הדים מן האמבט – ינואר 2008: איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב אלקטרוניקה

שנים על גבי שנים שלא אהבתי אלקטרוניקה. אני חושב שפשוט לא הבנתי את ×–×”. מחונן או לא, אמא, אני פשוט לא מצליח להבין את הקשקשת הגרפית הזו של מעגלים מקביליים לעומת טוריים, זרם חילופין וכל הממבו-×’'מבו שנלווה לזה – אז מה אם אני יודע לתכנת את הוידאו או לשלוח מיילים מהטלפון?

וכנראה הסלידה הזו מאלקטרוניקה הטרימה אצלי סלידה משהו ממוזיקה אלקטרונית. אני זוכר את הימים, אי שם ביסודי, שפרצה לה מוזיקת הטכנו ואני לא הבנתי מה רוצים מהחיים שלי. ×”×™×” לי טוב עם הגיטרות שלי. וכך ×”×™×” במשך שנים ארוכות כסוגת האלקטרוניקה התרחבה ואני שמתי את עצמי מחוץ לתמונה. האמת שזה מאפיין את סגנון ההאזנה המוזיקלי שלי של אותה תקופה – הייתי מאוד מקובע על ×–'אנרים ספציפיים ויתרה מכך, על אמנים ספציפיים. כל ×–×” ×”×™×” נכון עד הצבא שבו איכשהו שיטוט מקרי בשוק יצר שרשרת אירועים שסדקה את הסכר ובסוף שברה אותו.
אבל גם בתוך הפתיחות של השנים האחרונות והרעב לשמוע עוד סוגים של מוזיקה ועוד אמנים חדשים ואחרים, עדיין די התעלמתי מהסוגה האלקטרונית.

אבל כמו שאומרים, "שנה חדשה – סוגה חדשה" (כן, באמת אומרים את ×–×”! ×–×” פתגם טיחרופי עתיק ידוע!) – וכך שנת 2008 הביאה איתה שינוי. שמתי לב לפתע שמסיבות אלו ואחרות אני × ×”× ×” מהמוזיקה הזאת. ×–×” התחיל עם הצמד Justice. בסוף שנת 2007 נערך סיכום השנה המובחר של קוראי עונג שבת והצמד ×”×–×” הופיע עם אלבומו Cross (כן אני יודע שזה לא מדויק אבל אני לא יודע איך לקרוא לאלבום ×”×–×” אחרת) ונזכרתי שכשגיאחה כלל את השיר D.A.N.C.E. מהאלבום באחד מאוספי "תקשיבו רגע" שלו, הוא דווקא ממש מצא חן בעיני. אז הורדתי את האלבום והקשבתי לו בעודי קורא על סגנונות של סבאות וראו איזה פלא – רגלי החלה לקפץ באופן בלתי נשלט! ואוזניי הזדקפו להן, ושמתי לב שראשי × ×¢ ×›×” וכה בקצב ובאופן כללי הרגשתי עצמי כמי שנהנה מאוד מהדבר ×”×–×” שזורם לו לאוזניים. מה רבה ההפתעה!

ומפה לשם חיפשתי ומצאתי עוד יוצרים שכך או אחרת ניתן לשייכם לסוגת-העל האלקטרונית וגיליתי שהיי, יש שם דברים ממש טובים! כן כן, פעם הייתי מגדיר אמירה כזו ככפירה אך אני אומר בפרהסיה כיום שאפשר לעשות מוזיקה טובה גם בלי גיטרה! (ואם מוסיפים לביטים האלו גיטרות, אז מה טוב!). ספרית הז'אנר האלקטרוני אצלי באייפוד תפחה במקצת וממשיכה לעשות זאת. חדי האוזן ביניכם ודאי שמו לב שפרוייקט סינסתזיה נפתח למעשה בצלילים האלו ממש.

אז מה עושה ערן עם כל הגילוי ×”×–×”? טוב בשביל ×–×” יש את "הדים מן האמבט" שהחודש מוקדשת באופן בלעדי לסוגת-העל של המוזיקה האלקטרונית. עכשיו, תעשו לי טובה ואל תתפסו אותי במילה ותתחילו לדבר איתי על תתי-×–'אנרים – אני ממש עוד לא שם.

דיסקליימר
כרגיל, השירים מובאים פה להאזנה והנאה שלכם ואני ממליץ בחום לא להיות חרא של אנשים ולקנות את המוזיקה שעושה לכם את זה. אם אקבל פניה להסיר את אחד השירים אכבד אותה (וארגיש ממש, אבל ממש, חשוב!)

כרגיל עם הדים מן האמבט, יש שתי דרכים להאזין לאוסף. ניתן להוריד את האוסף כקובץ RAR המכיל את השירים הבודדים על ידי לחיצה כאן (למי שאין תוכנה לפתיחה קבצי ראר – לחץ כאן).

מצד שני ניתן להאזין לאוסף כמקשה אחת בסט שנרקח פה בשבילכם. אני אישית חושב שזה הרבה יותר כיף, במיוחד עם השירים האלו (ולמיטיבי ההקשבה, אי שם בסט לקראת הדקה התריסר, תוכלו לשמוע את ההדים מן האמבט בכבודם ובעצמם)

להאזנה לסט לחצו על ה-Play

[audio:http://pod.icast.co.il/317abfe0-d300-4d7d-acda-6a2d983ac452.icast.mp3]

להורדת הסט לחצו כאן עם הכפתור הימני ובחרו בשמירה

(וכמובן, הסט מתארח בעמוד שלי באייקאסט יחד עם כל הפרקים הקודמים – תודה להם!)

רשימת השירים
(הפעם, בגלל שמדובר באמנים שאני פחות מכיר – כרגע – יש לי פחות גם מה לומר עליהם. נו שוין)

1. Hot Chip – Out at the Pictures
הוט צ'יפ הם הרכב בריטי הפעיל מזה שמונה שנים. יש מי שאומר שהם חתיכים. השיר הזה הוא הפותח את האלבום החדש שלהם, Made in the Dark, שאמור לצאת בעוד מספר ימים ויהיה, לטענת החתיכים, בעל אופי רוקיסטי יותר מקודמיו.

למייספייס של הוט צ'יפ
| לרכישת האלבום

2. M.I.A. – Bamboo Banga
M.I.A. זה ביטוי בעל משמעויות רבות. המפורסמת ביותר היא Missed in Action, אגב דו"ח וינוגרד. משמעות מפורסמת פחות היא Missianic Isral Association, איגוד הישועים הישראלי. אבל בהקשר שלנו מדובר ביוצרת חתיכה, ששמה האמיתי הוא (תנשמו עמוק) מאת'אנגי ארולפראגאזם. נשבע לכם. גם היא בריטית, ממוצא סרי-לנקי. הקטע הזה לקוח מאלבומה Kala, שיצא בשנה שעברה.

למייספייס של מ.י.א. | לרכישת האלבום

3. The Knife – I Take Time
מבריטניה אנו עוברים בקו אוורירי לערבות שוודיה הקרירות, שם פועל הצמד The Knife. שני חברי הצמד הם האחים החתיכים קארין ואולוף (אחרי הפיאסקו של M.I.A. אני לא נכנס לשמות המשפחה שלהם). משום מה הם מסרבים ליחסי ציבור, לא עושים הופעות כמעט בכלל ואם כבר הם מצטלמים הם עושים זאת חבושים במסיכות. מה שגורם לי לתהות אם יש קשר בין שם ההרכב למשהו שקרה לפנים שלהם.
בכל מקרה, הקטע I Take Time לקוח באלבומם הראשון שנקרא על שמם ויצא לפני שבע שנים.

למייספייס של הסכין | לרכישת האלבום

4. UNKLE – Tumstyle Blues
אנקל הוא הרכב… בריטי. איך לא. ×’'יימס לאוול וטים גולדסוורת'×™ הקימו אותו ומאז היו חילופים בחברי ההרכב (אם ×›×™ רובם נשארו חתיכים). בשנה שעברה הם חיממו פה את Nine Inch Nails שיופיעו כאן ממש באוסף עוד מעט. השיר ×”×–×” לקוח מאלבום הטרי More Stories שאמור לצאת השנה.

למייספייס של הדוד

5. Onili – Games (ndv rmx)
אונילי היא חתיכה מקומית, משלנו, למרות שגדלה וחיה בצרפת עד לפני מספר שנים. היא עושה אלקטרופופ מגריב ומהנה וממש עכשיו השיקה את הסינגל Games, מלווה ברמיקסים של מיטב מוחות ארצנו, ממנו בחרתי את זה של נדב רביד.

למייספייס של אונילי | לרכישת הסינגל עם ורודה במוזיקנטו!

