חשיפה!! עדות מזעזעת מגיל הנעורים של כותב שורות אלו

במסגרת פרוייקט "שיטוט-חסר-תוחלת-באינטרנט-במקום-לקרוא-מאמרים-שצריך-לקרוא", נתקלתי בסרטון הבא. בתור אחד שבנעוריו נהג לשחק במשחק הקרוי במחוזותינו "מבוכים ודרקונים", לא יכולתי שלא להזדהות. האם פעם הייתי כזה? אלוהים אדירים.
ולחשוב שרק לפני שנה לימדתי ילדים קטנים לשחק בזה.

~צקצוק בלשון~

אני מזהיר, יש כאן תמונות קשות.

גוגל חודרים עמוק יותר עם הפרסומות שלהם

עכשיו ×–×” כבר רשמי – גוגל חושבים שיש משהו לא בסדר בגוף שלי ושכמותי. יכול להיות שזה נובע מתרבות היופי המערבי או מדאגה מופרזת לשמירה על הבריאות בכל מחיר. מה שלא ×™×”×™×”, ×–×” משונה. משונה מאוד.

להזכירכם, לפני מספר ימים קיבלתי מייל ששובצה בו על ידי גוגל אדסנס פרסומת שרוצה לרפא לי את הגרד שאולי יש לי ואולי לא. ובכן, לא עבר שבוע וכשחברתי פתחה את תיבת הג'ימייל שלה היא נתקלה בפרסומת הבאה.
באמת, אין לי מילים.

(יש ללחוץ על התמונה כדי לראות אותה בגודל נורמלי)

מה לעזאזל גוגל אדסנס רוצה מפי הטבעת שלי?

אני שוקל לפתוח קטגוריה לכל מיני דברים מוזרים/משעשעים שמתרחשים אצלי במייל1. אחרי המאורע של ניצול השואה חסר השם בשבוע שעבר, מגיעה עכשיו ההברקה (?) הזו – הפעם מבית היוצר של גוגל אדסנס.

כולם יודעים שגוגל משבצת פרסומות טקסטואליות גם בעמודי התוצאות של החיפושים דרכה וגם בתוך ×’'ימייל. כולם יודעים גם שהפרסומות האלו אמורת להתאים לתוכן העמוד שבו אתה צופה, בעזרת אלגוריתם גוגלאי מצ'וכלל (איך ×–×” עובד? כאן). כך למשל שאם אני מחפש בגוגל את המילה "לטאות " אני מקבל פרסומת לאתר "צרצרים ברשת" שעוסק במכירת חרקים (יש תולעי קמח! משלוחים עד הבית!!!). אותו דבר אמור לקרות גם בדואר האלקטרוני כאשר הפרסומות אמורות להתאים לתוכן המכתב. כך למשל כשזוג חברים שלי שלח פרטי ×”×’×¢×” לחתונתם שתיערך בקפריסין, הפרסומות היו למלונות באי שמעבר לפינה…

אז איך לעזאזל כשקיבלתי מייל עם לינקים להורדת אלבום חדש של להקה מסוימת, קיבלתי את הפרסומות האלו??? (כדאי בהחלט ללחוץ על התמונה כדי לראות אותה בגודל נורמלי)

  1. אני גם חושב שהכותרת לפוסט הזה היא המגעילה שכתבתי מימיי []

ויהי אור! (או: איך תל אביב הפכה לסט של בית כלא)

מישהו בעיריית תל אביב חשב כנראה שיהיה מגניב לשים כמה פרוג'קטורים ענקיים על גג העירייה (וכשאני אומר כמה אני מתכוון למשהו כמו עשרים). אני מניח שזה לרגל איזה מיצג אורקולי מרהיב שמתוכנן לחגיגות השישים למדינה. אבל מישהו גם לא היה סבלני והחליט להפעיל את הזרקורים האלו כמעט כל ערב בימים האחרונים. כנראה שלגיל טייכמן יש יד קלה על ההדק. כל זה טוב ויפה. יפה מאוד אפילו. מדובר בזרקורים מאוד, אבל מאוד חזקים שכשהם מאירים למעלה אני חושש שהם עלולים לסנוור ישירות טייסים בשמי ארצנו. והזרקורים שמסודרים בשורה על גג העירייה יכולים לזוז וכך הם יוצרים צורות יפות של אור לבן ובהיר, החל מאלומה ממוקדת וכלה במניפות ססגוניות. וזה עוד לפני שהם מתחילים להחליף צבעים ולעשות כל מיני צורות בכחול, סגול, אדום או ירוק, באמת מרהיב. יפה מאוד ומרהיב. הייתי שמח לראות את זה בפעולה בערב יום העצמאות יחד עם הזיקוקים.

