סיפור לשבת: שלט רחוק

לאחרונה העלתי יותר סיפורים מהרגיל. מעניין למה. זה בטח קשור לשינוי בעומס בחיים שלי.
הסיפור הבא נכתב במקור כתרגיל בסדנת כתיבה שנערכה בספריית בית אריאלה ושוכתב מחדש לכבוד הלטאה.
אני מקדיש אותו לכבוד שנת הלימודים החדשה שהתחלתי במגמה לפסיכולוגיה קלינית של הילד…
להמשיך לקרוא

סיפור לשבת: קצת שקט

תאוות הרצח עלתה בעמוד שדרתו כבועה המטפסת במעלה כוס משקה מוגז. הוא הרגיש כיצד דגדוג מוכר ומפחיד מרעיד את גבו. הוא שאף את אוויר הלילה השחור אל נחיריו והרגיש את הצינה מתפשטת בקנה נשמתו. הוא החזיק את האוויר בריאותיו כמעט דקה, מתענג על תחושת השקט והקיפאון של גופו ונכנס לתוך הצל שמילא כוך קטן בקיר מאחוריו. בעודו עומד שם הוא התבונן באנשים שהילכו ברחוב. חלקם בודדים. חלקם מחזיקים זה את ידה של זו. פה ושם הילכו חבורות של נערים או נערות, מהדסים על המדרכה ומנסים לחפש מתנה חדשה לעצמם.
הוא הדליק סיגריה ולקח לגימה ארוכה של עשן חמים. מהרהר ניגוד בין הצינה הלילית לבין המקל הלבן והבוער שהחזיק בין אצבעותיו. להמשיך לקרוא

לטאת האמבט: ספר לי כבשה

אפשר שלא היו בילדותנו ימים שחיינו אותם כה במלואם, אף כי דימינו כי עברו עלינו בלי לחיותם, כימים
שבילינו עם ספר אהוב
– מרסל פרוסט

ספר לי כבשה
מדשאה ירוקה, מחולקת לגבעות קטנטנות ורוח קרה מנשבת ביניהן. בשעה 12 שלי יש זוג אנשים – גבר ואישה. הם יושבים כשרגליהם מקופלות מלפנים. הגבר לבוש ג'ינס ומעיל רוח כחול, מפוספס כחול ואדום. עורו כהה ושיערו שחור, קצר ומאפיר. האשה מחבקת את ברכיה. לרגליה ג'ינס בצבע כחול בהיר וחולצתה הארוכה אדומה. צעיף שחור מונח על כתפיה ושיערה הארוך מתבדר ברוח. מכיוון שהם רחוקים ממני ומכיוון שאני מקשיב למוזיקה, אינני שומע את שיחתם. מדי פעם שברירי קול מגיעים אליי מכיוונם, במיוחד קולה של האשה שהוא גבוה יותר וזה נשמע לי כאילו היא מדברת חזק יותר. הפרשנות הראשונה שאני נותן לזה היא של ריב או ויכוח. הם עוברים לישיבה מזרחית. כשאני מסתכל עליהם זה גם נראה כאילו הם מתווכחים. הגבר עושה שימוש בתנועות ידיים והאשה הרבה פעמים מניחה ראשה על אחת מידיה ובמראה מיואש מסתכלת על הארץ, ושניהם שותקים.
אבל הם מחייכים. להמשיך לקרוא

לטאת האמבט: נסים ואנפילאות (סיפור)

The real reason for not committing suicide is because you always know how swell life gets again after the hell is over – Ernest Hemingway

פייייווווו! כמה זמן עבר מאז הלטאה האחרונה, הא? ש-ב-ו-×¢ שלם! אז למה אני מרגיש כאילו עברו לפחות שלושה? לא ברור. טוב, אולי ×–×” בגלל שהשבוע עשיתי סמינר עמוס מאוד, ימים כלילות כמעט, ×›×”×›× ×” לתפקידי החדש כרכז בפר"×— (הכנס מחיאות כפיים כאן). בכל מקרה, בגלל כל הזמן שחלף (בכאילו) אני מתרגש לקראת הלטאה החדשה. להמשיך לקרוא

לטאת האמבט: דפרון (סיפור קצרצר)

"Some scientists claim that hydrogen, because it is so plentiful, is the basic building block of the universe. I dispute that. I say there is more stupidity than hydrogen, and that is the basic building block of the universe – Frank Zappa

שלום חברים. מכיוון שהיום השני לספטמבר (וכולנו יודעים מה זה אומר) אז הלטאה החליטה לקחת לעצמה חופשת התארגנות (זה מה שנקרא אצלי "מחסום כתיבה"). לטובת העניין, החלטתי לפנק אתכם בסיפורון על מחסום שכזה. לכן דרך אגב, המספור המשונה. מה שכן, זה אומר שתוכלו יותר מהר לדפדף למטה למדור המסעדות והברים שאתם כל כך אוהבים. אתכם הסליחה, וצפו להפתעות בעתיד.
הערה נוספת, אנשים שחשים את הצורך לפרסם דבר מה בלטאה (יהא זה מאמר, שיר או תמונות ערום של הכלב המשפחתי) מוזמנים לפנות אלי. הם גם מוזמנים להיות ערוכים לקבלת סירוב מנומס, אך מצד שני מי יודע? גם רופרט מרדוק התחיל ממשהו. איך עושים את זה? שולחים לי מייל.
להמשיך לקרוא