6. Digitalism – Zdarlight
אז היינו בבריטניה, שוודיה, צרפת-ישראל… עכשיו בגרמניה. גם דיגיטליזם ההוא למעשה צמד חתיכי למדי שעושה מוזיקה אלקטרונית ש(לפחות לפי וויקיפדיה) מושפעת מפסקולים של סרטים ישנים. הקטע Zdarlight יצא בעבר כסינגל אולם מופיע באלבום מהשנה שעברה, Idealism

למייספייס של דיגיטליזם | לרכישת האלבום

7. Calvin Harris – The Girls
קאלווין האריס חגג לא מזמן יומולדת 24 וכבר הספיק להפוך ליוצר מוערך. והוא גם סקוטי. וחתיך נורא.
הוא החל ליצור מוזיקה בגיל 15 אך לא ממש יצא לו מזה הרבה והוא נאלץ לעבוד בסופרמרקט עד שלאט לאט הוא צבר פופולריות והתגלה על ידי חברות כמו סוני ו-EMI בזכות העמוד שלו במייספייס. כמו יוני בלוך, אבל יותר שווה. מפה לשם הוא הגיע לעבודה עם קיילי מינו (כמו אפרת גוש, אבל לא) ומפה הדרך לתהילה קצרה.
בשנה שעברה יצא אלבומו הראשון וההו-כה-מגניב "I Created Disco" שממנו לקוח השיר הזה. אגב, יש לו קליפ ממש צבעוני!

למייספייס של קאלווין האריס | לרכישת האלבום

8. Justice – D.A.N.C.E.
וחוזרים לצרפת עם ההרכב המוכר כבר, Justice, שהוציא השנה את האלבום שאותו ציינתי בתחילת הפוסט, Cross. ואחרי לא מעט התלבטות גם בחרתי בשיר ×”×›×™ מפורסם מהאלבום, ×›×™ הוא פשוט… פשוט בן-של-מוכרת-מזון. ומשום מה בהופעות יש על הבמה צלב גדול וזוהר. מי אמר שמוזיקה זו לא חוויה דתית?

למייספייס של ג'אסטיס | לרכישת האלבום

9. LCD Soundsystem – North American Scum
עוד אלבום שעשה חיל השנה הוא Sound of silver של LCD Soundsystem, מבית היוצר של ג'יימס מרפי החתיך. אני חושב שאחרי ג'אסטיס זה האלבום השני שהורדתי ונורא אהבתי אותו. יש בו משהו אחר, ברגעים מסוימים קצת יותר רוקיסטי וחם (כמו בשיר הנוכחי, או בשיר New York I Love You, But You're Bringing me Down) ובכלל נותן קו קצת יותר קרוב אל הלב. אני חושב.

למייספייס של אלסידי סאונדסיסטם | לרכישת האלבום

10. Uffie – Hot Chick (bonus beat)
Uffie היא חתיכה של ממש. במקור אמריקאית, היום צרפתייה, באמצע מהונג-קונג, כולה בת עשרים. אלבום הבכורה שלה היה אמור לצאת בסוף השנה שחלפה לה ממש עכשיו, אך זה עוד לא קרה. בינתיים היא הספיקה להתארח באלבומם של ג'אסטיס (בשיר The Party, חפשו אותו) ולהוציא מספר סינגלים מעולים, ש-Hot Chick הוא אחד האהובים עלי מביניהם.

למייספייס של Uffie | לאתר הבית של קנטאקי פרייד צ'יקן

11. Nine Inch Nails – Vessel
אהה… ניין אינץ' ניילז. אני לא צריך להרחיב על כמה שטרנט רזנור חתיך נכון?
אז כשהכרתי את NIN בזכות רנן שמעתי כל הזמן את המילה Industrial בהקשר הסוגתי של העניין. וכל ×–×” טוב ויפה, אבל כאמור – אני לא מדבר ×–'אנרית וזה לא מדבר אליי. מבחינתי השיר ×”×–×” יושב בול על כל ×”-feel האלקטרוני ×”×–×”. ואצטט ברשותכם את מורי ורבי, גיאחה (מהפוסט ×”×–×” בסיטימיול): "מאז ומתמיד ידע רזנור לרתום רעשים לא-מוזיקליים לטובתו, בין אם אלה אקורדים דיסוננטיים, ביטים תעשייתיים או דיסטורשן מהגיהינום. אבל באלבום ×”×–×” יש שימוש מושכל ונרחב יותר ברעש לבן, פרופר… ב- Vessel הרעש הלבן הופך לכלי × ×’×™× ×” כמעט, ונוכח גם בקצוות של התופים כמו דיסטורשן אלקטרוני או "קליפיניג", כמו שקוראים לזה אנשי אולפן. רזנור חוזר בשיר ×”×–×” למוטיבים המוכרים אצלו של שליטה / השפלה, והשילוב המעולה של הביטים האלימים יחד עם התפרעויות הסטודיו-מניפוליישן שלו בשתי הדקות האחרונות הן הפגנה מסוכנת ומוצלחת של כוח וכאוס".
אין לי מה להוסיף.

למייספייס של NIN | לרכישת האלבום

12. Bonde Do Role – James Bonde
אז היינו הרבה באירופה וקפצנו עכשיו לארצות הברית. בואו נדרים מעט לברזיל. Bonde Do Role הוא הרכב ברזילאי חתיך שגם התגלה דרך המייספייס. הם שחררו מספר סינגלים שעשו שמות בעולם (ואפילו היו בפרסומת לנוקיה!) ובשנה שעברה את האלבום "With Lasers". ומאז הם כמעט התפרקו, אבל ככל הנראה שהם עוד יחד.

למייספייס של בונדדורולה | לרכישת האלבום

13. CSS – Let's Make Love
CSS הוא מונח שמוכר לי קודם כל מתהליך בניית האתר ×”×–×”. אבל ×–×” לא משנה כרגע, ×›×™ ×–×” גם השם של עוד הרכב ברזילאי. המשמעות היא קיצור של Cansei de Ser Sexy, שמשמעו: מאסתי בלהיות סקסי. אבל הם עדיין חתיכים, ירצו או לא. אגב, ככל הנראה השם שלהם נגזר מהתבטאות אומללה של ביונסה. הם התגלו… כן, דרך האינטרנט. אני מתחיל לזהות פה משהו רוטיני ואלבומם הסלף-טייטלד יצא ב-2006 ברחבי העולם.

למייספייס של סיאסאס | לרכישת האלבום

14. Erik Sumo – Summertime (cover)
ונחזור למרחבי אירופה עם אריק סומו שמסיים את האוסף. אריק סומו הוא בחור הונגרי חביב שאף הגיע להופעה בארץ החודש. גם לו יש שם אמיתי קשה להגייה (אמברוס טובישאזי) והוא די חתיך. כשהוא לא אוכל יותר מדי פפריקה כמובן.
לפני כשנתיים הוציא את האלבום My Rocky Mountain ואם יורשה לי לצטט את פופטארט (עוד נציגה של משפחת העונג שלאט לאט תהפוך ליותר גדולה ממשפחת תאקט): "שאמנם היו לו את רגעי השפל שלו, אבל גם רגעי שיא לא חסרו לו. או במילים אחרות, היו שם הרבה רעיונות טובים, אבל חלק לא היו גמורים ולפעמים נשמעו מקושקשים מדי".
למייספייס של אריק סומו | לרכישת האלבום

עד כאן להפעם חברים. מי שקרא עד לכאן מגיע לו פרס! ניתן לבקש פרסים בתגובות. או לספר לי איך היה.

שנה עברה, שנה חלפה – סיכומבטיה מוזיקלית 2007


התמונה שייכת למרצ'לה בונה

שלום לכל הלטאים והלטאות שם בחוץ! תראו מה ×–×”, רק לפני 362 התחילה שנת 2007 והיא כבר נגמרה! איך הזמן טס כשנהנים. השאלה היא האם באמת נהנינו השנה אך התשובה עליה אינדיבידואלית. מה שבטוח, מבחינה מוזיקלית היתה זו אחת השנים הטובות והפוריות שזכינו להן. תסתכלו על מה ×”×™×” לנו רק בארץ הקטנטנה הזו: אלבומים חדשים של שלומי שבן, הבילויים, רונה קינן… אלבומי בכורה לדויד פרץ, עמית ארז, יערה אילון, נועה בביוף… וזה רק אצלנו… אני לא מתחיל אפילו לגעת במה שקורה מחוץ לגבולות ארץ הקודש.

אז ×”×’×™×¢ הזמן ×”×–×” בשנה שאני עוצר ומנסה לסכם את מה שהיה – מבחינתי. וזה, כמו בשנה שעברה וכמו תמיד, הדגש. אין לי יומרות להקיף בסיכום ×”×–×” את מה שיצא השנה בעולם או בכלל ואני מודע היטב לחורים הגדולים שיש לי בהשכלה התרבותית (אל דאגה, מיטב המוחות עובדים על ×–×” ברגעים אלו ממש!). הסיכום ×”×–×” מטרתו פשוטה וברורה – לתת לכם טעימות מהמוזיקה שעשתה לי את ×–×” השנה – שזו המטרה למעשה של כל פרויקט "הדים מן האמבט". רק שכאן הדגש הוא על מוזיקה שיצאה השנה.

