לטאה מוזיקלית: אלבום השנה של לטאת האמבט – 2007

אחרי אוסף סיכום השנה שפורסם פה בשבוע שעבר (מה, לא שמעתם? לא הורדתם? רוצו לפה) הגיע הזמן לשבת ולכתוב את מה שכבר מזמן היה לי ברור. מהו האלבום שעשה לי את 2007?

האמת, אני כבר מתכנן לכתוב את למעלה מחודש, ויש מי שיגיד שזה לא הוגן לתכנן את פוסט אלבום השנה בטרם היא הסתיימה – ומי שיגיד את גם צודק למדי. אבל מה אני יכול לעשות? האלבום ×”×–×” נכנס לי עמוק עמוק לנשמה עד כדי שהיה לי ברור שקלושים הסיכויים שמישהו אחר יתפוס את מקומו. אני רק מקווה שהפוסט הקרוב יצליח להסביר למה.

אז מהו אלבום השנה שלי אתם שואלים? ובכן קבלו ללא כחל ושרק את

"הייקו בלוז" – אם משום מה אתם מכירים אותי ועוד לא יודעים – הוא אלבום הסולו הראשון של דויד פרץ, אושיה מוזיקלית ידועה למדי בעולם המוזיקה הלא-מיינסטרימי הישראלי. אם אתם עוד לא מכירים את דויד,

באלבומו ×–×” מציג פרץ שילוב ייחודי ומרתק של מוזיקת הבלוז האמריקאית שהוא למד ומכיר כל כך טוב, עם סגנון השירה היפנית הידוע, הייקו. אז לא, הוא לקח שירי הייקו מסורתיים והלחין אותם במקצבי בלוז – אלא יצר משהו חדש, משהו לגמרי שלו – שמתכתב עם שני העולמות ופוגש אותם אצלו, בבאר שבע. הבלוז נוכח היטב היטב באווירה הכוללנית של האלבום, שהיא מלנכולית, מהורהרת ועגמומית – אך מכילה תקווה. הבלוז נוכח גם בלחנים והעיבודים של פרץ שמשתמש הרבה מאוד בגיטרת הדוברו, בצלילי סלייד יפהפיים ובאווירה המדברית שלו.
ההייקו נוכח בעיבודים המוזיקליים שמאופיינים במעין מינימליזם מדויק. זו לא מוזיקה מינימליסטית פר סה, אך פרץ עושה שימוש במעט כלים בכל שיר, לא יותר ממה שנחוץ כדי לעטוף את הטקסטים שלו במינון המוזיקלי הנכון. אך יותר משהייקו נוכח בעיבודים, הוא נוכח בטקסטים עצמם. אלו אמנם לא טקסטים במבנה ההייקו המסורתי של 5 הברות, 7 הברות ו-5 הברות ואפילו לא קרוב לכך – אך פרץ מצליח להגיד הרבה מאוד ולהעביר הרבה רגש בטקסטים שהם בסך הכל קצרים יחסית ולא מסובכים. הדוגמה ×”×›×™ בולטת לכך היא בשיר היחיד באלבום שאין לו שם (או שהוא נקרא "ללא שם", תחליטו בעצמכם):

אני שהייתי
עכשיו הוא כבר לא
אני שאלך

הטקסט הקצרצר ×”×–×” מודבק כבר הרבה מאוד זמן על דלת הכניסה לחדרי בדיוק מהסיבה ×”× "ל. הוא קצר ולכאורה פשוט – אך מגלם בתוכו אמת חכמה ונכונה מאוד. כן, יש היגידו שאין פה חידוש פילוסופי גדול – אבל זו לא המטרה. המטרה היא להעביר מסר ופרץ מעביר אותו פה באופן מדויק להפליא. לא רק בטקסט הקצר אלא בעיבוד המוזיקלי המלווה אותו: תווים נמרחים שמנוגנים בסלייד על גיטרת הדוברו שלו, ותו לא. וכל ×–×” באורך של פחות מדקה. מה יכול להתאים יותר מזה לשיר שמדבר על ארעיות?

השירים ב"הייקו בלוז" הם שירים מאוד אישיים. אולי בגלל זה נורא קל להתחבר אליהם ממקום רגשי בסיסי כל כך. הם עוסקים רובם ככולם בחשבון נפש, בשאיפות ואכזבות, אבל גם בלחיות את הרגע, לחוות את השינוי ולהמשיך לקוות ולחלום. ולא, זה לא כבד כמו שזה נשמע. היופי בכתיבתו של פרץ הוא היכולת שלו להעביר את הרגש והמסר בכל שיר באמצעות מעט מילים ושימוש בשפה קולחת ונהירה, אך לא פשוטה מדי.

אבל כעת מגיע המקום להודות ש"הייקו בלוז" הוא אלבום השנה שלי לא ×›×™ הוא האלבום ×”×›×™ טוב שיצא השנה בארץ (או בכלל) – הוא בהחלט מהטובים שיצאו השנה (ויצאו הרבה טובים) אבל לאו דווקא הטוב ביותר. הסיבה שהוא אלבום השנה שלי היא הערך המוסף שהוא מהווה עבורי. האלבום ×”×–×” הפך לחלק ממני.
כבר בפוסט הקודם של סיכום השנה, הזכרתי שלולא יצא השנה האלבום ×”×–×”, ×—×™×™ היו נראים אחרת לגמרי – והבטחתי הסבר. אז ×”× ×” הוא.

