המוזיקה של אור הירח

בשבוע שעבר הלכנו לראות את הסרט "ממלכת אור הירח" של ווס אנדרסון ויצאנו פעורי פה ומחוממי לב. זהו סרט קסום ומקסים על אהבת נעורים אי שם באי קטן העונה לשם New Penzance ושוכן לחופיה ניו אינגלנד. גם למי שלא מכיר את יצירותיו של ווס אנדרסון (כמו רוב הנוכחים שהיו איתנו באולם) צפונה הנאה גדולה לדעתי. בין סרטיו של אנדרסון שראיתי, בהחלט ייתכן שהוא הטוב ביותר עד כה.

אחד הדברים הכי כיפיים בסרטים שלו הוא השימוש במוזיקה. כמו קוונטין טרנטינו, אנדרסון משתמש במוזיקה לא מקורית (אך גם במקורית) שהיא דמות בפני עצמה וממלאת את הסרט בתוכן, קונטקסט והנאה. דווקא פסקול הסרט הזה (כאלבום בפני עצמו) פחות מוצלח מאחרים שלו לדעתי אבל לשמחתנו, עורך המוזיקה של הסרט, רנדל פוסטר, יצר מיקסטייפים שונים שאוצרים את רוח התקופה, שנת 1965. היופי בדבר הוא שכל מיקסטייפ (מלבד אחד) מוקדש לאחת הדמויות בסרט והוא מעין פס הקול של חייה באותה תקופה. ואם תשאלו אותי, אין דרך יפה ומהנה יותר לקחת דמות, להעשיר אותה ולהכיר אותה טוב יותר מאשר לחטט באוסף התקליטים שלה.

אז לכו לראות את הסרט, ואז חזרו לכאן והקשיבו למוזיקה של סאם וסוזי, של הזוג בישופ, של הצופה הראשי וורד ואפילו של הטייס ג'ד.

מוזיקה. ספרים. מי צריך יותר.

המוזיקה של סאם וסוזי

Sam & Suzy's Playlist from MoonriseKingdom on 8tracks.

המוזיקה של הצופה הראשי וורד

Scout Master Ward’s Playlist from MoonriseKingdom on 8tracks.

אחד האהובים עלי – השוטר של האי, קפטן שארפ, אוהב קאנטרי

Captain Sharp's Playlist from MoonriseKingdom on 8tracks.

המוזיקה שאוהב הקריין של הסרט

Narrator’s Playlist from MoonriseKingdom on 8tracks.

Cousin Ben – הדמות של ×’'ייסון שוורצמן – אוהב פופ שמאלצי וסכריני

Cousin Ben’s Playlist from MoonriseKingdom on 8tracks.

ג'ד הטייס מאזין לג'אז

Jed the Pilot’s Playlist from MoonriseKingdom on 8tracks.

ההורים של סוזי אוהבים מוזיקה קלאסית

The Bishops’ Playlist from MoonriseKingdom on 8tracks.

קצת מוזיקה חדשה לסוף השבוע

לא עוד מיקסטייפ של סינסתזיה, אלא פשוט אסופה של שירים חדשים שיצאו לאחרונה ועושים לי נעים באוזן. את ההכי טוב שמרתי לסוף, אז קחו נשימה.

קודם כל Tunng – או ליתר דיוק, יוצאי Tunng. ההרכב טאננג הופיע בהרבה מהמיקסטייפים שלי פה בלטאה, והוא חביב עלי במיוחד. מסוג ההרכבים האלו שאתה בטוח שאתה היחיד שאכפת לו מהם, למרות שזה לא בדיוק ×›×›×”. המוזיקה שלהם הרמונית ומשלבת אלקטרוניקה, כלים לא שגרתיים ואווירה פולקית מסוימת. לא ארחיב עליהם, אבל הכנתי פלייליסט נחמד שלהם כאן, למי שמתעניין.

טאננג הוקמה על ידי שני מוזיקאים: סם ×’'נדרס ומייק לינדסיי. ×’'נדרס עזב את הלהקה לפני כמה שנים ופנה לקריירת סולו כמורה בבית ספר יסודי. הוא הוציא אלבום עם הרכב שנקרא The Accidental (גם הם הושמעו כאן) ולאחרונה חזר עם פרויקט חדש, הפעם סולו לגמרי, שנקרא Diagrams. האלבום נקרא Black Light והוא לוקח את ×’'נדרס לקו מוזיקלי קצת שונה מזה של טאננג. מי שמכיר את טאננג ×™×–×”×” את הקול של ×’'נדרס אבל העטיפה המוזיקלית שונה – קצת פחות אקוסטית, לעתים יותר קצבית. אחרת. ×”× ×” Tall Buildings מהאלבום:

והנה שיר הנושא:

בזמן שג'נדרס הלך ללמד, טאננג הוציאה את אלבומה הרביעי, אך עברו שנתיים מאז ולא יצא דבר חדש. עכשיו אני יודע למה. מייק לינדסיי, היוצר השני מאחורי הלהקה, החליט לעבור לכפר קטן בצפון איסלנד, ושם הוא מעביר את ימיו בבהיה בהרים, רחצה במעיינות טבעיים ויצירת מוזיקה. לאחרונה הוא שחרר סנונית ראשונה מפרויקט חדש שייקרא Cheek Mountain Thief. אם לשפוט לפי השיר היחיד ששוחרר עד כה, זה יישמע הרבה יותר דומה ללהקת המקור.
Cheek Mountain Thief:

נעזוב את טאננג ונעבור לג'סקה הופ. גם אותה השמעתי פה לא מעט. אני מאוד אוהב את הקול והסגנון שלה, יוצרת עצמאית שאני לא תמיד מבין על מה היא שרה אבל היא יודעת לעשות את זה בצורה מכשפת. בקרוב ייצא אלבומה הרביעי, The House that Jack Built ויש ממנו שני שירים. הראשון הוא הסינגל שיצא ממנו, Born To (כאן בגרסה מרוככת מזו של האלבום):

ושיר הנושא, שיושב מצויין על השעה והרגע שבהם נכתבות מילים אלו:

את הטוב ביותר שמרתי, כמובן, לסוף. אנחנו מגיעים ארצה, לאלבומה החדש של רותם אור. אם אתם לא מכירים אותה, אז הגיע הזמן. אני הולך לצטט עכשיו מילים יפות שכתב עליה גיא חג'ג' לפני כמעט 8 שנים:

היא זמרת. היא ילדה קטנה. היא אישה. היא בלונדינית בעלת פני-בובה ועיניים כחולות. היא נשמה סדוקה. היא כועסת, היא מתפייסת, היא מלטפת, היא שורטת. היא מדגדגת את הגיטרה ואת הגוף שלך בו זמנית. היא מקליטה בבית, בשקט, ואתה מאזין בבית, בשקט, וחוט בלתי נראה עומד בין שניכם כמו משחק טלפון של ילדים, עם שני גביעי קוטג'. והרטט עובר ממנה אליך, ואתה מקווה שגם ממך אליה.

(מכאן)

אחרי כמה שנות עבודה, יוצא סוף סוף אלבום הבכורה שלה, Hard Magic (תוכלו לשמוע קצת ממנו בעמוד הבנדקמפ של אור, ואני מניח שלאחר השקת האלבום הוא יעלה לשם במלואו). עד שהאלבום ייצא, תוכלו להסתפק בקליפ היפהפה הזה ל-This Is What You All Came For:

אגב, ב-24 לחודש זה רותם אור תשיק את האלבום בתמונע. שווה.

למי יש יותר גרוב?

טוב. אז אחרי שנים ארוכות של מחקר מאומץ, אני שמח להודיע שסוף כל סוף מצאתי את ההוכחה הניצחת לאקסיומה שגורסת שלשחורים יש הרבה יותר גרוב מללבנים*. והרי היתה מי שאמרה ש"רוב המוזיקה הטובה במאה השנה האחרונות התחילה מהשחורים, אין טעם להתווכח עם זה".

ההסבר הוא חוויתי, אז פשוט נקשיב. אותו שיר, שתי גרסאות.

Read ’em John בביצוע מקהלת הילדים של מחוז פיירפילד, קונטיקט.

Read Em John בביצוע הלהקה Carolina Chocolate Drops.

*טוב, נו, אולי המשחק פה לא הוגן. להקה מקצועית שאני אוהב לעומת מקהלת ילדים אנונימית משהו. אבל זה היה פשוט תירוץ טוב בשבילי לשים את השיר הזה של טיפות השוקולד מקרולינה ולציין כך את אלבומם החדש והמצוין Leaving Eden.

סינסתזיה 58: מיהו המיילל ברוח

המיקסטייפ הנוכחי של סינסתזיה הורכב לאורך זמן מה. לפחות שלושה שבועות מהרגע שבחרתי את שני השירים הראשונים ועד שהצטרפו האחרים. הוא התחיל ממחשבה על עיר, והמשיך למחשבות אחרות, והסתיים במחשבה על גשם.