בניגוד לשנה שעברה, הפעם האוסף לא מתמקד במוזיקה ישראלית אלא גם ישראלית וגם לועזית (החלוקה היא בערך חצי-חצי). למה? ×›×›×”. ×›×™ השנה, ובמיוחד לאחרונה, נפתחו לי האוזניים לעובדה שיש דברים ממש טובים שאינם בשפת הקודש וחבל להיות סנוב (סתם, ×–×” לא סנוביזם, זו העצלות שלי להקשיב למשהו בשפה זרה – לא מספיק בלימודים אני צריך להתמודד עם האנגלית?)

אני חושב שזה השלב שבו אפסיק לקשקש ואתן למוזיקה לעשות את ×–×”. גם ×›×›×” יש מלל לכל שיר…
כרגיל, אתם מוזמנים להאזין לאוסף במלואו כאן על ידי לחיצה על כפתור ה-Play.
עדכון: נכון לעכשיו כשמאזינים אונליין לאוסף זה נשמע איטי בצורה מעוותת (בגלל בעיה בתוסף). לכן אני מאוד ממליץ להכנס לעמוד שלי באתר המופלא Icast ולשמוע את האוסף שם.

כמובן שניתן גם להוריד את האוסף ולקחת אותו לכל מקום שתרצו (אפילו לשירותים!)
שימו לב שהפעם האוסף ארוך במיוחד (שעה ועשרים! יש פה עשרים שירים…) ולכן חילקתי אותו לשני חלקים כדי להקל את ההורדה – בכל חלק עשרה שירים.

להורדת האוסף לחצו כאן:
חלק ראשון
חלק שני

דיסקליימר
כרגיל, השירים מובאים פה להאזנה והנאה שלכם ואני ממליץ בחום לא להיות חרא של אנשים ולקנות את המוזיקה שעושה לכם את זה. אם אקבל פניה להסיר את אחד השירים אכבד אותה (וארגיש חשוב!)

כרגיל, לכל שיר כתבתי מלל שקצת מנסה להסביר מי זה ולמה אני אוהב את זה ומכיל לינקים למקורות נוספים. אבל בכל זאת יש פה עשרים שירים וזה קצת ארוך, אז לשם שינוי החלטתי לתת לפני זה את הרשימה עצמה למי שמסתפק במועט. מי שרוצה את שאר התופינים גם יזכה בהערכתי וגם יכול פשוט להמשיך לגלול למטה. אני גם אשמח לשמוע בתגובות מה אתם מעדיפים.
וכמובן, אני אשמח מאוד מאוד לשמוע בתגובות מה חשבתם על האוסף ובכלל, מה עשה לכם את זה השנה.

רשימת השירים

David Peretz - Haiku Blues

1. דויד פרץ – מקום בתוכי
×–×” אולי יישמע מוגזם לחלקכם אך ×–×” באמת נכון: לולא יצא השנה האלבום "הייקו בלוז" של דויד פרץ, ×—×™×™ היו נראים אחרת לגמרי. אחרי אמירה מפוצצת כזו צריך הסבר אך אני אשאיר אותו לפוסט נפרד שיעלה בימים הקרובים. בגלל המקום הרחב כל כך שהאלבום ×”×–×” תפס בלבי וחיי בשנה האחרונה החלטתי שמן הראוי שיפתח את האוסף שיסכם אותה – ובחרתי מתוכו את אחד השירים היפים ביותר שאני מכיר, "מקום בתוכי" – פשוט ×›×™ זהו שיר תקווה, מלא במרירות-מתוקה או מתיקות-מרירה – תלוי מאיזה צד מסתכלים על ×–×”.

לרכישת האלבום בהיס רקורדס | לבלוג המצוין של דויד פרץ | צפו בקליפ היפה של "ניסיתי ונכשלתי"

Jesca Hoop - Kismet

2. Jesca Hoop – Havoc in Heaven
השיר הזה מכניס אותי תמיד להלך רוח שאני מאוד אוהב: חלומי (לא, לא הגבינה). ג'סקה הופ כתבה אותו בהשראת שני ספרים מקאנון המיתולוגית הסינית (כמו זה). השיר הקסום הזה מפליא לספר סיפור מאבק בעל אווירה מיתולוגית שאני כל כך אוהב. הופ מנצלת פה יפה מאוד את הגוונים החמים והשונים של קולה ואת כשרון הניסוח המיוחד מאוד שלה שניכר גם בשירים האחרים מאלבום הבכורה שלה שיצא השנה ונקרא "Kismet" (וכתבתי עליו כאן). אני מאוד ממליץ להקשיב לשיר כשהמילים מונחות מולכם כי לעתים קשה להבין את שירתה וחבל לפספס את שפתה העשירה והמיוחדת.

לאתר הבית של ג'סקה הופ | למייספייס של ג'סקה הופ | לרכישת האלבום באמאזון

Noa Babayof - From a window to a wall

3. × ×¢×” בביוף – At Your Death
את אלבום הבכורה של נעה בביוף הצגתי כבר באוסף הקודם עם השיר Marching Band (שהוא מתחרה רציני על התואר "השיר עם הפתיחה הכי מטלטלת לשנת 2007"). מאז שמעתי את האלבום עוד כמה וכמה פעמים ועדיין קשה לי לעתים לתפוס ולהכיל את הקול השמיימי ומחד וארצי כל כך מאידך של בביוף. בחרתי לכאן את השיר At Your Death שהוא שלוש דקות מזוקקות של תוגה מצמררת שמסתכמות בשורה המזעזעת:
"At your death life will be simple again"

לרכישת האלבום במוזיקנטו | למייספייס של נועה בביוף

Tunng - Good Arrows

4. Tunng – Hands
Tunng היא אחת התגליות הנעימות ביותר שלי השנה. להקה בריטית שהופיעה לא פעם השנה באוספי הדים מן האמבט. הם פעילים כבר ארבע שנים אך גיליתי אותם בעיקר השנה לאחר שלקראת סוף השנה שעברה טל וייס (שתופיע פה בקרוב) הכירה לי אותם עם הקאבר שלה ל-Tale from Black מאלבומם הראשון. השנה הם הוציאו את אלבומם השלישי, "Good Arrows" שלשמחתי נחת בידיי לפני כשבועיים בזכות אחי הגדול. Good Arrows שונה מעט מקודמיו, עשיר יותר בעיבודיו ובמרקם הקולות שמלווה אותו – והוא בהחלט אחד הטובים שיצאו השנה לדעתי.

לאתר הבית של Tunng | למייספייס של Tunng | לרכישת האלבום באמאזון | צפו בקליפ של Bullets

Elephant Parade - Bedroom Recordings

5. Elephant Parade – Velcro
Elephant Parade הם צמד שחציו ישראלי וחציו אמריקאי. עידו ואסטל הם זוג בחיים ועל הבמה והשיר Velcro לקוח מאלבום הבכורה שלהם, "Bedroom Recordings", שכשמו כן הוא – הוקלט בחדר השינה. האמת היא שהוא יצא ב-2006 אך מקורות בכירים מוסרים לי שהשנה יצא בהפצה מסודרת בארץ. חוץ מזה שגיליתי אותם השנה אז מגיע להם להכלל באוסף, לא?
בחרתי את Velcro בגלל האהבה שיש לי לשירי אהבה שהם קצת אחרת. כאלו שלא מדברים על "איך את מבלבלת אותי" או כמה ש"היא לא דומה לאף אחת אחרת", אלא מצליחים לתפוס משהו שונה, שלרוב לא מסתכלים או חושבים עליו כשחושבים על הביטוי "שיר אהבה". "לא אבקש את ידך" של יוסי בנאי, למשל, הוא כזה. וכאן? קחו למשל את השורה שחוזרת על עצמה בשיר:
"It's hard to tie my shoes my love when your lips are missing from my neck and knees and thighs and face"
(ועכשיו תחשבו על שם השיר ותחייכו)

לאתר הבית של ההרכב | למייספייס של ההרכב | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Tal Weiss - Tal Weiss

6. טל וייס – לברוח ממך
בסוף סיכום השנה של 2006 ציינתי שני אלבומים שידעתי שאמורים לצאת אך טרם עשו זאת וחסרו לי. אחד מהם היה אלבומה השני של רונה קינן שיופיע לקראת סוף האוסף. השני היה אלבומה השני של טל וייס. לשמחתי, האלבום לא בושש לבוא ויצא בסביבות פברואר (בול בזמן ליומולדת שלי, תודה טל!)
את רשמיי וחוויותי ממנו כבר כתבתי כאן בעבר, אז אחסוך מכם את החזרתיות. רק אומר שהשיר "לברוח ממך" הוא היפה ביותר בעיניי באלבום ובהחלט השיר שנשאר איתי גם הרבה אחרי שסיימתי לטחון את האלבום במערכת. זה השילוב של המילים הישירות והנכונות, הגיטרה היפהפייה של אילן וירצברג והקול המקסים של וייס (במיוחד בפתיחת הא-קפלה בשלושה קולות).

