×מש התקשרה ×ליי ×מי וסיפרה לי בהתרגשות מסוימת שמצ××” מחברת ×™×©× ×” שלי ×¢× ×›×œ ×ž×™× ×™ ×“×‘×¨×™× ×©×›×ª×‘×ª×™. ×”×™×•× ×‘×‘×•×§×¨ מצ×תי ×ת המחברת ×ž×•× ×—×ª על השולחן במטבח ×•× ×™×’×©×ª×™ לעיין בה. מדובר ב×חת ממחברות הספירלה הפשוטות ששימשו ×ותי בתקופת החטיבה והתיכון. ×”×מת ×”×™× ×©×¨×•×‘ ×”×“×¤×™× × ×ª×œ×©×• ×ž×ž× ×” ×•× ×•×ª×¨×• הכריכה ומספר ×“×¤×™× ×‘×•×“×“×™× ×©×‘×”× ×ž×¦×תי ×ת הסיפור ×”×‘× ×©××™× × ×™ זוכר מתי כתבתי וב×ילו × ×¡×™×‘×•×ª, ×ך כשקר×תי ×ותו גיליתי ×©×œ× ×¡×™×™×ž×ª×™ ×ותו מעול×. הסיפור ×ž×•×‘× ×›×ן ×œ×¤× ×™×›×, × ×˜×•×œ הפו×× ×˜×” והמסר ×”×§×™×•×ž×™×™× ×©×›× ×¨××” × ×™×¡×™×ª×™ להגות וכשלתי. ×”×× ×ª×•×›×œ×•, ×™×œ×“×™× ×™×§×¨×™×, ×œ×ž×¦×•× ×ת סוף הסיפור? צבעו ×ת הסיפור ×‘×¦×‘×¢×™× ×™×¤×™× ×•×¨×§ ×ת הסוף הש×ירו בתגובות.
(הערה: כל שגי×ות העריכה והלשון הן במקור ובחרתי להש×ירן)
סיפור ×œ×œ× ×©× ×•×œ×œ× ×¡×•×£ – מ×ת ערן ×›"×¥
לילה קר של דצמבר. בדיוק יצ×תי ממ×ורת ד'××– ×§×˜× ×” במיל×× ×• והתחלתי לשוטט ברחובות, חצי שיכור. ירד ×’×©× ×—×–×§. הקול של ×”×’×©× ×”× ×™×ª×– על ×”×¤×—×™× ×•×”×ž×›×•× ×™×•×ª הזכיר לי ×ת המוזיקה ששמעתי ×œ×¤× ×™ מספר דקות. ×¤× ×™×ª×™ לרחוב קטן ושקט. החושך ברחוב ×”×™×” מדהי×. ×”×•× ×¢×˜×£ הכל. ×–×” ×”×™×” כמו ×œ×”×›× ×¡ למערה עמוקה. מדי ×¤×¢× ×¢×‘×¨×” ×ž×›×•× ×™×ª ברחוב הר×שי והרחוב הו×ר ×ך רק ×œ×©× ×™×”. ×”×ורות ×”×§×œ×•×©×™× ×©×”×’×™×¢×• ×ž×—×œ×•× ×•×ª הדירות דמו לזוגות ×¢×™× ×™×™× ×–×•×”×¨×•×ª ×ž×ª×‘×•× × ×•×ª מתוך החשיכה והקלסטרופוביה התחילה להשתלט עלי. הייתי רטוב כולי ×•×œ× ×™×“×¢×ª×™ ×יפה המלון שלי. הרגשתי ×בוד, ×ž×“×•×›× ×•×—×™×¤×©×ª×™ מחסה כדי לישון. המשכתי ללכת ברחוב כשהקור הצורב ×”×¢×œ×™× ×ת התחושה של רגליי, הרגשתי ש×× ×™ מרחף.
לפתע שמעתי קול גברי שר ×ריה כלשהי, ×”×ª×›×•× × ×ª×™ קדימה ור×יתי ×ור בוקע ×ž×œ×¤× ×™×™. המשכתי ללכת עוד קצת במורג הרחוב, ×ž×ª× ×“× ×“ מצד לצד. ×”×’×©× ×”×ª×—×–×§ ×¢× ×›×œ צעד שעשיתי. לבסוף ר×יתי ×ת מקור ×”×ור. ×”×ור זהר ×לי מתוך החשיכה ×”×ופפת ×”×–×ת ×•×¡×™× ×•×•×¨ ×ותי. צעדתי לעבר ×”×ור ור×יתי ×©×”×•× ×‘×•×§×¢ מתוך מסעדה ×§×˜× ×”. × ×›× ×¡×ª×™ ×¤× ×™×ž×”.
