×× ×—× ×• × ×ž×¦××™× ×‘×¢×™×¦×•×ž× ×©×œ ×—×’×™ תשרי. ×‘× ×™×’×•×“ לידידי העורך שממש מת על ×”×—×’×™×, כל ×©× ×” מחדש ×× ×™ כמעט מת מהחגי×. ×ž×™×œ× ×”×“×‘×™×§×•×ª המסורתית של ברכות מטופשות ש××£ ×חד ×œ× ×ž×‘×™×Ÿ ×ת משמעותן (מתי ×‘×¤×¢× ×”××—×¨×•× ×” ×”×™×™×ª× ×¨×ש ×ו ×–× ×‘?), ×ž×™×œ× ×”×¤×’×™×©×•×ª ×¢× ×—×œ×§×™ המשפחה המיותרי×, ו×פילו – ×ž×™×œ× ×”×וכל ×”×¤×•×œ× ×™ המ×וס, ×בל למה צריך לעבור ×ת הכל ×רבע ×ו חמש ×¤×¢×ž×™× ×‘×—×•×“×©? ×‘×ž×§×•× ×œ×”×™×•×ª כמו ×”× ×•×¦×¨×™×, ×©×ž×§×‘×œ×™× ×ž×ª× ×•×ª מזקן ×©×ž× ×ž×Ÿ בחליפה ×דומה ×ו מ××¨× ×‘ ×¢× ×§, ×× ×—× ×• × ××œ×¦×™× ×œ×¡×¤×•×’ ×ת המשפחה, המ×כלי×, והדביקות היהודית רגע ×œ×¤× ×™ החזרה ללימודי×, הטר×ומטית מספיק.
סוף סוף ×¢×‘×¨× ×• ×ת ×”×—×’ הר×שון, סיבה מספיק טובה כדי לצ×ת ולשתות ×ת מר ×’×•×¨×œ× ×•. שיטוט של שעה וחצי במרכז ת"× ×œ×™×ž×“ ××•×ª× ×•, ×©×œ× ×ž×©× ×” כמה ×’×“×œ× ×•, תמיד ×”×‘×¨×™× ×™×”×™×• ×¤×ª×•×—×™× ×¨×§ עבור ×לה ×”×ž×‘×•×’×¨×™× ×ž××™×ª× ×• ×‘×©× ×”. ××£ ×¤×¢× ×œ× ×”×™×ª×” ברורה לי ×פלית הגיל הזו, ×בל ×תמול, ×›×©× ×“×—×™×ª×™ ×פילו במכה, ×חד ממוקדי השתיה ×”××”×•×‘×™× ×¢×œ×™ ×•×ž×§×•× ×©×”×™×” בשבילי מפלט ותיק מהבית (×œ× ×©×–×” קשה, כשבבית מחכות ש×ריות של ×וכל ×¤×•×œ× ×™ מ×רוחת ×”×—×’), החלטתי לחזור ×חורה ×ל המקורות הר××©×•× ×™× ×‘×”× ×”×©×ª×›×¨×ª×™, מתוך התקווה ×©×©× ×× ×™ ×קבל ×ת ×ותו היחס ×©×”×•×¦×™× ×ותי לתרבות הרעה מלכתחילה. להמשיך לקרוא ←