לאתר של טל וייס | למייספייס של טל וייס | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Amit Erez - amit erez

7. עמית ארז – Postcard
בכל הנוגע למוזיקה, יש לי לעתים קרובות נטייה להצטרף לחגיגה מאוחר. לא כשכל האורחים נטשו אלא בערך מתי שכולם, אבל כולם, שם. רק לעתים רחוקות אני מאלו שמגיעים מוקדם ונהנים מהשקט של לפני הסערה. זה קרה לי עם רג'ינה ספקטור שגיליתי שניה אחרי שעלתה למטוס שלקח אותה מהארץ, ועכשיו זה קורה עם עמית ארז.
את השם שלו שמעתי הרבה בשנה וקצת האחרונות אך לא ידעתי מי זה ומה הוא שר. שמעתי עליו בעיקר דברים טובים והרגשתי שיש איזה הייפ שמעולם לא הקדשתי לו תשומת לב. אז הוא עשה בשבילי את העבודה והוציא ממש עכשיו אלבום מלא ראשון, שנקרא "amit erez". האלבום מציג צליל אחר ממה שהיו רגילים לשמוע מארז שכן הוא מופק יותר, אולי רועש יותר, רוקיסטי/פופי יותר. והוא ממש, אבל ממש אלבום טוב. רק יצא וכבר הפך לאחד האהובים עלי מהשנה. Postcard, שיר הפתיחה שלו, מהווה כרטיס ביקור מוצלח להפגנת יכולותיו וכשרונו של ארז (ולהקתו המעולה). חוץ מזה שהוא גם עלה לשלב הגמר בתחרות Independent Music Awards, שזה גם כבוד.

למייספייס של עמית ארז | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Habiluim

8. הבילויים – שוש אלמוזלינו (הייתה צריכה להיות סגורה אצלי באיזה כד)
אוף. כמה קשה ×”×™×” לי לבחור שיר מהאלבום ×”×–×” לסיכום השנה! השנה הבילויים הוציאו סוף סוף אלבום שני, "שכול וכשלון" שמו, ואם הייתי יכול הייתי שם (כמעט) את כל האלבום בסיכום השנה. כמעט שמתי את "תנשב הרוח" שכן הוא לדעתי השיר ×”×›×™ חזק באלבום (ובכלל, ×–×” אחד מהשירים ×”×›×™ חזקים שיצאו במדינה השרויה-בהכחשה הזו) – אך השיר ×”×–×” התארח כאן בעבר (כאן). אז הלכתי על "שוש אלמוזלינו", שיר כאילו-קטן אך ענק. שיר שנשמע משונה בהתחלה אך כשמקשיבים לו מגלים שיר על מזרחים-אשכנזים, על לאיטיזם, על דיכוי. וכל ×–×” עטוף באריזה מוזיקלית תיאטרלית שמוכיחה שוב שהבילויים הם אחד ההרכבים ×”×›×™ מוכשרים שנמצאים פה.

למייספייס של הבילויים | סדרת פוסטים מעניינת על האלבום ושיריו (ראשון, שני, שלישי ורביעי) | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Shlomi Shaban

9. שלומי שבן – אני שוקעת… תפוס אותי
פתאום אני שם לב למשהו מעניין: רבע משירי האוסף מגיעים מאלבומים שניים שיצאו השנה. טל וייס, הבילויים, רונה קינן, נועם רותם – ושלומי שבן. לא יודע אם ×–×” אומר משהו, אבל ×–×” מעניין (מצד שני, 8 מתוך השירים הגיעו מאלבומי בכורה…)
בכל מקרה, שלומי שבן הוציא סוף סוף את אלבומו השני, "עיר", שבע שנים אחרי אלבומו הראשון. בהתחלה כשיצא האלבום לא יכולתי להפסיק להקשיב לו. שליטתו של שבן בז'אנרים השונים, יכולת הכתיבה שלו והעיבודים הטובים פשוט ריתקו לי את האוזן חזור ורתק. אחר כך נרגעתי קצת ופיניתי מקום לאלבומים אחרים וחלק מהשירים גם קצת נמאסו עלי (מי אמר אינטואיציה ולא קיבל?). אחד השירים שנשארו מהפייבוריטים שלי עוד מההאזנה הראשונה הוא "אני שוקעת… תפוס אותי". שיר על אישה בעלת בטחון עצמי נמוך ובעיה ביחסי אובייקט (סליחה, ×–×” הפסיכולוג שבי שהתפרץ לרגע) ומוגש בצורה אדירה על ידי שבן בעזרתו של ערן צור על הבס ועל ×”-"שה לה לה לה", שממש משדרג את השיר.

למייספייס של שלומי שבן | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Bright Eyes - Cassadaga

10. Bright Eyes – Middleman
Bright Eyes, הלא הוא קונור אוברסט, גם התארח כאן לא מעט פעמים. גיליתי אותו לראשונה דרך אלבומו הקודם "I'm wide awake it's morning" (וכתבתי עליו קצת כאן) והשנה הוציא את אלבומו "Cassadaga", שהוא אלבומו השביעי (! הבחור בן עשרים ושבע…)
האמת היא שזה לא מדויק שזה מהאלבומים האהובים עלי השנה – כמעט שלא הקשבתי לו מההתחלה עד הסוף, אבל מאז שיצא מדי פעם מצאתי עצמי נתפס לשיר ×›×–×” או אחר באופן כמעט אובססיבי לתקופה קצרה ועובר הלאה. אחד מהשירים האלו הוא Middleman, שאני אוהב במיוחד בגלל הכינור.

לאתר הבית של Bright Eyes | למייספייס של Bright Eyes | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Noam Rotem - Ezra Ba

11. נועם רותם – שיר מהקומה התשיעית
אהה… נועם רותם. הוא הוציא השנה את "עזרה בדרך", אחד האלבומים ×”×›×™ מחובקים שיצאו השנה ואולי בצדק. ×–×” באמת אלבום מצוין. רותם לקח נושא מאוד קשה, אישי וכאוב (מחלת הסרטן של אשתו, למי שחי בביצה לאחרונה) והפך את החוויה המסובכת הזו ליצירה אמנותית יפהפייה. ×–×” אלבום מצוין, ישיר ונוקב, מאוד מרגש – ולדעתי חובה להאזין לו גם אם הוא קשה לעתים – להאזין ולשים את החיים בפרופורציה.
"שיר מהקומה התשיעית" הוא השיר החותם את האלבום ואחרי כל מה שעובר המאזין באלבום הזה השיר הזה בא מאוד במקום, עם הכאב שלו שמלווה בראייה קדימה ובתקווה: "זה הדברים הקטנים, לעשות מוזיקה, להתפרנס בכבוד. ליישר את הגב עכשיו, לא יודע מה עוד. תמיד יש מוזיקה, ויש אור ויש חום, ויש לב שצריך אותך. ויש פחד וצחוק".

לאתר הבית של נועם רותם | למייספייס של נועם רותם | לרכישת האלבום במוזיקנטו

NIN - Year Zero

12. Nine Inch Nails – My Violent Heart
אני לא מבין איך ×–×” שלא הכרתי את Nine Inch Nails עד השנה? שמעתי את השם שלהם אך הייתי בטוח שהם להקת מטאל צרחנית שאני לא אסבול וכך פטרתי את עצמי מלהקשיב להם. את הגילוי של מה הם באמת אני חייב לרנן מסיטימיול. לקראת ההופעה שלהם בארץ הוא עלה עם סדרת פוסטים ששיאה במיקסטייפ עשיר ומצוין שנערך על ידו ועל ידי קוראי הבלוג. התחלתי להקשיב וראיתי ×›×™ טוב, ממש ממש טוב. ואז באה ההופעה עצמה שהייתה… אין לי מילה.
My Violent Heart לקוח מהאלבום האפוקליפטי, "Year Zero", שיצא באפריל.
בשלב ×–×” באוסף כדאי להגביר את הווליום – ואם יש לכם אוזניות, עוד יותר טוב.