להאזנה אונליין פשוט לוחצים פה למטה. להורדה והאזנה עופליין, לוחצים כאן.

רשימת השירים
שלומי שבן – בעיות אישיות
אסף אמדורסקי – הרחובות ממריאים לאט
Crosby, Stills, Nash & Young – Helplessly Hoping
Emiliana Torrini – Today Has Been Ok
Elvis Perkins – It's a Sad World After All
אריק איינשטיין – השיכור
איתמר ציגלר – תוכי יוסי
Fleet Foxes – Montezuma
My Brightest Diamond – In the Beginning
Nick Drake – Horn
ליאור ×™×™× ×™ – מיהו המיילל ברוח
דויד פרץ – יפה כמו שקט
יוסי בנאי – ערב עירוני
יאיר יונה – It's Not The Heat
עוזי נבון – להיות לך לכוכב (אקוסטי)
יוני רכטר – ×–×” כל מה שיש
תיקי דיין – ושוב לבד

מקור תמונה

זכרונות של ימים פשוטים יותר

במירוץ החיים האינסופי שאנחנו מצויים, נראה שאנחנו תמיד עם הפנים קדימה, אל העתיד. כל הזמן מנסים להשיג משהו חדש, יותר גדול, יותר מרשים. כל זה טוב ויפה, זה מה שמניע את הקידמה. אבל לפעמים חשוב להסתכל גם אחורה, ולהזכר בימים אחרים, ימים של ילדות, ימים של פשטות.

לא תכננתי לעשות את זה היום, לשקוע בנוסטלגיה. אבל נבירה קטנה בבוידעם הובילה אותי למצוא ארגז של סרטים ישנים מהילדות*. מכיוון שלהיזכר לבד זה כיף אך משעמם, החלטתי לחלוק את הזכרונות האלה אתכם.
דיגיטיזציה מהירה שלהם מאפשרת לי להביא אותם לכאן ולהזכר, יחד אתכם, בימים שבהם העולם נראה ×¢× ×§ אבל היתה לנו חלקת אלוהים קטנה שבה חיינו, עבדנו, למדנו – ובעיקר רקדנו ונהננו.

לרקוד עם אבא ביריד חוצות היוצר
זוכרים את יריד חוצות היוצר? אני זוכר מדי שנה שהלכנו לבקר ביריד, לטייל בין האמנים השונים. הכי אהבתי את נגני הרחוב. לעתים זרים מוחלטים שנפגשו לרגע והחלו לנגן יחד כאילו הכירו מימים ימימה. הנה וידאו שצולם במהלך כנס של כנרים ביריד חוצות היוצר (לא זוכר באיזו שנה) שבו אבא שלי ואני החלטנו לפצוח בריקוד.

רוקדים בפיקניק משפחתי
כן, מוזיקה וריקודים מילאו את חיינו. ואפילו לא היינו צריכים ירידים מאורגנים בשביל להנות. כל מה שהיה צריך הוא לצאת לפארק הירקון עם משפחה וחברים, להביא כמה כלי נגינה ולפצוח בריקוד קבוצתי. אפילו התינוקות בעגלה נהנו!

הילדים שהיינו, שמחים כל כך
זוכרים שהיינו ילדים, והיינו יוצאים לחצר ליד הכניסה לבקתה שלנו, ואחד הדודים שלנו היה מנגן בבנג'ו והיינו רוקדים מולו בזמן שאמא הייתה יושבת קפואה מול הדוד? ימים נפלאים!

שירים משפחתיים
דודי שרגא המשופם אהב לנגן ולשיר. בבוקר שבת היה יוצא לפתח הבית עם אשתו מתילדה ומנגן שיר או שניים לשכניו. בוידאו הזה אפשר לראות גם את דודניתי סיגי, ישובה על הכסא.

פעם היו עושים כביסה בכיף
בוידאו הבא רואים את השכנה שלנו, בלה, במכבסה השכונתית, כשמגיע בעלה אליהו ולוקח את קרש הכביסה ופוצח בנגינה עליזה עם בנו הצעיר.

שבת אחים גם יחד
ולסיום, הנה סבא שלי ואחיו (סבא שלי מימין) מנגנים יחד עם אביהם, שבנה את הבנג'ו הגדול בעולם.

*כל הזכרונות המוגשים בפוסט זה הינם פיקטיביים לחלוטין. אמא, אל דאגה, לא קיבלתי מכה בראש. קטעי הוידאו הנפלאים שהוגשו בטמפרטורה הראויה בפוסט זה מגיעים מערוץ היוטוב הזה ותמצאו שם עוד קטעים נפלאים נוספים.