הריח בתוך המסעדה ×”×™×›×” בי. ×–×” ×”×™×” ריח של בצק ושל ירקות ובעיקר של בזיליקו×. למסעדה ×”×™×” מר××” פשוט למדי. קירות ×בן, ריהוט ×¢×¥ ודלפק המציג ×ת מבחר סוגי הפסטות הרחב שהמסעדה מציעה.
מ×חורי הדלפק עמד ×ד×, בסביבות ×©× ×•×ª ×”×—×ž×™×©×™× ×©×œ×•. ×”×•× ×”×™×” ×©×ž× ×ž×Ÿ ×ך ×ž×©×•× ×ž×” × ×¨××” קליל יותר מכל ×תלט ממוצע. ×”×•× ×©× ×œ×‘ ×©× ×›× ×¡×ª×™ ופסק משירתו, ×”×•× ×”×ª×‘×•× ×Ÿ ×ליי, ליטף ×ת שפמו וחייך.
"Bonnanotte", ×”×•× ×מר.
×”×ª×‘×•× × ×ª×™ בו בתדהמה ומלמלתי משהו ב×× ×’×œ×™×ª.
"××”, ×× ×’×œ×™×ª. ××™×–×” שפה!!" ×מר ×”×יש וחייך, "×œ× ×›×ž×• ×יטלקית ××ž× × ×בל ×’× ×ž×©×”×•".
חייכתי.
"×תה × ×¨××” לי רעב, ×פשר להציע לך משהו?"
"×œ× ×œ×", ×¢× ×™×ª×™ ×‘×”× ×”×•×Ÿ.
×”×יש חייך שוב.
"רק רגע", ×מר, "× ×¨××” לי ש×תה ×œ× ×ª×ª× ×’×“ ל×ספרסו".
"קצר", חייכתי.
"קצר", ×”×•× ×—×™×™×£ ×לי שוב.
×”××“× × ×™×’×© ×ל ×ž×›×•× ×ª הקפה והכין לי ספל.
לקחתי ×ת הספל הקטן מידו ולגמתי. ×”× ×•×–×œ ×”×—× ×”×™×” כל כך מר שעיוויתי ×ת ×¤× ×™.
בעל המסעדה צחק. "×× ×™ מבין ×©×œ× ×©×ª×™×ª ×ת ×–×” קוד×".
"×× ×™ רגיל למתוק", ×מרתי.
"××”×”. ×ין ×˜×¢× ×œ×©×ª×•×ª ×ת ×–×” מתוק, ×©×•×ª×™× ×ת ×–×” רק מר. תחשוב על ×ספרסו כעל ×”×רה. הקפה החזק ×œ× ×¡×ª× ×ž×¢×•×¨×¨ ×ותך. המרירות ×”×¢×–×” שלו מזכירה לך ×©×”×—×™×™× ×”× ×œ× ×“×‘×¨ ×ž×•×©×œ× ×•×©×™×© ×‘×”× ×’× ×§×¦×ª מר, ××– צריך לקבל ××•×ª× ×›×ž×• שה×".
חייכתי.
"×יך ×§×•×¨×™× ×œ×š?", ש×לתי.
"×לפרדו".
"×לפרדו, תגיד לי, למה ×תה פתוח בשעה כזו?"
"×× ×™ ×œ× ×¡×•×’×¨ ××£ פע×. ×× ×™ גר ×›×ן מ×חור".
"×בל למה ×œ× ×œ×¡×’×•×¨?"
"×תה ××£ ×¤×¢× ×œ× ×™×›×•×œ לדעת ××™×–×” ××“× ×ž×™×•×ש ×™×’×™×¢ לכ×ן ב×מצע הלילה, × ×•×˜×£ מי×", חייך.
"ומה ×¢× ×”×ž×©×¤×—×” שלך?", חקרתי.
"××”×”, ×ין לי משפחה. ×× ×™ ×והב ×ת ×”×—×™×™× ×œ×‘×“", חייך בעצב.
"כן, כמו כול×", ×מרתי והתיישבתי לידו.
