתרים עד שמתיישבת על קצה הבמה וממשיכה לנגן, כאילו היתה לבדה בחדר החזרות.
אפשר פשוט לסכם את הופעתה של אייזנמן במילותיה של ידידה שפגשתי במקום:
She's just too cool, I can't handle it
( הילה, אם ציטטתי לא מדויק קבלי התנצלותי, אך אני בטוח שתסכימי שזו היתה רוח הדברים).

אינני זוכר את סדר השירים והוא גם לא משנה. כדאי לציין לחיוב את הביצוע המעולה ל-Da Bitch, בהחלט אחד השירים האהובים עלי מאלבומה הקודם, 5feet4, שזכה גם להתלהבות מהקהל; וגם את הביצוע המצוין ל-My Kind of Nothing. בנוסף לשירים הקודמים ולשירים מהאלבום החדש ביצעה אייזנמן שני קאברים ראויים לשמם. הראשון ל-Never be the same again של הספייס גירלז ששכנע אותי סופית ששירי פופ גרועים זכות קיומם היא בקאברים האדירים שהם מולידים. והשני הוא הביצוע המתקתק בהדרן לשירן של The Ronettes ("הספייס גירלז של הסיקסטיז", אליבא דאייזנמן), Be my baby. במיוחד נהנתי מהתופים של כהן-השני ששימר את רוח התקופה.

לסיכום, דברים טובים קורים בגזרתם של תמר אייזנמן ואני מאוד ממליץ לחוות אותה בהופעה. וכדי שלא תלכו בלי טעם בפה… ×”× ×” כמה טעימות:

השיר XMAN בהופעה חיה
[audio:http://www.fileden.com/files/2006/11/18/392535/std_6463da4d59c197fe4b38aaa8a6f62a89.mp3]

הקליפ החמוד כל כך ל-Too Tough, עם Puppet Folk Revival

ביצוע ×—×™ ל-Da Bitch מתוכנית הלילה של ליאור שליין (אייזנמן מנגנת בלהקת התוכנית). ביצוע שמקבל אופי קצת שונה בזכות חטיבת כלי הנשיפה והמראה המעט מעונב…