אבל מה לזה ולכותרת הפוסט? ומה פתאום אני כזה מפרגן לעיריה? אז זהו, שאני לא. כי אתמול בערב ובלילה קרה דבר מוזר. בסביבות תשע שוב התחילו לפעול הזרקורים ולעשות את השטיקים שלהם בשמיים. בהתחלה חשבתי שמישהו מנסה לקרוא לבאטמן, אבל זה פשוט לא נגמר. זה המקום לציין שהחדר שלי ממוקם על גג הבניין שבו אני גר ויש לי קו אווירי ישיר אל העירייה. אז ישבנו בחדרי, חברתי ואני, והסתכלנו על האורות היפים. וזה היה נחמד בהתחלה.

אבל זה לא נגמר.

לא נגמר.

השעון הראה כבר אחת עשרה והייתי בטוח שהנה זה נגמר כי כמו שאסור להרעיש אחרי אחת עשרה בטח גם אסור להאיר בהגזמה בכל מקום, לא?
אז זהו, שזה נמשך.

בשלב מסוים זה נהיה מוגזם לחלוטין כי הפנסים לא האירו יותר לשמיים אלא התחילו להסתובב בגובה העיר ולהאיר את העיר עצמה. במשך רבע שעה ארוכה הם היו ממוקדים במגדל-על שבדיזנגוף סנטר (המזל הוא שזה בניין משרדים כך שרוב האנשים לא היו בו) ואז הם התחילו פשוט לשייט על פני העיר, כמו זרקור של בית שמירה בבית הכלא שמחפש נמלטים פוטנציאלים. האם מישהו לא דיווח לעירייה שמייקל סקופילד כבר לא בארץ???
וזה כבר היה לא נעים, במיוחד כי בין הסיבובים על פני העיר הזרקורים האלו חדרו לחדר שלי עצמי וסינוורו את האמ-אמא שלי ושל זוגתי האהובה.
ובמה היה חטאנו? רק רצינו קצת לישון ולקבל פרטיות. אז הרמנו טלפון למוקד העירוני להתלונן והתברר שאנחנו לא היחידים והמוקדנים כבר התחילו לעשות רשימה של כל הכתובות ש"נפגעו" מאלומות האור המוגזמות האלו. לטענת המוקד, יש תקלה והם פשוט לא מצליחים לכבות את זה. שזה מאוד משונה בעיני כי מה יותר פשוט מלהוריד את השאלטר? זה היה נורא קל להוריד את השאלטר לכבוד "שעת כדור הארץ". רק חבל שכל האנרגיה שנחסכה אז הלכה בריבוע על המשחק הזה של אתמול בלילה.

זהו, אני לא יודע איך זה נגמר ומתי הם הצליחו לכבות את זה כי בינינו לבין עצמנו פשוט סגרנו את הוילונות וניסינו להתעלם מההבהובים על הקיר בכל פעם שעינו של האחולדאי הגדול הופנתה ישירות אלינו. מעניין מה יהיה היום בלילה.

לכל איש יש שם?

לא לא, זה לא פוסט על יום השואה. לא בדיוק. פשוט עכשיו קיבלתי מייל מאגודת הסטודנטים שמדווח על קיומו של טקס יום השואה מחר בקמפוס. הקליקו על התמונה על מנת לראות אותה כמו שצריך. כמו שניתן לראות, כבכל שנה, יגיע ניצול שואה שיספר חוויות מהתקופה. כמו שניתן לראות, השיר המצוטט בכותרת הפוסט הזה לא ממש מעניין אף אחד.

(האמת? מזל שרק השמיטו את שמו של הניצול האלמוני ולא, נגיד, כתבו את המספר שלו במקום)