ההסבר קשור לשני אלמנטים מרכזיים באלבום הזה. הראשון הוא המהות הרגשית שבו; השני הוא האנשים שמאחורי האלבום. ונתחיל מהראשון.
כאמור, זהו אלבום מהורהר, מלנכולי משהו, מכיל אלמנטים דקים של תקווה אך הרבה מאוד עצב. כל נים באלבום ×”×–×” אומר כאב מתוק-מריר-מתוק. יש לשים דגש על כך שיש מתוק, ×›×™ להבדיל למשל מאלבומיו הדכאוניים למדי של גבריאל בלחסן, את הייקו בלוז אני מסוגל לשמוע גם אם אני במצב רוח טוב יחסית. עם זאת, אין ספק שהוא פגש אותי וליווה אותי בתקופות של מצב רוח מחורבן למדי – ושם, דווקא שם, התאהבתי בו.
×–×” לא המקום לפרט את התהליכים והתהפוכות הרגשיים שעברתי בשנה האחרונה, ×–×” ביני לביני. אבל כל מי שעבר תהליך של בחינה עצמית אל מול שאיפותיו המקצועיות, אל מול חלומותיו, אל מול זהותו; כל מי שמצא את עצמו במקום לא טוב בחיים ורצון ×¢×– לעשות שינוי – ויקח את הייקו בלוז ויקשיב לו, ממש יקשיב לו – אני בטוח שיתחבר אליו עמוק, היישר אל הליבה. בהתחלה האלבום ×”×–×” יפגוש אותו במקום מדכא למדי. משפטים כמו "כל מה שמתחיל נגמר" או "אם ×–×” טוב או אם ×–×” רע, אין לך ממש ברירה", שלא לדבר על השיר "ניסיתי ונכשלתי" שכל כולו עוסק בויתור על חלומות (צפו כאן בקליפ היפה לשיר ×”×–×”). אבל ×–×” לא אלבום מדכא. נהפוך הוא – שכן אחרי האזנה או שתיים, כשמקשיבים לקולו של פרץ הנוסך במאזין את מילותיו ומרגישים את החיוך שמלווה את העצב, משהו משתנה. פתאום מבינים שתמיד, אבל תמיד, יש למה לצפות. יש מקום לשינוי. לשיפור. ולא, ×–×” לא ×›×™ הגענו למקום ×”×›×™ נמוך שיש.
המסר ×”×–×” מופיע בצורה ×”×›×™ ישירה ב"מקום בתוכי", השיר השישי באלבום. השיר מתחיל, כמו כמה אחרים, בסלייד על הגיטרה, צלילים המגיעים ממרחק אך מתקרבים מאוד – שווה מאוד להאזין לפתיחה היפהפייה הזו באוזניות. אחרי פתיחה של דקה, מתחיל פרץ לשיר את השיר ×”×›×™ אופטימי באלבום ×”×–×” (ואחד משירי התקווה היפים שנוצרו, לדעתי):

יש מקום בתוכי שלעולם לא יחשיך
יש לי דרך אחת שלעולם לא תאבד
יש לי כוח לתת גם כשאין לי למי
ואהבה שאוהבת לפעמים גם אותי

או קחו למשל את השיר שסוגר את האלבום, "היום זה עכשיו". היו כמה רגעים מזוקקים בשנה האחרונה שבהם הרגשתי שמשהו חייב להשתנות. משהו צריך להתקדם. וזה צריך לקרות עכשיו.

היום זה עכשיו
ועכשיו זה כל מה
שרצית להיות
ונותרת אתה
אהבות שחלפו
הימים שנותרו
כלום לא נחשב
היום זה עכשיו

זוכרים? מעט מילים. אבל הרבה עובר בהן.

אני אנסה לסכם את האלמנט הראשון בכך שהאלבום ×”×–×”, על מסריו היפים והמרגיעים, ×”×™×” עבורי גלולה אנטי-דכאונית מושלמת בתקופה שבה כנראה הייתי צריך את החיבוק ×”×–×” – ומהיותי מי ומה שאני, כנראה שלא יכולתי לקבל אותו בשום דרך בלתי אמצעית אחרת מלבד זו – מלבד המוזיקה שמגיעה מאדם זר ומתנגנת אליך בבית, לבד, בחדר, בשקט.