"×יך בכלל הגעת לכ×ן?", ש×ל.
"למיל×× ×•?"
×”×•× ×”× ×”×Ÿ ×•×œ×’× ×ž×”×§×¤×” שלו.
"מסע לסידור עצמי", ×¢× ×™×ª×™ בחיוף.
"בעיות בבית?", ש×ל.
לגמתי מהקפה ×•× ×©×ž×ª×™ עמוקות.
"יותר מדי בעיות", ×¢× ×™×ª×™ בעודי ×ž×ª×‘× ×Ÿ על הקפה השחור שפת××•× ×”×–×›×™×¨ לי ×ת ×—×™×™ להפלי×. מרי×, ×œ× ×–×–×™× ×œ×©×•× ×ž×§×•×, שחורי×.
"×הבה?", ש×ל ×לפרדו בעודו ×ž×•×¦×™× ×¦×œ×—×ª ×§×˜× ×” מ×רון.
"×’×", מלמלתי.
×לפרדו צחק. "×’×? ×תה ×›× ×¨××” במצב קשה. קח, ת×כל". ×לפרדו ×”× ×™×— מולי צלחת שעליה × ×—×• שלוש פרוסות ×œ×—× ×¢× ×’×‘×™× ×” ×•×¢×’×‘× ×™×™×”.
"מה ×–×”?", ש×לתי.
"×§×¨×•×¡×˜×™× ×™ ×¢× ×ž×•×¦×¨×œ×” ×•×¢×’×‘× ×™×™×”", ×¢× ×”.
בהיתי בצלחת בבלבול.
"×’'בטה ×¢× ×ž×•×¦×¨×œ×”, ×¢×’×‘× ×™×™×”, ×‘×–×™×œ×™×§×•× ×•×©×ž×Ÿ זית. חמש דקות ×‘×ª× ×•×¨", חייך.
× ×’×¡×ª×™. חייכתי. ×–×” ×”×™×” מעדן ×מיתי. הערוב ×”×ž×•×¤×œ× ×©×œ ×”×˜×¢×ž×™× ×•×”×—×•× ×ž×™×œ×ו ×ותי במין תחושה של ריחוף ×©×ž×¢×•×œ× ×œ× ×”×¨×’×©×ª×™.
"×× ×™ רו××” ש×תה × ×”× ×”", ×מר ×לפרדו.
×”× ×”× ×ª×™ בעודי לועס והודיתי לו.
×”×•× ×”×ª×™×™×©×‘ מולי. "×תה רוצה לספר לי על ×–×”?", ש×ל.
"טוב, הכל התחיל בעבודה שלי. ×× ×™ ×רכיטקט. הייתי בשלבי ×ª×›× ×•×Ÿ כששותף הצטרף ×לי. חדש, מתלמד. ×”×•× ×”×ª×—×™×œ להשתלט על ×”×¢× ×™×™× ×™× ×•×ž×ž×© הרס ×ת העבודה ובסופו של דבר, ×חרי ×¨×™×‘×™× ×¨×‘×™×, פרצתי למשרד של הבוס שלי ×•× ×מתי כמה דקות בצעקות על השותף הטיפש שהוצמד ×לי. מסתבר שזה ×”×™×” ××—×™×™× ×• של הבוס ופוטרתי". ×”×ª×—×œ× ×• לצחוק. ×לפרדו ×”×‘×™× ×‘×§×‘×•×§ יין לבן ×•×”×ª×—×œ× ×• לשתות.
"וזה הכל?", ש×ל ×לפרדו בעודו מרחרח ×ת היין.
"×œ× ×œ×", ×¢× ×™×ª×™, "הגעתי הביתה ×–×•×¢× ×•×‘×˜×™×¤×©×•×ª×™ הוצ×תי הכל על בת זוגי מזה שבע ×©× ×™×", המשכתי, "במשך ×©×‘×•×¢×™×™× ×©×œ×ž×™× × ×¢×“×¨×ª×™ מהבית, התעלמתי ×ž×ž× ×” ×•×”×ª× ×”×’×ª×™ כמו בן ×–×•× ×” ×מיתי. בסוף ×”×™× ×¢×–×‘×”. ו××– × ×¡×¢×ª×™ לכ×ן".
"××”×”. מסע של רגיעה במיל×× ×•?"
"בדיוק".
"ר×יתי ×ž×§×¨×™× ×¨×‘×™× ×›×לו. ×›×•×œ× ×ž×’×™×¢×™× ×œ×›×ן מתישהו".
