דיבורביב: טעם העיר?

זה מדהים מה שקרה לארץ שלנו בתחום הקולינרי, לטוב ולרע. עד לפני כמה שנים לאכול בחוץ היה לשבת עם החבר'ה בחומוס אשכרה, אוכל אסיאתי היה לצאת לאותה מסעדה סינית (ולהתלבש כמו לחתונה) ו"מסעדת שף" היה איזה מושג עתידי שיכול להצליח רק בניו-יורק. עבר עשור, ופתאום הלקסיקון שלנו התרחב למלים כמו "פסיפלורה", "טאפאס" ו"ביסטרו". פתאום שגב וניר צוק הם סלבריטאים. פתאום ילדים בני שבע אוכלים סושי. אחד ההיבטים של ההתפתחות המהירה הזו, הוא הריבוי בפסטיבלי האוכל בארץ: עיר הבירה, שבוע הגורמה, נחלת בנימין הקטנה, שף תאכל, ועוד רבים אחרים. האומנם האוכל האיכותי, שהיה פעם נחלתו של העשירון העליון בלבד הפך נגיש להמונים, או שמא הגורמה הפך למסחרי ואנחנו פשוט אוכלים את אותו הג'אנק רק בהגשה אחרת?

להמשיך לקרוא

יומולדת לאמא

היום, היום ×”×–×” ממש, יש יום הולדת למגיבה מספר אחת של הלטאה – זאת שתמיד חותמת MOM בתגובותיה, הלא היא אמא שלי.

ולא סתם יום הולדת, אלא החלפת קידומת בהחלט מכובדת. אז החלטתי (בין השאר) לכבד את המאורע בשני שירים שמוקדשים לאמא יקרה, שיהיה המון מזל טוב ותהני באיטליה!

rita.jpg
היום כבר בת 60, ולא השתנתה מאומה

קודם השיר הזה:
[audio:http://www.bathlizard.com/music/bat shishim.mp3]

ועכשיו זה:
[audio:http://www.bathlizard.com/music/my mom.mp3]

דיבּוּרביב: סתיו

"סתיו ברחובות עכשיו, רוח ערב מפזר שלכת. ילדים באור שקיעה, מפרקים בחוף טירה, הקיץ תם…"
(אין עוד יום, גידי גוב)

להתלבש בשכבות, להריח את האויר הנקי, לאכול מרקים מהבילים מול הגשם שבחוץ, להתכרבל מתחת לשמיכה החמה עם או בלי שוקו רותח, לצאת מהבית בלי להזיע ובלי הצורך להתחמק מעדת זבובים… אני פשוט מאוהב בעונה הזו. אמנם נכון שאני משוחד ×›×™ נולדתי בסתיו, אבל מסתבר שגם העיר תל אביב שנולדה אי שם בתחילת הקיץ, אוהבת את העונה הזו. בבית נעים עכשיו, ובחוץ רוח וגשם. מהרדיו בוקע אחד האוספים המשובחים של שירי סתיו ששמעתי בשנים האחרונות. אני מסתכל על האירועים שתל אביב מתכננת לנו לשבועיים הקרובים, ואני פשוט לא יכול להפסיק לחייך.
הרשו לי להביא לכם מקצת מהדברים הללו. תשפטו אתם בעד או נגד הסתיו. להמשיך לקרוא

בוביזמר

קאמבק.

מדי פעם אני נתקל בדברים כל כך מיוחדים, שפשוט מצריכים שמישהו יכתוב עליהם. מאחר ולערן יש שלל תירוצים למה הוא לא יכול לכתוב על ×–×” ואני לא ממש מכיר כותבים אחרים, אז פתאום אני חוזר ואשכרה יש לי טור מעניין לכתוב. עכשיו כשיש תמריץ (ונתחדש כולנו על האתר-אמבט), אני מקווה שזה יצא לעתים יותר קרובות. אני מקווה שגם אתם מקווים. גם ערן מקווה, ×›×™ מתחילים להגמר לו התירוצים. להמשיך לקרוא

ביבר על כוהול: הסילבסטר

פינת המבקר או הקונספירציה הישראלית והפתרון האמריקאי

השבוע חגגנו יומולדת.
כל שנה העולם מתחרה במי יודע לחגוג יותר טוב. בניו-יורק הובילו עם שבע מאות אלף איש ומופעים של כל תעשיית הרוק האמריקאית, בסידני הפגיזו את מטח הזיקוקים העשיר ביותר שהעולם ידע ובכל עיר גדולה אחרת בעולם, נצפו כחצי מליון איש חוגגים ברחובות.

לא פה. להמשיך לקרוא