תמונה באדיבות היס רקורדס

אבל יש עוד הרבה יותר לאלבום ×”×–×” מגלולה אנטי-דכאונית. הזכרתי קודם שיש שני אלמנטים שהופכים את האלבום ×”×–×” למה שהוא עבורי – וכאמור, האלמנט השני קשור לאנשים שמאחורי האלבום. אני מתבונן עכשיו שתי שורות למעלה, כשכתבתי "המוזיקה שמגיעה מאדם זר" ומחייך, ×›×™ במובן מסוים, כבר לא מדובר באדם זר. ואני אסביר.
האלבום "הייקו בלוז" יצא בלייבל "היס רקורדס" (ואני מתנצל בפני מי שכבר יודע את כל ×–×”, פשוט תדלגו פסקה). הלייבל הוקם על ידי שני חברים, אוהבי מוזיקה מושבעים, שהחליטו יום אחד להפסיק לקטר ולהתחיל לעשות והקימו מאפס את הלייבל הכל כך מיוחד ×”×–×”. שני האנשים האלו הם גיא ×—×’'×’', המוכר לקוראי הלטאה כגיאחה מ"עונג שבת", ובנימין אסתרליס, הידוע גם בכינויו מורפלקסיס (תחתיו הוא יוצר את המוזיקה המכשפת שלו). מה כל כך מיוחד ב"היס רקורדס"? ובכן, כאמור מדובר בשני חבר'×” שבאים מאהבה למוזיקה. הם הראשונים שיגידו שהם לא כאן בשביל הכסף, אלא בשביל לקדם מוזיקה שהם אוהבים לאוזניים שיאהבו אותה גם (כדאי לקרוא את הפוסט ×”×–×” שלהם). הם ניגשו לכל העניין ×”×–×” עם המרץ והאהבה והמקוריות שמייחדים את הלייבל ×”×–×” – וזה מתבטא בראש ובראשונה, לדעתי, בקשר שלהם עם הקהל. ×–×” מתחיל בבלוג שהם הקימו באתר הבית של הלייבל ומלווה את כל הפעולות של הלייבל. הבלוג המקסים ×”×–×” נותן לקוראיו הצצה מרתקת ומשעשעת לעולם ×”×–×” של הפקת מוזיקה בארץ ונותן סוג של הרגשה שאתה שותף למעשה. אבל הם הלכו רחוק מזה והחליטו לשתף את הקהל שלהם בתהליך העשייה. איך? ובכן, אחרי שהדפיסו את אלף העותקים הראשונים של "הייקו בלוז", מישהו ×”×™×” צריך לארוז אותם, לא? אל תשכחו שמדובר בלייבל שמורכב משני אנשים. אין המון עובדים, אין פס ייצור. יש שני אנשים שאוהבים מוזיקה, ואת המוזיקאי… אז מה עושים? מזמינים חברים למפגש אריזה ×—×’×™×’×™. וזה בדיוק מה שהם עשו – והחברים שהוזמנו היו קוראי הבלוג. פשוט מאוד. לשמחתי, את גיא הכרתי קצת קודם כך שהרגשתי עצמי די נוח להגיע למפגש האריזה הראשון שנערך בביתה של חברתו המקסימה (רשמים מאותו מפגש אפשר למצוא כאן). לשמחתי הכפולה, יצא לי לפגוש שם כמה אנשים שלפני כן הכרתי רק וירטואלית.
כמו שאתם אולי מבינים, יש ערך מוסף גדול מאוד בהרגשה שאתה לקחת חלק ממשי בתהליך הלידה של האלבום ×”×–×” – גם אם ×–×” רק בלהכניס את הדיסקים לעטיפות…


ככה זה נראה. נסו למצוא אותי בתמונה..
התמונה שייכת להיס רקורדס, כמובן

מפה לשם היו הופעות (כאן אפשר להוריד הקלטה של ההופעה המצוינת שנערכה בתמונע ביום הולדתו של דויד) והיה עוד מפגש אריזה חגיגי עוד יותר. צפו בוידאו הזה שהכין פרנק מהקונכייה, אולי זה ייתן לך תחושה למה כל כך אהבתי את המפגשים האלו.

ובכל הסיפור ×”×–×” הכרתי עוד אנשים, כמו גם את דויד עצמו שהתגלה כאדם מקסים ולבבי במיוחד. להקשיב לאלבום ×”×–×” עכשיו מרגיש עוד יותר אישי מאי פעם. החברות שלי עם גיא וזוגתו אביטל, שאני מברך עליה לפחות פעמיים בחודש, רק העמיקה בזכות המפגשים האלו. וחוץ מאת דויד הכרתי עוד אנשים יקרים כגון ניימן, פרנק , בני ואחרונה ואהובה – עידית – שאלמלא האלבום ×”×–×” וכל מה שהתרחש סביבו, לא הייתי מכיר אותה. כך שניתן בסופו של דבר לומר ש"הייקו בלוז" הוא בהחלט האלבום שעשה לי את 2007. גם ×›×™ הוא מהיצירות המוזיקליות והטקסטואליות שהכי אהבתי השנה – והרבה בזכות העובדה שבמובנים מסוימים הוא שינה את ×—×™×™.

שנה עברה, שנה חלפה – סיכומבטיה מוזיקלית 2007


התמונה שייכת למרצ'לה בונה

שלום לכל הלטאים והלטאות שם בחוץ! תראו מה ×–×”, רק לפני 362 התחילה שנת 2007 והיא כבר נגמרה! איך הזמן טס כשנהנים. השאלה היא האם באמת נהנינו השנה אך התשובה עליה אינדיבידואלית. מה שבטוח, מבחינה מוזיקלית היתה זו אחת השנים הטובות והפוריות שזכינו להן. תסתכלו על מה ×”×™×” לנו רק בארץ הקטנטנה הזו: אלבומים חדשים של שלומי שבן, הבילויים, רונה קינן… אלבומי בכורה לדויד פרץ, עמית ארז, יערה אילון, נועה בביוף… וזה רק אצלנו… אני לא מתחיל אפילו לגעת במה שקורה מחוץ לגבולות ארץ הקודש.

אז ×”×’×™×¢ הזמן ×”×–×” בשנה שאני עוצר ומנסה לסכם את מה שהיה – מבחינתי. וזה, כמו בשנה שעברה וכמו תמיד, הדגש. אין לי יומרות להקיף בסיכום ×”×–×” את מה שיצא השנה בעולם או בכלל ואני מודע היטב לחורים הגדולים שיש לי בהשכלה התרבותית (אל דאגה, מיטב המוחות עובדים על ×–×” ברגעים אלו ממש!). הסיכום ×”×–×” מטרתו פשוטה וברורה – לתת לכם טעימות מהמוזיקה שעשתה לי את ×–×” השנה – שזו המטרה למעשה של כל פרויקט "הדים מן האמבט". רק שכאן הדגש הוא על מוזיקה שיצאה השנה.