לאתר הבית של Nine Inch Nails | למייספייס של הלהקה | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Radiohead - In Rainbows

13. Radiohead – Weird Fishes/Arpeggi
אני לא הולך לכתוב עכשיו כלום על האלבום החדש של רדיוהד, "In Rainbows". כתבו עליו די והותר, במיוחד על שיטת ההפצה שבחרה הלהקה. האמת היא שמהרגע שיצא והורדתי אותו הקשבתי לו ברצף מספר פעמים שניתן לספור על יד אחת. אבל לא יכולתי להתעלם ממנו בבואי לערוך את האוסף ובחרתי ממנו את השיר הזה בגלל יופיו אך הרבה בגלל שמו (נו מה, מזל דגים או לא?)

לאתר הבית של הלהקה – שם אפשר להוריד את האלבום

Eatliz - Violently Delicate

14. איטליז – Mountain Top
גם להקת איטליז, הסופר-גרופ המקומית, התארחה כאן לא מזמן. אין לי הרבה מה להוסיף. אני עדיין בוחן את יחסיי לאלבום הבכורה שלהם, "Violently Delicate". אבל שוב, לא יכולתי להתעלם ממנו. חוץ מזה ש-Mountain Top, שמסיים את האלבום, הוא שיר יפה.

למייספייס של איטליז | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Super Furry Animals - Hey Venus!

15. Super Furry Animals – The Gift That Keeps Giving
כנראה שבחודש האחרון גיליתי הרבה להקות וזמרים שלא הכרתי קודם. מעניין למה…
אני אומר את זה על סמך נוכחותם של אמנים שגיליתי רק עכשיו ונכנסו חיש מהר לאוסף הסיכום. קחו למשל את ה-Super Furry Animals, שחוץ מזה שיש להם שם שכיף לומר, הם הופיעו גם באוסף הקודם וגם בסיכום השנה עם אלבומם
"Hey Venus!", אלבומם השמיני שהתחיל כאלבום קונספט המספר את סיפורה של אישה בשם ונוס הנודדת מהכפר לעיר ואת חוויותיה, אך לפי גראף ריס, הסולן, הקונספט קצת התפזר עם הרכבת רשימת השירים הסופית. ×–×” לא משנה את העובדה שזה אלבום שכיף נורא להקשיב לו ואני אחזור על ההמלצה שקיבלתי כשנתנו לי אותו להאזנה – ×›×™×£ נורא להאזין לו כשאתה נוהג.

לאתר של Super Furry Animals | למייספייס של הלהקה | לרכישת האלבום במוזיקנטו | לצפייה בקליפ של השיר

Yaara Eilon - Before I Go To Sleep

16. יערה אילון – לפני שאלך לישון
יערה אילון, יוצרת יחסית אנונימית עדיין וחבל, הוציאה השנה את אלבום הבכורה שלה, "לפני שאלך לישון" – לאחר שהופיעה עם החומרים זמן רב. על אילון שמעתי לאחר שאתר קיוב בחר באלבומה כאלבום הישראלי הטוב ביותר לשנה העברית האחרונה. אני לא מסכים עם הקביעה הזו אך אני בהחלט מסכים שזהו אלבום בכורה מצוין ובהחלט מהטובים שיצאו השנה. שיר הנושא הוא פשוט יצירה חזקה, שגם אם היא נוטה לפרקים לגלוש למעט שמאלציות, היא עושה את עבודתה באופן מצוין. כניסת כלי המיתר באמצע הדקה הרביעית של השיר, אקורד הסיום העקמומי, וקולה הצלול של אילון פשוט עושים את ×–×” כמו שצריך.

למייספייס של יערה אילון | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Stars - In Our Bedroom After The War

17. Stars – Barricade
השנה גם גיליתי את ההרכב הקנדי Stars, שהוציא את אלבומו הרביעי, "In Our Bedrrom After The War". ×–×” אלבום יפה, שקט ברובו ומלודי – אך לא מושלם. מסוג האלבומים האלו שיש בהם שירים שאתם מעבירים בשניה שהם מתחילים ויש בהם שירים שאתם חייבים להחזיר אחורה ברגע שהם מסתיימים ולהקשיב להם שוב. אחד מהם הוא השיר "Barricade" המספר על אהבה המבוססת על משיכה משונה:

In Harmony Street we beat a man
Just for standing there
I held my breath as I watched you swing
Then run your fingers through your hair

חוץ מזה, זה אחד השירים שהכי אהבתי לשיר השנה באוטו. זה אומר הרבה.

לאתר של Stars | למייספייס של Stars | לרכישת האלבום באמאזון

St. Vincent - Marry Me

18. St. Vincent – All My Stars Aligned
St. Vincent הוא השם שמאחוריו עומדת למעשה אנני קלארק שאחרי קריירה כגיטריסטית עם הפוליפוניק ספרי ונגינה בהופעות של סופיאן סטיבנס, הלכה להוציא אלבום בכורה מהחומרים שלה, שנקרא "Marry Me". ואיזה אלבום יפה האלבום הזה. גיליתי אותו ממש לאחרונה (למרות ששיר הנושא שלו מוכר לפי זמן בזכות גיאחה) ונשבתי בקסמיו מסיבותי האישיות (והמבין תבין). השיר "All My Stars Aligned" הוא עוד מועמד רציני בקטגורית "השיר עם הפתיחה הכי מטלטלת לשנת 2007". הוא חורפי, הוא עצוב, הוא יפה. אני אשתוק עכשיו. אתם תקשיבו.

לאתר של St. Vincent | למייספייס של St. Vincent | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Rona Kenan - Foreign Eyes

19. רונה קינן – המעיין הזוהר
כפי שהבטחתי, הגענו לאלבומה השני של רונה קינן, "עיניים זרות". מהרגע ששמעתי לראשונה את שיר הנושא, בהקלטה גרועה מהופעה, לא יכולתי לחכות לאלבום ×”×–×”. ואיך שמחתי שהוא הופיע סוף סוף! ×–×” אלבום מצוין, ממש – שמכיל הרבה מאוד שירים טובים ו"המעיין הזוהר" הוא אחד מהעצומים שבו. הוא מתכתב עם "עיניים זרות", שיר הנושא, בשורות כמו "אף אחד לא אמר לי שככה ×–×” ×™×”×™×”, הדבר שהלב שלי יוצא אליו, הוא הדבר שאסור לי לבקש" (וב"עיניים זרות": "אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר") – רק עכשיו הדובר בשיר הוא גבר, לא שזה משנה כל כך. ×–×” שיר עצום בגלל המילים שקינן יודעת לכתוב, והרבה מאוד מאוד בגלל העוצמה שהוא תופס בשתי הדקות האחרונות שמסיימות אותו בזעקה אדירה. ×–×” פשוט שיר שמתחיל רגוע, מלודי… ואז הוא תופס אותך, חזק חזק בבטן, וברגע שהוא מתגבר לסיום ×”×–×” ×”×–×” הוא מכווץ את השרירים שלך חזק חזק ואז בחצי הדקה האחרונה מרפה ממך באיטיות, שתוכל לחזור לנשום.

לאתר של רונה קינן | למייספייס של רונה קינן | לרכישת האלבום במוזיקנטו | צפו בקליפ היפהפה של "עיניים זרות" ובקליפ היפה לא פחות של "נס"

Punch - Pinnocchio

20. פונץ' – האיש שלא ידע להפרד
עוד אלבום יפה שיצא השנה הוא "פינוקיו", של פונץ' שחזרה השנה לפעילות. גם הם התארחו פה בעבר ובהחלט מגיע להם לקבל כבוד אחרי שהוציאו את אחד האלבומים היפים השנה. אני במיוחד אוהב את שירים השקטים והאישיים מאוד שמבוצעים באלבום על ידי דנה בקר.
"האיש שלא ידע להפרד" מבוצע על ידי בקר ויוסי בבליקי ונראה לי שהוא יהווה שיר סיום מתוק מתוק לאוסף הזה ובכלל לשנה הזו. שנה של גילויים מוזיקלים עשירים והרחבת אופקים ואוזניים, וכל זאת תוך ידיעה שיש עוד הרבה שלא הספקתי להכיר, ועל כך אצטט מהשיר: "חבל שלא הספקנו קצת יותר, היינו בטח נהנים מאוד עוד פעם".

לאתר הבית של פונץ' | לרכישת האלבום במוזיקנטו

הדים מן האמבט – אוקטובר 2007 – גשם בעיתון

איכשהו יוצא שבחודשים האחרונים האוספים החודשיים שלי יוצאים באמצע החודש כמעט ולא בתחילתו. מצטער. הנטייה שלי לדחיינות גורמת לכך שיום לפני סוף החודש אני נזכר שעוד לא התחלתי לערוך את האוסף ואז הכל נדחה בכמה ימים ואז יש את כתיבת הפוסט (שזה תהליך ארוך יותר ממה שנדמה לכם) ואיכשהו עובר שבוע וחצי עד שאתם מקבלים את האוסף… אני מקווה מאוד שאתם חיים עם ×–×” בשלום.

