ערפל. בוקר. so it goes

אי שם לפני שבע בבוקר ירדתי עם הכלבה לטיול הבוקר שלה. זה היה עוד לפני שפתחתי את הטוויטר וראיתי את ציוציהם של משכימי הקום בעניין הערפל, כך שלא הייתי מוכן למראה המיסטי (תרתי משמע) שנגלה לעיני.

ניסיתי לתפוס אותו במצלמה של הטלפון, אבל זה קשה.

ערפל ברמת גן

היה משהו מענג בהליכת הבוקר הזו בתוך הענן הערפילי שנח על הרחוב. מלבד השקט האינסופי של הרחוב שבקושי הספיק להתעורר, הערפל שכיסה את קצוות האופק נתן לי להרגיש כאילו אני במקום שאין לו התחלה ואין לו סוף ובכל זאת הוא בשומקום.

וגם התחושה הנפלאה הזו של טיפות מים זערוריות שמתפצפצות על העור.

ערפל ומדרכה

וכמו כל ערפל טוב, הוא לא יכול שלא להיות מלווה במוזיקה ובמקרה הזה הערפל זלג לי דרך תעלת האוזן לתוך איזה תא אפור והתחיל לנגן את השיר שסוגר את אלבומו החדש של איתמר ציגלר שנקרא So it Goes (השיר, לא האלבום). את ציגלר הזכרתי כבר בעבר כאן בבלוג והוא גם התארח בבלוג הבישול של עידית ושלי. כדאי לכם להקשיב לאלבום הזה, הוא אחד הדברים היפים ששמעתי בחודשים האחרונים (וכשאפשר להאזין לו בחופשיות, למה לא?)

3 תגובות בנושא “ערפל. בוקר. so it goes

  1. משהו בצבעים של התמונות מהטלפון שלך גורם להן להראות כמו תמונות מתחילת שנות ה-80, כמו תמונות הילדות שלי. מלבב.

  2. אכן מלבב. התמונה של עולם מעורפל מזכירה לי את ברלין של ינואר, עם מינוס עשרים מעלות בחוץ בשבע בבוקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.