בניגוד לשנה שעברה, הפעם האוסף לא מתמקד במוזיקה ישראלית אלא גם ישראלית וגם לועזית (החלוקה היא בערך חצי-חצי). למה? ×›×›×”. ×›×™ השנה, ובמיוחד לאחרונה, נפתחו לי האוזניים לעובדה שיש דברים ממש טובים שאינם בשפת הקודש וחבל להיות סנוב (סתם, ×–×” לא סנוביזם, זו העצלות שלי להקשיב למשהו בשפה זרה – לא מספיק בלימודים אני צריך להתמודד עם האנגלית?)

אני חושב שזה השלב שבו אפסיק לקשקש ואתן למוזיקה לעשות את ×–×”. גם ×›×›×” יש מלל לכל שיר…
כרגיל, אתם מוזמנים להאזין לאוסף במלואו כאן על ידי לחיצה על כפתור ה-Play.
עדכון: נכון לעכשיו כשמאזינים אונליין לאוסף זה נשמע איטי בצורה מעוותת (בגלל בעיה בתוסף). לכן אני מאוד ממליץ להכנס לעמוד שלי באתר המופלא Icast ולשמוע את האוסף שם.

כמובן שניתן גם להוריד את האוסף ולקחת אותו לכל מקום שתרצו (אפילו לשירותים!)
שימו לב שהפעם האוסף ארוך במיוחד (שעה ועשרים! יש פה עשרים שירים…) ולכן חילקתי אותו לשני חלקים כדי להקל את ההורדה – בכל חלק עשרה שירים.

להורדת האוסף לחצו כאן:
חלק ראשון
חלק שני

דיסקליימר
כרגיל, השירים מובאים פה להאזנה והנאה שלכם ואני ממליץ בחום לא להיות חרא של אנשים ולקנות את המוזיקה שעושה לכם את זה. אם אקבל פניה להסיר את אחד השירים אכבד אותה (וארגיש חשוב!)

כרגיל, לכל שיר כתבתי מלל שקצת מנסה להסביר מי זה ולמה אני אוהב את זה ומכיל לינקים למקורות נוספים. אבל בכל זאת יש פה עשרים שירים וזה קצת ארוך, אז לשם שינוי החלטתי לתת לפני זה את הרשימה עצמה למי שמסתפק במועט. מי שרוצה את שאר התופינים גם יזכה בהערכתי וגם יכול פשוט להמשיך לגלול למטה. אני גם אשמח לשמוע בתגובות מה אתם מעדיפים.
וכמובן, אני אשמח מאוד מאוד לשמוע בתגובות מה חשבתם על האוסף ובכלל, מה עשה לכם את זה השנה.

רשימת השירים

David Peretz - Haiku Blues

1. דויד פרץ – מקום בתוכי
×–×” אולי יישמע מוגזם לחלקכם אך ×–×” באמת נכון: לולא יצא השנה האלבום "הייקו בלוז" של דויד פרץ, ×—×™×™ היו נראים אחרת לגמרי. אחרי אמירה מפוצצת כזו צריך הסבר אך אני אשאיר אותו לפוסט נפרד שיעלה בימים הקרובים. בגלל המקום הרחב כל כך שהאלבום ×”×–×” תפס בלבי וחיי בשנה האחרונה החלטתי שמן הראוי שיפתח את האוסף שיסכם אותה – ובחרתי מתוכו את אחד השירים היפים ביותר שאני מכיר, "מקום בתוכי" – פשוט ×›×™ זהו שיר תקווה, מלא במרירות-מתוקה או מתיקות-מרירה – תלוי מאיזה צד מסתכלים על ×–×”.

לרכישת האלבום בהיס רקורדס | לבלוג המצוין של דויד פרץ | צפו בקליפ היפה של "ניסיתי ונכשלתי"

Jesca Hoop - Kismet

2. Jesca Hoop – Havoc in Heaven
השיר הזה מכניס אותי תמיד להלך רוח שאני מאוד אוהב: חלומי (לא, לא הגבינה). ג'סקה הופ כתבה אותו בהשראת שני ספרים מקאנון המיתולוגית הסינית (כמו זה). השיר הקסום הזה מפליא לספר סיפור מאבק בעל אווירה מיתולוגית שאני כל כך אוהב. הופ מנצלת פה יפה מאוד את הגוונים החמים והשונים של קולה ואת כשרון הניסוח המיוחד מאוד שלה שניכר גם בשירים האחרים מאלבום הבכורה שלה שיצא השנה ונקרא "Kismet" (וכתבתי עליו כאן). אני מאוד ממליץ להקשיב לשיר כשהמילים מונחות מולכם כי לעתים קשה להבין את שירתה וחבל לפספס את שפתה העשירה והמיוחדת.