גמרתי ×ת הצלחת ו×ת היין. ×לפרדו לקחת ×ות×.
"×× ×™ בספק ש×תה יכול לעזור לי", מלמלתי, "×× ×™ ×œ× ×ž×‘×™×Ÿ ×× ×©×™×. ×’× ×œ× ×ת עצמי".
×לפרדו ×”×ª×‘×•× ×Ÿ בי ו×מר, "×× ×™ כן מבין, ות×מין לי שזה פשוט. ו×× ×™ כן יכול לעזור לך", ו××– ×”×•× ×¦×—×§. "בו×, תר××”", ×מר.
קמתי והלכתי ×ליו. ×”×•× ×¢×ž×“ ליד הכיריי×.
"טבע ×”××“× ×”×•× ×›×ž×• פסטה. כדי שהפסטה ×ª×¦× ×˜×•×‘×” ×ת צריך לדעת ×œ×”×ª× ×”×’ ×ליה". ×לפרדו ×ž×™×œ× ×¡×™×¨ דול במי×, הוסיף קצת שמן ומלח והדליק ×ת ×”×ש.
"דבר ר×שון, ×תה ×ž×•×¦×™× ×ת הפסטה מה×ריזה ומסתכל עליה טוב טוב, לר×ות ×יך ×”×™×".
×לפרדו עשה ×–×ת. ×”×•× ×”×•×¦×™× ×¤×¡×˜×” ×¦×‘×¢×•× ×™×ª מ×ריזה.
"×–×ת ×ומרת ש×× ×™ צריך ×œ× ×¡×•×ª ולהבין ×ת הבן ×ד×".
×לפרדו ×”× ×”×Ÿ. "פסטה ×”×™× ×›×ž×• ×‘× ×™ ×ד×, ×ין ×©× ×™×™× ×ותו דבר", ×”×•× ×—×™×™×š.
"עכשיו ×תה ×©× ×ת הפסטה במי×, שתרגיש טוב".
זהו – ×›×ן ×ž×¡×ª×™×™× ×”×›×ª×‘ שלי על הדף. מה ההמשך? ×ותו עוד צריך למצו×, ×ו ש×ולי ל×.
כמה מחשבות שעלו לי תוך כדי העתקת הסיפור לכ×ן:
1. ×›×מור, ×× ×™ ממש ×œ× ×–×•×›×¨ מתי כתבתי ×ת ×–×” ×בל לפי העיסוק ×”×–×” ב×וכל ×יטלקי ×× ×™ ×ž× ×™×— שמדובר על ×”×©× ×™× ×©×¡×‘×™×‘ כיתה ×—' עד כיתה ×™' שבהן × ×›× ×¡×ª×™ חזק יחסית ×œ× ×•×©× ×”×‘×™×©×•×œ ×”×יטלקי, קר×תי ×¡×¤×¨×™× ×•× ×™×¡×™×ª×™ ללייש×.
2. ×ž×¢× ×™×™×Ÿ שהגיבור שבחרתי ×”×•× ×רכיטקט ×©× ×•×¡×¢ ×œ× ×§×•×ª ×ת הר×ש במיל×× ×• – ×–×ת ל×ור העובדה ש××‘× ×©×œ×• ×”×•× ×רכיטקט שלמד במיל×× ×•.
3. התמה הזו של בחור צעיר וקצת ×בוד ×©× ×›× ×¡ במקרה למסעדה/ב×ר/×—× ×•×ª ומפתח קשר ×¢× ×‘×¢×œ ×”×ž×§×•× ×”×ž×‘×•×’×¨ ולמוד ×”× ×¡×™×•×Ÿ שמקרין ×ליו רגש ×בהי ×•×’× ×ž× ×—× ×•×’× ×ž× ×¡×” ללמוד ×ותו משהו על ×”×—×™×™× ×—×•×–×¨×ª על עצמה ×œ× ×¤×¢× ×‘×¡×™×¤×•×¨×™× ×©×× ×™ כותב. ×™×©× ×• רומן ×©×©× ×™× ×ž×ª×‘×©×œ ×צלי בר×ש, לצערי על ×ש × ×ž×•×›×” × ×•×¨×, שמתחיל בדיוק מהסיטו×ציה הזו. ×•×™×©× ×• כמובן הסיפור ×”×–×”.