בכל מקרה, אוקטובר הסתיים לו ומגיע לכם לקבל אוסף חדש. האמת היא שבלי לשים לב כבר עברה כמעט שנה מאז האוסף הראשון. אולי בחודש הבא אעשה אוסף מיוחד לכבוד זה? אחשוב על זה. בכל מקרה, בדצמבר האוסף יהיה כמובן מוקדש לסיכום השנה המוזיקלית שלי.

כזכור לותיקים, המטרה של האוספים הוצהרה ×›"לחשוף בפניכם את התהליך האינסופי של הגילוי המוזיקלי שאני עובר ולאפשר לכם, אם תחפצו בכך כמובן, להיות חלק מזה". מה שאומר שבכל חודש האוסף אמור לייצג את המוזיקה ששלטה בפס הקול של ×—×™×™. ההגדרה הזו הייתה לי לרועץ כשבאתי לערוך את האוסף הנוכחי. הסיבה לכך היא שהחודש שמעתי פחות או יותר בדיוק את אותה המוזיקה ששמעתי בחודש הקודם ותועדה להפליא באוסף של ספטמבר. למה? ×›×›×” – מה אכפת לכם. הנקודה היא שלא ×”×™×” טעם לתת לכם את אותו אוסף פעמיים.
אז מה עושים?

אוסף קונספט!
והקונספט הוא… גשם!
כן, נו מה לעשות שכבר אוטוטו אמצע נובמבר ובקושי ראינו טיפת גשם עלובה אחת? כל מזג האוויר השתגע ואני מתגעגע לריח של גשם. אז האוסף הפעם נע כולו סביב הנושא של גשם. בדרך כלל דרך כותרות השירים, אך לא רק.
אז לכו להכין לכם כוס של שוקו חם, תדליקו נר או שניים, תסגרו חלונות ותדמיינו שיש רעש של גשם בחלון. הגבירו את הווליום והכנסו מתחת לשמיכה. רצוי עם מישהו/י בהתאם להעדפותיכם.

תהנו.

להאזנה לחצו על כפתור ה-Play

[audio:http://www.bathlizard.com/music/oct07.mp3]

להורדה לחצו כאן

דיסקליימר
כרגיל, השירים מובאים פה להאזנה והנאה שלכם ואני ממליץ בחום לא להיות חרא של אנשים ולקנות את המוזיקה שעושה לכם את זה. אם אקבל פניה להסיר את אחד השירים אכבד אותה (וארגיש חשוב!)
רשימת השירים
1. סיגור רוס – Samskeyti

סיגור רוס - Heim

לכאורה בשיר הראשון אין שום אזכור למילה גשם. אבל כשמקשיבים לו אפשר להרגיש את הגשם. זהו הקטע האהוב עלי מהאלבום העונה לשם הבלתי אפשרי ( ) של הלהקה האיסלנדית Sigur Ros (שאגב, צריך לבטא Siur Ros). הלהקה מוציאה עכשיו DVD שמתעד מסע הופעות שערכה באיסלנד ומלווה אותו אלבום כפול העונה לשם Hvarf/Heim. הקטע כאן, שפותח את האוסף, מגיע מהאלבום הזה של גרסאות אקוסטיות מקסימות.
קשה למצוא מילים כדי לתאר את הקטע האינסטרומנטלי ×”×–×” שמתחיל בשקט שלתוכו מטפטפים צלילי הפסנתר כטיפות של גשם שבאות בהתחלה לבד, טיפה טיפה פה ושם, ואחת נוחתת לך על האף ואתה תוהה לעצמך, "האם מתחיל לרדת גשם?" ואז עוד טיפה ועוד טיפה ולפני שאתה מספיק לחשוב את נשטף בטיפות-טיפות של צלילי פסנתר מתוקים ששוטפים אותך כגשם מזכך, כן – מזכך זו המילה ×”×›×™ טובה לתיאור הקטע ×”×–×”. כמו לעמוד באמצע הרחוב הגשום, מסביבך האנשים בורחים למצוא מחסה ולא מבינים למה אתה פשוט עומד שם, מרים ראשך אל השמיים ופורס ידיך לצדדים, נותן לגשם לשטוף אותך, ועיניך רטובות מגשם ומדמעות של צחוק ועצב.
לאתר הבית של הלהקה | למייספייס של הלהקה | לרכישת האלבום במוזיקנטו | להורדה מ-7digital

2. סקאוט ניבלט – Wet Road

Scout Niblett - Sweet Heart Fever

Scout Niblett הוא שם הבמה של אמה לואיז ניבלט, סינגר-סונגרייטרית בריטית שאני בקושי מכיר. את השיר הזה אני מכיר מאוסף שנקרא The Golden Apples of the Sun שנערך על ידי דבנדרה בנהארט. זהו שיר מינימליסטי מאוד, המציג בעיקר את קולה היפהפה של ניבלט. שיר חורפי מאוד, מתאים לאותם ימים שבהם הגשם נופל על החלון והכבישים רטובים.

אתר בית | מייספייס | לרכישת האלבום בדג'נגוס

3. שילה פרבר – גשם

שילה פרבר - גשם

שילה פרבר פרצה לתודעה שלי ובכלל בתחילת 2003 כשהוציאה את אלבום הבכורה שלה, "תתנהגי יפה!". עד אז היא עסקה בכתיבה ובעיקר בקולנוע. אני כבר לא זוכר איך הגעתי אל האלבום ×”×–×” בזמנו אבל הוא אחד הראשונים שקניתי בתקופת ×”"רנסנס המוזיקלי" שלי ונורא נורא אהבתי אותו. פרבר הציגה בו קול ייחודי לאותה תקופה, רוק נשי שיודע להיות חזק מאוד ורך מאוד כשצריך. מתוכו שלפתי את השיר ×”×–×”, "גשם" על פתיחת הגיטרה היפה שלו והשקט שנבנה לאט לתוך סערה. שיר יפה, שמעלה לי דימוי של זוג היושב בבית קפה ומישהי מהצד הצופה בהם… מזכיר לי אותי…
זה אלבום בכורה מוצלח מאוד באוזניי. ההפקה של רם אוריון מתיישבת היטב עם הלחנים והטקסטים של פרבר ומציגה פוטנציאל מוצלח. שלוש שנים אחר כך הוציאה פרבר את "מתוק בשחור" שזכה לביקורות צוננות משהו ואני טרם שמעתיו. גם לשם עוד אגיע.
לרכישת האלבום במוזיקנטו | ביקורת על האלבום בשרת העיוור

4. להקת פיקוד צפון – גשם אחרון

יאיר רוזנבלום

איזה שיר חזק… ורדה גורן ולהקת פיקוד צפון מבצעים את השיר ×”×–×” (שבמקור שר חנן יובל) שיש לו מילים עוצמתיות ואובדניות משהו…
השיר זכה למספר ביצועים נוספים חדשים יותר שהמוכר מכולם הוא כנראה זה של עברי לידר שהוא לא רע כשלעצמו, אך זה של להקת פיקוד צפון הרבה יותר טוב. משהו בקולה הצלול של ורדה גורן עם הליווי הפשוט של הפסנתר נותן את המשקל למילים ולא מחביא אותן, כמו שקצת קורה אצל עברי לידר.
לרכישת אוסף של יאיר רוזנבלום, בו מופיע השיר, במוזיקנטו

5. Soulsavers – Kingdom of Rain

Soulsavers

אחח… איזה אלבום משובח. כמו יין פורט כבד הוא נבנה עליך לאט לאט. העושר שלו בלתי פוסק והוא מלווה אותך הרבה אחרי ההאזנה. הרשו לי לצטט אדם שאת דעתו המוזיקלית אני מעריך מאוד, הלא הוא גיא ×—×’'×’': "האלבום ×”×–×” הוא גן עדן מוזיקלי של גוספל, רוק ואלקטרוניקה מלאת נשמה, שבנוי מלהבות הגיהינום האנושי" (מהביקורת שלו בוויינט). פשוט תקראו את מה שהוא כתב על האלבום – ×–×” יותר טוב מכל המילים שאני יכול להביא בעצמי לכאן.