לאתר הבית של ג'סקה הופ | למייספייס של ג'סקה הופ | לרכישת האלבום באמאזון

Noa Babayof - From a window to a wall

3. × ×¢×” בביוף – At Your Death
את אלבום הבכורה של נעה בביוף הצגתי כבר באוסף הקודם עם השיר Marching Band (שהוא מתחרה רציני על התואר "השיר עם הפתיחה הכי מטלטלת לשנת 2007"). מאז שמעתי את האלבום עוד כמה וכמה פעמים ועדיין קשה לי לעתים לתפוס ולהכיל את הקול השמיימי ומחד וארצי כל כך מאידך של בביוף. בחרתי לכאן את השיר At Your Death שהוא שלוש דקות מזוקקות של תוגה מצמררת שמסתכמות בשורה המזעזעת:
"At your death life will be simple again"

לרכישת האלבום במוזיקנטו | למייספייס של נועה בביוף

Tunng - Good Arrows

4. Tunng – Hands
Tunng היא אחת התגליות הנעימות ביותר שלי השנה. להקה בריטית שהופיעה לא פעם השנה באוספי הדים מן האמבט. הם פעילים כבר ארבע שנים אך גיליתי אותם בעיקר השנה לאחר שלקראת סוף השנה שעברה טל וייס (שתופיע פה בקרוב) הכירה לי אותם עם הקאבר שלה ל-Tale from Black מאלבומם הראשון. השנה הם הוציאו את אלבומם השלישי, "Good Arrows" שלשמחתי נחת בידיי לפני כשבועיים בזכות אחי הגדול. Good Arrows שונה מעט מקודמיו, עשיר יותר בעיבודיו ובמרקם הקולות שמלווה אותו – והוא בהחלט אחד הטובים שיצאו השנה לדעתי.

לאתר הבית של Tunng | למייספייס של Tunng | לרכישת האלבום באמאזון | צפו בקליפ של Bullets

Elephant Parade - Bedroom Recordings

5. Elephant Parade – Velcro
Elephant Parade הם צמד שחציו ישראלי וחציו אמריקאי. עידו ואסטל הם זוג בחיים ועל הבמה והשיר Velcro לקוח מאלבום הבכורה שלהם, "Bedroom Recordings", שכשמו כן הוא – הוקלט בחדר השינה. האמת היא שהוא יצא ב-2006 אך מקורות בכירים מוסרים לי שהשנה יצא בהפצה מסודרת בארץ. חוץ מזה שגיליתי אותם השנה אז מגיע להם להכלל באוסף, לא?
בחרתי את Velcro בגלל האהבה שיש לי לשירי אהבה שהם קצת אחרת. כאלו שלא מדברים על "איך את מבלבלת אותי" או כמה ש"היא לא דומה לאף אחת אחרת", אלא מצליחים לתפוס משהו שונה, שלרוב לא מסתכלים או חושבים עליו כשחושבים על הביטוי "שיר אהבה". "לא אבקש את ידך" של יוסי בנאי, למשל, הוא כזה. וכאן? קחו למשל את השורה שחוזרת על עצמה בשיר:
"It's hard to tie my shoes my love when your lips are missing from my neck and knees and thighs and face"
(ועכשיו תחשבו על שם השיר ותחייכו)

לאתר הבית של ההרכב | למייספייס של ההרכב | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Tal Weiss - Tal Weiss

6. טל וייס – לברוח ממך
בסוף סיכום השנה של 2006 ציינתי שני אלבומים שידעתי שאמורים לצאת אך טרם עשו זאת וחסרו לי. אחד מהם היה אלבומה השני של רונה קינן שיופיע לקראת סוף האוסף. השני היה אלבומה השני של טל וייס. לשמחתי, האלבום לא בושש לבוא ויצא בסביבות פברואר (בול בזמן ליומולדת שלי, תודה טל!)
את רשמיי וחוויותי ממנו כבר כתבתי כאן בעבר, אז אחסוך מכם את החזרתיות. רק אומר שהשיר "לברוח ממך" הוא היפה ביותר בעיניי באלבום ובהחלט השיר שנשאר איתי גם הרבה אחרי שסיימתי לטחון את האלבום במערכת. זה השילוב של המילים הישירות והנכונות, הגיטרה היפהפייה של אילן וירצברג והקול המקסים של וייס (במיוחד בפתיחת הא-קפלה בשלושה קולות).

לאתר של טל וייס | למייספייס של טל וייס | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Amit Erez - amit erez

7. עמית ארז – Postcard
בכל הנוגע למוזיקה, יש לי לעתים קרובות נטייה להצטרף לחגיגה מאוחר. לא כשכל האורחים נטשו אלא בערך מתי שכולם, אבל כולם, שם. רק לעתים רחוקות אני מאלו שמגיעים מוקדם ונהנים מהשקט של לפני הסערה. זה קרה לי עם רג'ינה ספקטור שגיליתי שניה אחרי שעלתה למטוס שלקח אותה מהארץ, ועכשיו זה קורה עם עמית ארז.
את השם שלו שמעתי הרבה בשנה וקצת האחרונות אך לא ידעתי מי זה ומה הוא שר. שמעתי עליו בעיקר דברים טובים והרגשתי שיש איזה הייפ שמעולם לא הקדשתי לו תשומת לב. אז הוא עשה בשבילי את העבודה והוציא ממש עכשיו אלבום מלא ראשון, שנקרא "amit erez". האלבום מציג צליל אחר ממה שהיו רגילים לשמוע מארז שכן הוא מופק יותר, אולי רועש יותר, רוקיסטי/פופי יותר. והוא ממש, אבל ממש אלבום טוב. רק יצא וכבר הפך לאחד האהובים עלי מהשנה. Postcard, שיר הפתיחה שלו, מהווה כרטיס ביקור מוצלח להפגנת יכולותיו וכשרונו של ארז (ולהקתו המעולה). חוץ מזה שהוא גם עלה לשלב הגמר בתחרות Independent Music Awards, שזה גם כבוד.

