ביבר על כוהול: מפסטיבל לפסטיבל

העונה שעושה ×”×›×™ טוב לעולם הקולינארי היא הסתיו. הגפנים פורחים ומביאים את יינות הבוז'ולה, פירות החורף מתחילים להבשיל ולמלא את המדפים, המרקים ושאר המאכלים החמים מציפים את המסעדות ואת בתינו, וכל העסקנים מארגנים ארוחות מיוחדות, פסטיבלים והפתעות. כמו כל ספק סחורות שמנסה להביא ראשון את הדברים החמים לחנויות גם אני מנסה לדוג עבורכם את התותים שבקצפת, רגע לפני כולם. להמשיך לקרוא

ביבר על כוהול: נחלת בנימין הקטנה

שגרה זה רע.
באמת שחיכיתי לתחילת הלימודים ולבוא החורף. אמנם לא תכננתי שהם ינחתו עלי באותו היום (חוויה מפוקפקת להגיע באיחור, ועוד רטוב, למפגש הראשון עם החבר'ה והמרצה), אבל העיקר שהגיעו. בשבוע הראשון עוד עברתי נלהב משיעור לשיעור, מנופף לפרצופים המוכרים, נהנה מבחירת המרצים, וחדור מוטיבציה להשתתף ולסכם. בערבים הייתי חוזר למגוון תכניות הטלוויזיה החדשות שנחתו עלינו, ולהתכרבלויות תחת השמיכה כשהגשם מכה בחלון. בשבוע השני זה כבר עלה לי על העצבים. פתאום נזכרתי (בדרך הקשה) בהרי שיעורי הבית שהמרצים אוהבים לתת לסופ"ש, שמתי לב שאם אני צופה בטלוויזיה בערב זו בעצם התפשרות על כך שאין לי זמן לצאת ולבלות, והצטננתי מספיק בשביל כל החורף. המצב הפך לאיום של ממש, כשנוכחתי לגלות בשבוע שעבר שגם אם היה לי זמן לכתוב, לא היה לי על מה, כי כל השבוע הייתי קבור במיטה. מזל שמדי פעם אתם עוד מגיבים בחום, ובינתיים עוד לא פוטרתי מכס הכתיבה, תחת ההבטחה שאני אמצא זמן לבלות ולכתוב על זה.
שגרה ×–×” רע, אבל בין כל הדברים השגרתיים, חייבים לגוון קצת ולצאת. להמשיך לקרוא

ביבר על כוהול: העסקית המשתלמת (2)

החצי הנורא של החגים מאחורינו. אחרי שעברנו את החג המשפחתי המאוס ואת החג שבו אין כלום בטלוויזיה,
נשארו לנו רק לסיים את החג שבו משחקים ב"מה היה קורה אילו לא היה לנו בית" (שבמציאות הכלכלית של
מדינת ישראל, אולי באמת כדאי לתרגל את המשחק ×”×–×” יותר משבוע בשנה), והחג ×”×–×” עם התורה, שרובנו כבר לא ממש חוגגים. מצד שני, מיד אחרי החגים רובנו מותירים את החיים שלנו מאחור, וחוזרים לכותלי האוניברסיטה והעבודה. בניסיון להקל על כולנו בתקופת הלחץ המתקרבת, מצורפת תרומתי הצנועה – כתבה שנייה בסדרת הארוחות המוזלות. מי ייתן ונוכל לגוון מדי פעם את הסנדוויצ'ים והקפיטריות. להמשיך לקרוא

ביבר על כוהול: העסקית המשתלמת (1)

אין ספק שחיי הלילה התל-אביביים הרבה יותר מעניינים מחיי היום, אבל לצערינו, החל מבעוד חודש השעון הביולוגי של כולנו יתהפך, ושתיים בלילה תהיה השעה של להפוך צד במיטה, ולא של להפוך תקליט בעמדה. כתרופה מקדימה אני אנסה להביא מדי פעם מסעדה טובה, שארוחת הצהריים העסקית בה היא גם משביעה, גם מיוחדת, וגם מחזירה עודף משטר של חמישים (אחרי הכל, אנחנו סטודנטים, ואם ×”×™×” לנו הרבה כסף, היינו מוציאים אותו על ×—×™×™ הלילה). להמשיך לקרוא

ביבר על כוהול: פסטיבל האוכל והאלכוהול של הרצליה

אחרי פסטיבל הטעימות של יפו, פסטיבל הבוז'ולה החצי שנתי של מסעדות נחלת בנימין, טעם העיר של ת"א, עיר הבירה בגן צ'רלס קלור ופסטיבל האלכוהול במתחם רידינג (יסלחו לי כל אותם הפסטיבלים אשר שכחתי) ×”×’×™×¢ גם תורה של הרצליה להצטרף לחגיגה. לפני כשבועיים קבלתי הפעם הראשונה את האימייל על פסטיבל האלכוהול והאוכל של הרצליה. אני חייב להודות שאישית, אני לא מאמין לאף מילה שכתובה באימיילים – לא לכל מכתבי השרשרת קורעי הלב (ותודה לחנן כהן שבודק אותם) לא לכל ×”"עובדות" שאנשים ממציאים, וכמובן – לא לאף מסע פרסום. למזלי, שבועיים של עקשות הובילו למציאת אישור לפרסום באתר של rest, וכך מצאתי את עצמי אתמול פוסע ברחובות הרצליה כבר בערב הראשון של הפסטיבל, מנסה להביא לכם, קוראיי הנאמנים, את כל העובדות המוצקות. להמשיך לקרוא