Before I go, I'll hang in a cross on nails
I hung on for you in there
And every kingdom of rain comes fallin' down
Cause I loved you so long
Cause I loved you so long

אתר הבית של הסולסייברז | מייספייס | לרכישת האלבום במוזיקנטו

6. אסף אמדורסקי – גשם כבד

אסף אמדורסקי - מנועים שקטים

מעניין ומצחיק איך שירים מסוימים נתקעים בראש ובלב כמקושרים לאירועים מסוימים ותקופות מסוימות. השיר הזה של אסף אמדורסקי, מאלבומו "מנועים שקטים", ליווה אותי תקופה מסוימת אחרי שבחורה מסוימת נפרדה ממני. זה היה מזמן, יחסית, ועדיין השיר הזה מזכיר לי אותה ואת התקופה ההיא. ברגע שהוא מתחיל אני מיד נזרק אחורה ורואה ממש את הרגע שבו שמעתי אותו לראשונה אחרי הפרידה ההיא ופתאום הכל נפל למקום. ישבתי באוטובוס, הראש מונח על הזכוכית, ובכלל היה אוגוסט. אבל בתוכי הרגשתי גשום.
אתר הבית של אסף אמדורסקי | מייספייס | לרכישת האלבום במוזיקנטו

7. Violent Femmes – I hear the rain

Violent Femmes


הויולנט פמס
התארחו כבר באתר הזה בעבר עם האלבום הזה, Hallowed Ground, באוספי "הדים מן האמבט". זה פשוט אלבום מצוין שכיף לי נורא לחזור אליו עוד ועוד ועוד פעם בכמה חודשים. הפעם שיר קצר וקצבי עם מנטרה שחוזרת שוב ושוב (כי זה מה שמנטרות עושות). I hear the rain I hear the rain I hear the rain, gotta kill the pain.
השיר ×”×–×” נמצא כאן במיקום ×”×–×” באוסף לא רק בגלל הקשר שלו לגשם, אלא כדי לפתוח חלק קצת יותר קצבי ופחות אובדני…

אתר הבית של הויולנט פמס | מייספייס | לרכישת האלבום בדג'נגוס | על האלבום בשרת העיוור

8. Creedance Clearwater Revival – Have you ever seen the rain

Creedance Clearwater Revival - Pendulum

אוף איזה שם ארוך יש ללהקה הזו. ברשותכם, אתייחס אליהם כ-CCR. להקה שפעלה בשנות השישים והשבעים בארצות הברית ואין לי שום דבר חכם לומר עליה כי אני בור בכל הנוגע להם. פשוט נתקלתי בשיר הזה במסגרת החיפושים לשירי גשם ואהבתי את הצליל שלו.
השיר מופיע באלבומם פנדולום.

אתר הבית של הלהקה | על הלהקה בוויקיפדיה | לרכישת האלבום בדג'נגוס

9. בליינד מלון – No Rain

Blind Melon

וואלה, בכלל לא ידעתי שהשיר הזה הוא של בליינד מלון. שמעתי אותו בטח אלף פעם כבר ברדיו ולא היה לי מושג.
בליינד מלון התארחו כבר פעם באוסף המספרים של "הדים מן האמבט". מסתבר שזו להקה ממש חביבה, אולי אני צריך לשמוע עוד ממנה.
השיר הזה חי ובועט באלבום הבכורה של הלהקה, שקרוי על שמה.

אתר הבית של הלהקה | מייספייס | לרכישת האלבום במוזיקנטו | מתכון לסביצ'ה סלמון במלון (עיוור)

10. גידי גוב – חורף

גידי גוב - תנו לגדול בשקט

נו, מי לא מכיר את השיר החמוד הזה של גידי גוב. "חורף, השמש נעלמת בחורף, הגשם מטפטף על העורף, חורף וקררררררררר!". היישר מפסטיבל שירי הילדים (הרבה לפני שהוט השתלטו על הפסטיגל והפכו אותו למפלצת ממוסחרת אופיינית לתקופה). שיר ילדים חמוד וכיפי, כמו ששיר ילדים צריך להיות. את השיר אפשר להשיג גם באוסף שירי הילדים של גידי גוב, "תנו לגדול בשקט".

לרכישת האלבום במוזיקנטו

11. דני ליטני – גשם כבד עומד ליפול

דני ליטני

היו לי הרבה התלבטויות לגבי השיר ×”×–×”. הצעירים שבינינו מכירים אולי יותר את הגרסה של אביב גפן לשיר ×”×–×” שהוא במקור של בוב דילן. אבל את הביצוע העברי, בתרגומו של יהונתן גפן, ביצע קודם כל דני ליטני במסגרת המופע המשותף שלו עם יהונתן גפן, שתועד באלבום "בינתיים ×–×” הכל". ההתלבטות היתה סביב השאלה איזו גרסה להכניס לאוסף. לא, לא הייתה לי התלבטות בין אביב גפן לבין דני ליטני. כבודו של גפן במקומו מונח, אך השיר ×”×–×” תפור על ליטני והוא עושה את ×–×” פשוט הרבה יותר טוב וטבעי. התלבטתי בין הקאבר של ליטני לבין המקור של דילן. בסופו של הדבר האהבה לשפה העברית הכריעה. חוץ מזה, כפי שמציין דויד פרץ בפוסט ×”×–×” – החודשים הקרובים הולכים להיות מלאים בדילן מכל עבר (סרט, אלבום אוסף ועוד ועוד). אז קחו את הגרסה הישראלית. התרווחו לאחור בכיסא, עצמו עיניים ותנו לדני ליטני לקחת אתכם שלושים שנה אחורה לתקופה שבה למילים ×”×™×” הרבה יותר משקל.
לרכישת האלבום "בינתיים זה הכל" במוזיקנטו

12. רותי נבון – גשם בעיתו

רותי נבון

את רותי נבון אני מקווה שאני לא צריך להציג. מהכוכבות הגדולות שצמחו פה בשנות ×”-70 עם רפרטואר של שירי נשמה ופופ ×›"יום יבוא" (מהמחזמר "אל תקרא לי שחור"), "בין האצבעות", "חשמל זורם בכפות ידיך" וכמובן הדואט הבלתי נשכח עם צביקה פיק – "הרקדן האוטומטי". שלא לדבר על היופי המטמטם שלה. היו לה כל הנתונים להפוך לסטארית מקומית. וזה אכן קרה. אבל אחר כך היא ניסתה לעשות את ×–×” בחו"ל עם פחות הצלחה וחזרה בתשובה. לפני מספר שנים, עם זאת, היא חזרה לארץ ואל הבמות לפני מספר שנים כשהעלתה מופע בפסטיבל ×”×’'אז באילת וכמובן כשנתנה הופעה בלתי נשכחת (באמת! ראיתי) בתור אם המנזר במחזמר "צלילי המוזיקה". והדת? היא כנראה ירדה קצת מהעניין, אבל לא ממש מדברת על ×–×”.
"גשם בעיתו" הוא שיר מצוין שלה. יש לו פתיחת גיטרה כיפית וקלאסית אבל הכי מוצלח בו הוא הקול של נבון שמתחיל ברכות מלטפת ועולה בפזמון לעוצמה משכנעת.

לרכישת האלבום במוזיקנטו

13. ×’'ין קלי – Singing in the Rain

Singing in the Rain

דו-די-לו-דו דו-די-דודי-דו-דודי-דודי דו-די-לו-דו דו-די-לו-די-דו-דודי-דו-דו…

שיר הגשם ×”×›×™ אהוב עלי. חברים מסוימים שלי יעידו על ימים גשומים בהם הייתי הולך, או שמא יש לומר מרקד, ברחוב כשיורד מבול ושר את השיר ×”×–×”. אין מה לומר – ×–×” פשוט שיר הגשם ×”×›×™ כיפי שיש בעולם. וזה משעשע ×›×™ אני הכרתי אותו ממש דווקא בזכות הסרט הענק "תפוז מכני" (לא, לא קוראים לו "התפוז המכני"!! קוראים לו "תפוז מכני") שם הוא נכנס בקונוטציה שונה לגמרי מזו של הסרט בו הופיע לראשונה – שהוא, כמובן, Singing in the Rain, בכיכובו של ×’'ין קלי. הגרסה כאן היא גרסת המקור מהסרט.
וכמובן שאני לא יכול להתאפק וחייב לשים את הקטע הכל כך קלאסי ×”×–×” בו ×’'ין קלי מפזז ברחוב הגשום ושר את השיר… עזבו אתכם מ"רוקדים עם כוכבים". פשוט תסתכלו עליו רוקד.

שיר אשיר בגשם: לרכישת פס-הקול באמאזון | לרכישת הסרט באמאזון
תפוז מכני: לרכישת פס-הקול באמאזון | לרכישת הסרט באמאזון

טוב, לא התאפקתי. הנה לכם הקטע מ"תפוז מכני" בו אלכס עושה שימוש לרעה בשיר הזה.

14. מאיר בנאי – גשם

מאיר בנאי - גשם

אני לא יכול לחשוב על אקורד סיום מוחץ יותר למיקסטייפ גשם שיהיה מוצלח יותר מהשיר ×”×–×” של מאיר בנאי. בעיבוד פשוט ונוקב, בקולו החזק שצועק את הפזמון ונשבר לעתים… גם פה היתה לי התלבטות לגבי איזו גרסה לשים. הלהקה מלכת הפלקט הקליטה לאחרונה קאבר די מוצלח לשיר ×”×–×” וחשבתי לשים אותו בשם הקדמה. אבל אז הקשבתי שוב למקור. מה אומר ומה אגיד? עשרים שנה אחרי שהוא יצא הוא עדיין מרטיט את הלב שלי. לא צריך יותר מזה.