למייספייס של עמית ארז | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Habiluim

8. הבילויים – שוש אלמוזלינו (הייתה צריכה להיות סגורה אצלי באיזה כד)
אוף. כמה קשה ×”×™×” לי לבחור שיר מהאלבום ×”×–×” לסיכום השנה! השנה הבילויים הוציאו סוף סוף אלבום שני, "שכול וכשלון" שמו, ואם הייתי יכול הייתי שם (כמעט) את כל האלבום בסיכום השנה. כמעט שמתי את "תנשב הרוח" שכן הוא לדעתי השיר ×”×›×™ חזק באלבום (ובכלל, ×–×” אחד מהשירים ×”×›×™ חזקים שיצאו במדינה השרויה-בהכחשה הזו) – אך השיר ×”×–×” התארח כאן בעבר (כאן). אז הלכתי על "שוש אלמוזלינו", שיר כאילו-קטן אך ענק. שיר שנשמע משונה בהתחלה אך כשמקשיבים לו מגלים שיר על מזרחים-אשכנזים, על לאיטיזם, על דיכוי. וכל ×–×” עטוף באריזה מוזיקלית תיאטרלית שמוכיחה שוב שהבילויים הם אחד ההרכבים ×”×›×™ מוכשרים שנמצאים פה.

למייספייס של הבילויים | סדרת פוסטים מעניינת על האלבום ושיריו (ראשון, שני, שלישי ורביעי) | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Shlomi Shaban

9. שלומי שבן – אני שוקעת… תפוס אותי
פתאום אני שם לב למשהו מעניין: רבע משירי האוסף מגיעים מאלבומים שניים שיצאו השנה. טל וייס, הבילויים, רונה קינן, נועם רותם – ושלומי שבן. לא יודע אם ×–×” אומר משהו, אבל ×–×” מעניין (מצד שני, 8 מתוך השירים הגיעו מאלבומי בכורה…)
בכל מקרה, שלומי שבן הוציא סוף סוף את אלבומו השני, "עיר", שבע שנים אחרי אלבומו הראשון. בהתחלה כשיצא האלבום לא יכולתי להפסיק להקשיב לו. שליטתו של שבן בז'אנרים השונים, יכולת הכתיבה שלו והעיבודים הטובים פשוט ריתקו לי את האוזן חזור ורתק. אחר כך נרגעתי קצת ופיניתי מקום לאלבומים אחרים וחלק מהשירים גם קצת נמאסו עלי (מי אמר אינטואיציה ולא קיבל?). אחד השירים שנשארו מהפייבוריטים שלי עוד מההאזנה הראשונה הוא "אני שוקעת… תפוס אותי". שיר על אישה בעלת בטחון עצמי נמוך ובעיה ביחסי אובייקט (סליחה, ×–×” הפסיכולוג שבי שהתפרץ לרגע) ומוגש בצורה אדירה על ידי שבן בעזרתו של ערן צור על הבס ועל ×”-"שה לה לה לה", שממש משדרג את השיר.

למייספייס של שלומי שבן | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Bright Eyes - Cassadaga

10. Bright Eyes – Middleman
Bright Eyes, הלא הוא קונור אוברסט, גם התארח כאן לא מעט פעמים. גיליתי אותו לראשונה דרך אלבומו הקודם "I'm wide awake it's morning" (וכתבתי עליו קצת כאן) והשנה הוציא את אלבומו "Cassadaga", שהוא אלבומו השביעי (! הבחור בן עשרים ושבע…)
האמת היא שזה לא מדויק שזה מהאלבומים האהובים עלי השנה – כמעט שלא הקשבתי לו מההתחלה עד הסוף, אבל מאז שיצא מדי פעם מצאתי עצמי נתפס לשיר ×›×–×” או אחר באופן כמעט אובססיבי לתקופה קצרה ועובר הלאה. אחד מהשירים האלו הוא Middleman, שאני אוהב במיוחד בגלל הכינור.

לאתר הבית של Bright Eyes | למייספייס של Bright Eyes | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Noam Rotem - Ezra Ba

11. נועם רותם – שיר מהקומה התשיעית
אהה… נועם רותם. הוא הוציא השנה את "עזרה בדרך", אחד האלבומים ×”×›×™ מחובקים שיצאו השנה ואולי בצדק. ×–×” באמת אלבום מצוין. רותם לקח נושא מאוד קשה, אישי וכאוב (מחלת הסרטן של אשתו, למי שחי בביצה לאחרונה) והפך את החוויה המסובכת הזו ליצירה אמנותית יפהפייה. ×–×” אלבום מצוין, ישיר ונוקב, מאוד מרגש – ולדעתי חובה להאזין לו גם אם הוא קשה לעתים – להאזין ולשים את החיים בפרופורציה.
"שיר מהקומה התשיעית" הוא השיר החותם את האלבום ואחרי כל מה שעובר המאזין באלבום הזה השיר הזה בא מאוד במקום, עם הכאב שלו שמלווה בראייה קדימה ובתקווה: "זה הדברים הקטנים, לעשות מוזיקה, להתפרנס בכבוד. ליישר את הגב עכשיו, לא יודע מה עוד. תמיד יש מוזיקה, ויש אור ויש חום, ויש לב שצריך אותך. ויש פחד וצחוק".

לאתר הבית של נועם רותם | למייספייס של נועם רותם | לרכישת האלבום במוזיקנטו

NIN - Year Zero

12. Nine Inch Nails – My Violent Heart
אני לא מבין איך ×–×” שלא הכרתי את Nine Inch Nails עד השנה? שמעתי את השם שלהם אך הייתי בטוח שהם להקת מטאל צרחנית שאני לא אסבול וכך פטרתי את עצמי מלהקשיב להם. את הגילוי של מה הם באמת אני חייב לרנן מסיטימיול. לקראת ההופעה שלהם בארץ הוא עלה עם סדרת פוסטים ששיאה במיקסטייפ עשיר ומצוין שנערך על ידו ועל ידי קוראי הבלוג. התחלתי להקשיב וראיתי ×›×™ טוב, ממש ממש טוב. ואז באה ההופעה עצמה שהייתה… אין לי מילה.
My Violent Heart לקוח מהאלבום האפוקליפטי, "Year Zero", שיצא באפריל.
בשלב ×–×” באוסף כדאי להגביר את הווליום – ואם יש לכם אוזניות, עוד יותר טוב.

לאתר הבית של Nine Inch Nails | למייספייס של הלהקה | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Radiohead - In Rainbows

13. Radiohead – Weird Fishes/Arpeggi
אני לא הולך לכתוב עכשיו כלום על האלבום החדש של רדיוהד, "In Rainbows". כתבו עליו די והותר, במיוחד על שיטת ההפצה שבחרה הלהקה. האמת היא שמהרגע שיצא והורדתי אותו הקשבתי לו ברצף מספר פעמים שניתן לספור על יד אחת. אבל לא יכולתי להתעלם ממנו בבואי לערוך את האוסף ובחרתי ממנו את השיר הזה בגלל יופיו אך הרבה בגלל שמו (נו מה, מזל דגים או לא?)

לאתר הבית של הלהקה – שם אפשר להוריד את האלבום

Eatliz - Violently Delicate

14. איטליז – Mountain Top
גם להקת איטליז, הסופר-גרופ המקומית, התארחה כאן לא מזמן. אין לי הרבה מה להוסיף. אני עדיין בוחן את יחסיי לאלבום הבכורה שלהם, "Violently Delicate". אבל שוב, לא יכולתי להתעלם ממנו. חוץ מזה ש-Mountain Top, שמסיים את האלבום, הוא שיר יפה.

למייספייס של איטליז | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Super Furry Animals - Hey Venus!

15. Super Furry Animals – The Gift That Keeps Giving
כנראה שבחודש האחרון גיליתי הרבה להקות וזמרים שלא הכרתי קודם. מעניין למה…
אני אומר את זה על סמך נוכחותם של אמנים שגיליתי רק עכשיו ונכנסו חיש מהר לאוסף הסיכום. קחו למשל את ה-Super Furry Animals, שחוץ מזה שיש להם שם שכיף לומר, הם הופיעו גם באוסף הקודם וגם בסיכום השנה עם אלבומם
"Hey Venus!", אלבומם השמיני שהתחיל כאלבום קונספט המספר את סיפורה של אישה בשם ונוס הנודדת מהכפר לעיר ואת חוויותיה, אך לפי גראף ריס, הסולן, הקונספט קצת התפזר עם הרכבת רשימת השירים הסופית. ×–×” לא משנה את העובדה שזה אלבום שכיף נורא להקשיב לו ואני אחזור על ההמלצה שקיבלתי כשנתנו לי אותו להאזנה – ×›×™×£ נורא להאזין לו כשאתה נוהג.

לאתר של Super Furry Animals | למייספייס של הלהקה | לרכישת האלבום במוזיקנטו | לצפייה בקליפ של השיר

Yaara Eilon - Before I Go To Sleep

16. יערה אילון – לפני שאלך לישון
יערה אילון, יוצרת יחסית אנונימית עדיין וחבל, הוציאה השנה את אלבום הבכורה שלה, "לפני שאלך לישון" – לאחר שהופיעה עם החומרים זמן רב. על אילון שמעתי לאחר שאתר קיוב בחר באלבומה כאלבום הישראלי הטוב ביותר לשנה העברית האחרונה. אני לא מסכים עם הקביעה הזו אך אני בהחלט מסכים שזהו אלבום בכורה מצוין ובהחלט מהטובים שיצאו השנה. שיר הנושא הוא פשוט יצירה חזקה, שגם אם היא נוטה לפרקים לגלוש למעט שמאלציות, היא עושה את עבודתה באופן מצוין. כניסת כלי המיתר באמצע הדקה הרביעית של השיר, אקורד הסיום העקמומי, וקולה הצלול של אילון פשוט עושים את ×–×” כמו שצריך.

למייספייס של יערה אילון | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Stars - In Our Bedroom After The War

17. Stars – Barricade
השנה גם גיליתי את ההרכב הקנדי Stars, שהוציא את אלבומו הרביעי, "In Our Bedrrom After The War". ×–×” אלבום יפה, שקט ברובו ומלודי – אך לא מושלם. מסוג האלבומים האלו שיש בהם שירים שאתם מעבירים בשניה שהם מתחילים ויש בהם שירים שאתם חייבים להחזיר אחורה ברגע שהם מסתיימים ולהקשיב להם שוב. אחד מהם הוא השיר "Barricade" המספר על אהבה המבוססת על משיכה משונה:

In Harmony Street we beat a man
Just for standing there
I held my breath as I watched you swing
Then run your fingers through your hair

חוץ מזה, זה אחד השירים שהכי אהבתי לשיר השנה באוטו. זה אומר הרבה.