לרכישת האלבום במוזיקנטו | למייספייס של מלכת הפלקט שם ניתן להאזין לקאבר

תם ונשלם עוד אוסף של "הדים מן האמבט". סחטיין לכל מי שקרא עד לכאן – אני מעריך אתכם.

ועכשיו… ספרו לי בתגובות מה חשבתם ואיזה שירי גשם חסרים לכם…

הדים מן האמבט: ספטמבר 2007 – שתי פנים…

זהירות – הרבה מלל לפניכם. מי שמעדיף לגשת לתכלס שילחץ כאן

עוד חודש עבר ואנחנו מגיעים לאוסף חדש של "הדים מן האמבט". האמת היא שאוטוטו תמלא שנה לפרוייקט הזה שהתחיל בפוסט הזה והפך למשהו מאוד משמעותי מבחינתי. הרבה מהמאמץ שאני משקיע בלטאה הולך לכיוון הזה והפוסטים של "הדים מן האמבט" הפכו למשהו די תובעני ומאוד משמעותי מבחינתי. עם זאת, לעתים שכרם בצידם והם הפכו למשהו שאני מאוד גאה ומרוצה ממנו ומהתגובות. הרעיון המקורי היה לנסות ולתעד בצורה לא מדויקת את הפסקול של חיי. לעצור פעם בחודש ולהזכר במוזיקה שליוותה אותו. עם הזמן שמתי לב שהאוספים קיבלו צבע קונספטואלי. רוצה לומר, פחות תיעוד של "מה שמעתי החודש" ויותר "מה עבר עלי החודש". כאילו שבעזרת כארבעים ומשהו דקות של מוזיקה שאני עורך פעם בחודש אני משדר איזה הלך רוח. מתי הבנתי את זה? כשבתכתובת מייל שאינה קשורה ללטאה כתבה לי מישהי שהיא מקווה שאני מרגיש יותר טוב. כששאלתי מאיפה לה לדעת שאינני מרגיש טוב היא אמרה שלא קשה לדעת את זה כשמאזינים למוזיקה שאני עורך.

יש פה נקודה שמעניינת אותי ושאני עוד צריך לעשות עליה חשיבה. הקשר החזק בין רגשות או מצב רוח לבין מוזיקה. את פוסט אוגוסט של "הדים מן האמבט" פתחתי עם תהייה כללית מאוד בעניין הקשר בין רגשות ומוזיקה מבחינה נוירולוגית. אני צריך עוד לתת על זה את הדעת. אין לי ספק בכלל שלמוזיקה יש השפעה חזקה על מערכת העצבים שלנו. מוזיקה יכולה לייצר בנו תוך צלילים ספורים קשת שלמה של רגשות. יש שירים שמעצבנים אותנו, יש שירים שמצחיקים אותנו, יש שירים שמעציבים אותנו ויש שירים שמרוממים את רוחנו.
כל זאת נכון ודאי לסוגי אמנות נוספים ואני בטוח שאיש איש והאמנות שעושה לו את זה אך עבורי אין דבר שמפעיל אותי רגשית כמו מוזיקה. הדבר היחיד שמסוגל להתקרב לזה הוא פרוזה וגם זה בעוצמות נמוכות יותר.
ומהו השימוש במוזיקה עבור הרגשות? איזה מוזיקה אנחנו שומעים כשאנחנו שמחים? וכשאנחנו עצובים? האם כשאדם עצוב יעדיף לשמוע מוזיקה שמחה שתשפר את מצב הרוח שלו או שאולי הוא יעדיף לשמוע מוזיקה מלנכולית שתאפשר לו להרגיש קצת פחות בודד בעצבונו?
ברור לי שאין תשובה מוחלטת לשאלה זו. רק על עצמי לספר ידעתי ותשובתי עבור עצמי היא שבדרך כלל המוזיקה שאני שומע תואמת את מצב הרוח שלי. אם אני במצב רוח אנרגטי, שמח וטוב לב – המוזיקה שתעשה לי נעים באוזן תהיה קצבית יותר, אולי קלילה יותר, כזו שתגרום לי לתופף על ההגה בזמן הנהיגה ולשיר בקולי קולות אל החלון הפתוח. לעומת זאת, אם אני במצב רוח מדוכא, מהורהר, כבד – המוזיקה שלי תהיה בדיוק כזו. צלילים נמרחים, קצב איטי, מילים כבדות יותר. שירים שימלאו את הרכב בצלילים עשירים ובהם אשקע מטה, מקווה לרדת לשם עלייה.
ומה עובד בשבילכם? ספרו לי בתגובות.

למה כל זה בכלל מטריד אותי?
כמי שנמצא כעת במסלול ההכשרה שאמור להפוך אותו לפסיכולוג, אני לא יכול שלא לתהות על הערך הטיפולי במוזיקה. יש היום הרבה מאוד עיסוקים טיפוליים ששייכים לאסכולות הפארא-רפואיות. טיפול בבעלי חיים, באמנות, בעיסוק, בדרמה. וגם במוזיקה. אין לי מושג מה זה אומר "טיפול במוזיקה". אני לא יודע אם התהליך מתבצע דרך יצירת מוזיקה בעזרת נגינה או דרך האזנה. אך מסקרן אותי אם יש ערך טיפולי להאזנה למוזיקה. אם אני כמטפל יכול לעזור למטופל שלי להתמודד עם רגשות מסוימים בעזרת סוגה מוזיקלית כזו או אחרת, בעזרת טקסטים כאלו או אחרים – וכן הלאה. אין לי ספק בכלל שלעשות זאת יהיה מסובך למדי שכן יש כל כך הרבה סגנונות מוזיקליים בימינו ויהיה צריך לתפור היטב את הסאונד שיתאים לבעיה של המטופל וזה יושפע מאוד מהטעם של המטופל. וכדי להיות מסוגל להתאים לטעם הזה המטפל צריך להכיר קשת עצומה של אפשרויות. ובינינו – כמה זה סביר?

אבל הלכתי רחוק מדי. יצאתי מהצבעה על השינוי הקל בקונספט של האוספים והגעתי לתהיות בנוגע לטיפול פסיכולוגי. אני אעזוב עכשיו את הנושא הטיפולי ואשאיר אותו להזדמנות אחרת. אחזור לעיקר.

לטאה מוזיקלית: HEBRISH – אוסף מוזיקלי ישראלי באנגלית

אללי! קצב העדכונים של הלטאה בזמן האחרון מרקיע שחקים! אני מקווה שזה תופס אתכם כברכה ולא כמתקפה אפילפטית ושאתם מצליחים להנות מזה.

בימים אלו נמצאת בארץ ידידה שלי, תושבת ניו יורק, שלא ראיתי כבר מליון שנה אם לא יותר. אחרי שהראתי לה שירה בציבור משמחת מהי – בבוביזמר – חשבתי מה אוכל לתת לה כמתנת מזכרת לכשתיסע לנפוש בספרד ממש בעוד ימים ספורים. בעודי חושב הושטתי יד אל מדף הדיסקים שכן חשקה נפשי להאזין לדיסק האחרון של הדרה לוין-ארדי ואז ×–×” ×”×›×” בי! לא, לא נפל דיסק ונתן לי מכה במצח, אלא עלה במוחי הרעיון להכין לה מיקסטייפ של מוזיקה ישראלית בשפה האנגלית. הרי יש לא מעט יוצרים ישראליים לאחרונה שבוחרים לכתוב ולבצע את שיריהם באנגלית (ואת הדיון אם ×–×” טוב או רע לא אפתח כאן. בשביל ×–×” יש לכם תגובות אם אתם רוצים להתפלפל). אז בחרתי אמנים, חיפשתי את השירים ויצרתי את האוסף. שימו לב, אגב, שלא כל האמנים באוסף מבצעים רק באנגלית. למעשה שניים מהם (יוני רכטר ואהוד בנאי) שרים בעברית רוב הזמן. אבל כשאומרים רוב הזמן ×–×” אומר שיש גם לא רוב הזמן.
אחרי שהכנתי את האוסף, צרבתי אותו לדיסק ואף הכנתי עטיפה משובחת – חשבתי שאחרי כזו השקעה ×–×” לא ×™×”×™×” פייר אם לא אתן לעוד אנשים שאני אוהב לשמוע אותו. ועוד אנשים שאני אוהב ×–×” אתם (והחברים הדמיוניים שלי מהילדות, אבל ×–×” עניין לפעם אחרת).

אז ×”× ×” הוא לפניכם, המיקסטייפ HEBRISH – אוסף מוזיקלי ישראלי באנגלית

להמשיך לקרוא