לאתר של Stars | למייספייס של Stars | לרכישת האלבום באמאזון

St. Vincent - Marry Me

18. St. Vincent – All My Stars Aligned
St. Vincent הוא השם שמאחוריו עומדת למעשה אנני קלארק שאחרי קריירה כגיטריסטית עם הפוליפוניק ספרי ונגינה בהופעות של סופיאן סטיבנס, הלכה להוציא אלבום בכורה מהחומרים שלה, שנקרא "Marry Me". ואיזה אלבום יפה האלבום הזה. גיליתי אותו ממש לאחרונה (למרות ששיר הנושא שלו מוכר לפי זמן בזכות גיאחה) ונשבתי בקסמיו מסיבותי האישיות (והמבין תבין). השיר "All My Stars Aligned" הוא עוד מועמד רציני בקטגורית "השיר עם הפתיחה הכי מטלטלת לשנת 2007". הוא חורפי, הוא עצוב, הוא יפה. אני אשתוק עכשיו. אתם תקשיבו.

לאתר של St. Vincent | למייספייס של St. Vincent | לרכישת האלבום במוזיקנטו

Rona Kenan - Foreign Eyes

19. רונה קינן – המעיין הזוהר
כפי שהבטחתי, הגענו לאלבומה השני של רונה קינן, "עיניים זרות". מהרגע ששמעתי לראשונה את שיר הנושא, בהקלטה גרועה מהופעה, לא יכולתי לחכות לאלבום ×”×–×”. ואיך שמחתי שהוא הופיע סוף סוף! ×–×” אלבום מצוין, ממש – שמכיל הרבה מאוד שירים טובים ו"המעיין הזוהר" הוא אחד מהעצומים שבו. הוא מתכתב עם "עיניים זרות", שיר הנושא, בשורות כמו "אף אחד לא אמר לי שככה ×–×” ×™×”×™×”, הדבר שהלב שלי יוצא אליו, הוא הדבר שאסור לי לבקש" (וב"עיניים זרות": "אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר") – רק עכשיו הדובר בשיר הוא גבר, לא שזה משנה כל כך. ×–×” שיר עצום בגלל המילים שקינן יודעת לכתוב, והרבה מאוד מאוד בגלל העוצמה שהוא תופס בשתי הדקות האחרונות שמסיימות אותו בזעקה אדירה. ×–×” פשוט שיר שמתחיל רגוע, מלודי… ואז הוא תופס אותך, חזק חזק בבטן, וברגע שהוא מתגבר לסיום ×”×–×” ×”×–×” הוא מכווץ את השרירים שלך חזק חזק ואז בחצי הדקה האחרונה מרפה ממך באיטיות, שתוכל לחזור לנשום.

לאתר של רונה קינן | למייספייס של רונה קינן | לרכישת האלבום במוזיקנטו | צפו בקליפ היפהפה של "עיניים זרות" ובקליפ היפה לא פחות של "נס"

Punch - Pinnocchio

20. פונץ' – האיש שלא ידע להפרד
עוד אלבום יפה שיצא השנה הוא "פינוקיו", של פונץ' שחזרה השנה לפעילות. גם הם התארחו פה בעבר ובהחלט מגיע להם לקבל כבוד אחרי שהוציאו את אחד האלבומים היפים השנה. אני במיוחד אוהב את שירים השקטים והאישיים מאוד שמבוצעים באלבום על ידי דנה בקר.
"האיש שלא ידע להפרד" מבוצע על ידי בקר ויוסי בבליקי ונראה לי שהוא יהווה שיר סיום מתוק מתוק לאוסף הזה ובכלל לשנה הזו. שנה של גילויים מוזיקלים עשירים והרחבת אופקים ואוזניים, וכל זאת תוך ידיעה שיש עוד הרבה שלא הספקתי להכיר, ועל כך אצטט מהשיר: "חבל שלא הספקנו קצת יותר, היינו בטח נהנים מאוד עוד פעם".

לאתר הבית של פונץ' | לרכישת האלבום במוזיקנטו

לטאת האמבט: סיכומבטיה מוזיקלית!

אהלן וברוכים הבאים לחלק השני של סיכום שנת 2006 של לטאת האמבט. אני מקווה ששרדתם את החלק הראשון בו חלקתי איתכם את מה שהפך את 2006 לשנה כל כך משמעותית עבורי.
החלק הזה של הסיכום יעסוק בדבר אחד ויחיד: מוזיקה.

אז לכבות אורות, אנחנו מתחילים.
להמשיך לקרוא

לטאת האמבט: סיכומבטיה 2006!

וואו!
איזו שנה שזו הייתה. פיוווו…. כל כך הרבה דברים קרו השנה. לפעמים נראה לי שקרו יותר מדי דברים השנה.
לפי כמות הסיכומים שצצו ברשת כמו פטריות ×”×–×™×” אחרי הגשם (שטרח סוף סוף להגיע לארץ הקודש) – כנראה שהיה מעניין ×›×™ להרבה אנשים ×”×™×” מה לומר. לא שיצא לי לקרוא את הסיכומים האלו – לא ×”×™×” לי זמן. אבל ×–×” לא אומר שלא יצא לי לכתוב סיכום משלי.
להמשיך לקרוא